אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יו"ר פסגות: "אף גוף רציני לא ירצה להשקיע במדינה ששריה קובעים את העמלות" צילום: נמרוד גליקמן

ועידת האנרגיה

יו"ר פסגות: "אף גוף רציני לא ירצה להשקיע במדינה ששריה קובעים את העמלות"

בוועידה הלאומית לאנרגיה אמרה מרים גז, האחראית על הסקטור בבנק הפועלים, כי "יזימים איבדו תקווה ולא רואים מתי תגיע מכסה חדשה של חשמל ירוק. אנו רחוקים מיעד של 20% ירוק ב-2020"; מנכ"ל רציו יגאל לנדאו כי "בסביבה מערבית יציבה לא היה צריך את סעיף היציבות במתווה הגז, זה רק במדינות עולם שלישי"

05.04.2016, 15:03 | דרור רייך

"בתור בית ההשקעות הגדול בישראל אנחנו משקיעים בתשתיות ואנרגיה בערך כ-10%במימון תשתיות וכ-1.3 מיליארד שקל באנרגיה. אנחנו לא רואים כעת מגה-פרויקט בתשתיות או בתשתיות האנרגיה ב-2017. המשק סובל מהיצע גדול של כספים שאנחנו נהנים ממנה אך במחסור בפרויקטים", אמר לפני שעה קלה אהוד שפירא, יו"ר פסגות, בפאנל שנערך תחת הכותרת "מימון והשקעות תשתיות אנרגיה" בוועידה הלאומית לאנרגיה.

בפאנל שוחחו שפירא, מרים גז האחראית על הסקטור בבנק הפועלים, אלי אסוליין מנכ"ל דוראד ויגאל לנדאו מנכ"ל רציו.

גז: "עולם הפרויקטים התרחב בעשור האחרון, מתשתית ועד אנרגיה, כשהיוזם העיקר היה משרד האוצר. כרגע אין עבודה מקדמית של פרויקטים עתידים – וצריך להתכונן לזה לפני שמציגים ליזמים ובטח למימון. שוק האנרגיה עובר מהפכה בעיקר לכיוון האנרגיות המתחדשות. האנרגיה הקונבנציונלית משתנה ללא הפסק ואין וודאות לגבי כללי המשחק ולכן יש קושי מצד הממננים להסתכל על העתיד – יש רצון לממן אבל חוסר הוודאות ומחסור של פרויקטים מונעים את זה. הרבה יזימים איבדו תקווה ולא רואים מתי תגיע מכסה חדשה של חשמל ירוק. אנו רחוקים מיעד של 20% ירוק ב-2020".

אסולין: "היזמות הפרטית נולדה כי הרגולטורים דחפו ולהזיז את המשק, ובשלוש השנים שהתחנות הפרטיות פועלות, הרבה מפעלים נהנים מזה – אבל בגלל בעיות רגולציה לא מצליחים להגיע לשוק הפרטי. יש תחרות גדולה על לקוחות שבאה לידי ביטוי בהוזלות. אנחנו כבר יותר משנה מבקשים סקר היתכנות לתחנה נוספת – יש לנו קרקע ותוכניות - אבל אנחנו מחכים לאישורים ראשונים מחברת החשמל – אם נחכה עוד 5 שנים נהיה במצוקת חשמל נוספת".

אלי אסולין, מנכ"ל דוראד, צילום: עדי הלמן אלי אסולין, מנכ"ל דוראד | צילום: עדי הלמן אלי אסולין, מנכ"ל דוראד, צילום: עדי הלמן

לנדאו: "בג"ץ קבע שסעיף היציבות לא לרוחו, ואם לא היו זיגזוגים במשך השנים לא היה צריך את סעיף היציבות בכלל. לא מוכנים לשים כספים ולממן בגלל אי הוודאות. בסביבה מערבית יציבה לא היה צריך את הסעיף הזה – רק במדינות עולם שלישי. יציבות כזו היתה מאפשרת גם לרשיונות אחרים לבוא ולפתח. ערבות מדינה זו אחת הדרכים – כמו שעשו בתחנה של דוראד. ערבות מדינה יכולה להחליף את סעיף היציבות. יכול להחליף גם את אגרות החוב המיועדות לפנסיה בהתמודדות עם מימון חיסכון לטווח ארוך".

שפירא: "אף גוף רציני לא יהיה מוכן לתת כסף לטווח ארוך במדינה שבה שרים קובעים את העמלות. המדינה לא הייתה מוכנה לתת ערבות בניגוד לפרויקטים אחרים ככביש 6 או התפלת מים. צריך סוג של רשת ביטחון מפני כשל שוק. אנחנו צריכים לדעת בפרויקטים לטווח ארוך שהסיכונים מצטמצמים, קשה להתמודד עם זה שמשנים את החוקים כל הזמן".

גז: "אם יש שינו לרעה אצל יזמים או מממנים, צריך לפצות אותם בצורה של חישוב של מה היה קורה אם השינוי לא היה מתבצע".

אסולין: "המחיר חשוב מאוד, אבל יש עוד מרכיבים. אנחנו די כבולים במחיר שאפשר להציע".

לנדאו: "יש פי 3 גז ממה שנמצא עד היום – אבל השינויים הרגולטורים הדחופים וההתערבות ביצוא מפריע לחברות לבוא ולחפש. יש תמיד חששות שהקידוח ייכשל, אבל צריך לוודא שברגע שמוציאים, יש שוק שאפשר לעבוד מולו. צריך להבטיח יציבות של תחזית שוק למאגרים הקטנים והבינוניים. להיות יותר ליברלים ולאפשר שוק משוכלל".

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
כלכלה פשוטה - ישקיעו איפה שעושים 0.00001% יותר תשואה (ביחס לסיכון)
בישראל רגילים לעשות תשואה גבוהה הרבה יותר מהעולם המהערבי, למרות שהסיכון דומה או אפילו נמוך, וזה בגלל שהלקוחות שבויים ופריירים. אז אם יורידו את מרווחי הרווח, הם עדיין ישקיעו, בגלל שבמקום אחר הם עדיין ירוויחו פחות.
05.04.16
2.
פסקת היציבות נשמעת חוצפה אבל מתבקשת במציאות השלטונית ההפכפכה שלנו
לא רק שם זה קיים. זה קיים, לדוגמא, גם בחברות בינלאומיות המגיעות לארץ, ואשר אינן מוכנות לקבל שינויים בשיעורי חוק עידוד השקעות הון מדי שנה ולעיתים רטרואקטיבית. אז הם הולכים למס הכנסה, מקבלים החלטה פרה-רולינג על קיבוע שיעורי המס לחמש / עשר השנים הבאות ובכך נהנות מחוק עידוד למרות שהן לא במסגרת החוק ישירות. מי שנפגע אלו מעגל שני של ספקים מקומיים, לרבות אנשי תוכנה, שאמורים ליהנות גם הם מכך שהחברה שהם עובדים איתה נהנית ממעמד של חברה במסגרת החוק, או חברה מוטת יצוא, ולא זוכים לזה כי אין להם אפשרות לקבל הצהרה מהחברה איתה הם עובדים בעניין. זה בדיוק אותו הדבר. חסרה פה יציבות במערכת השלטונית וזה משתקף בכל הפעילות הכסת"חית / כיבוי שריפות / סתימת פיות / סחטנות שמאפיינית אותה, וגורמת לשינויים תכופים, לעיתים רטרואקטיביים, מוטים לבעלי אינטרסים / סגירת חוסר תקציבי לא צפוי וכדומה. בזיון.
+/-  |  05.04.16
1.
דוקא כן
מדינה שבו הקפיטליזם החזרי שולט לא יביא שום משקיע דוקא במדינות הרווחה שבו האזרחים מרוצים הכלכלה פורחת יותר סקנדינביה למשל גרמניה למשל אוסטריה למשל ובגולת הכותרת סינגפור שבא הממשל יודע לנווט גם לטובת האזרח ולא רואה באזרח רק מישהוא שצריכים לנצל אותו עד הסוף
אלי  |  05.04.16