יו"ר פסגות: "אף גוף רציני לא ירצה להשקיע במדינה ששריה קובעים את העמלות"

"בתור בית ההשקעות הגדול בישראל אנחנו משקיעים בתשתיות ואנרגיה בערך כ-10%במימון תשתיות וכ-1.3 מיליארד שקל באנרגיה. אנחנו לא רואים כעת מגה-פרויקט בתשתיות או בתשתיות האנרגיה ב-2017. המשק סובל מהיצע גדול של כספים שאנחנו נהנים ממנה אך במחסור בפרויקטים", אמר לפני שעה קלה אהוד שפירא, יו"ר פסגות, בפאנל שנערך תחת הכותרת "מימון והשקעות תשתיות אנרגיה" בוועידה הלאומית לאנרגיה.

בפאנל שוחחו שפירא, מרים גז האחראית על הסקטור בבנק הפועלים, אלי אסוליין מנכ"ל דוראד ויגאל לנדאו מנכ"ל רציו.

גז: "עולם הפרויקטים התרחב בעשור האחרון, מתשתית ועד אנרגיה, כשהיוזם העיקר היה משרד האוצר. כרגע אין עבודה מקדמית של פרויקטים עתידים – וצריך להתכונן לזה לפני שמציגים ליזמים ובטח למימון. שוק האנרגיה עובר מהפכה בעיקר לכיוון האנרגיות המתחדשות. האנרגיה הקונבנציונלית משתנה ללא הפסק ואין וודאות לגבי כללי המשחק ולכן יש קושי מצד הממננים להסתכל על העתיד – יש רצון לממן אבל חוסר הוודאות ומחסור של פרויקטים מונעים את זה. הרבה יזימים איבדו תקווה ולא רואים מתי תגיע מכסה חדשה של חשמל ירוק. אנו רחוקים מיעד של 20% ירוק ב-2020".

אסולין: "היזמות הפרטית נולדה כי הרגולטורים דחפו ולהזיז את המשק, ובשלוש השנים שהתחנות הפרטיות פועלות, הרבה מפעלים נהנים מזה – אבל בגלל בעיות רגולציה לא מצליחים להגיע לשוק הפרטי. יש תחרות גדולה על לקוחות שבאה לידי ביטוי בהוזלות. אנחנו כבר יותר משנה מבקשים סקר היתכנות לתחנה נוספת – יש לנו קרקע ותוכניות - אבל אנחנו מחכים לאישורים ראשונים מחברת החשמל – אם נחכה עוד 5 שנים נהיה במצוקת חשמל נוספת".

אלי אסולין, מנכ"ל דוראד | צילום: עדי הלמן

לנדאו: "בג"ץ קבע שסעיף היציבות לא לרוחו, ואם לא היו זיגזוגים במשך השנים לא היה צריך את סעיף היציבות בכלל. לא מוכנים לשים כספים ולממן בגלל אי הוודאות. בסביבה מערבית יציבה לא היה צריך את הסעיף הזה – רק במדינות עולם שלישי. יציבות כזו היתה מאפשרת גם לרשיונות אחרים לבוא ולפתח. ערבות מדינה זו אחת הדרכים – כמו שעשו בתחנה של דוראד. ערבות מדינה יכולה להחליף את סעיף היציבות. יכול להחליף גם את אגרות החוב המיועדות לפנסיה בהתמודדות עם מימון חיסכון לטווח ארוך".

שפירא: "אף גוף רציני לא יהיה מוכן לתת כסף לטווח ארוך במדינה שבה שרים קובעים את העמלות. המדינה לא הייתה מוכנה לתת ערבות בניגוד לפרויקטים אחרים ככביש 6 או התפלת מים. צריך סוג של רשת ביטחון מפני כשל שוק. אנחנו צריכים לדעת בפרויקטים לטווח ארוך שהסיכונים מצטמצמים, קשה להתמודד עם זה שמשנים את החוקים כל הזמן".

גז: "אם יש שינו לרעה אצל יזמים או מממנים, צריך לפצות אותם בצורה של חישוב של מה היה קורה אם השינוי לא היה מתבצע".

אסולין: "המחיר חשוב מאוד, אבל יש עוד מרכיבים. אנחנו די כבולים במחיר שאפשר להציע".

לנדאו: "יש פי 3 גז ממה שנמצא עד היום – אבל השינויים הרגולטורים הדחופים וההתערבות ביצוא מפריע לחברות לבוא ולחפש. יש תמיד חששות שהקידוח ייכשל, אבל צריך לוודא שברגע שמוציאים, יש שוק שאפשר לעבוד מולו. צריך להבטיח יציבות של תחזית שוק למאגרים הקטנים והבינוניים. להיות יותר ליברלים ולאפשר שוק משוכלל".