המדד החברתי: איציק שמולי בראש, מירי רגב בתחתית

ח"כ איציק שמולי הוא הח"כ החברתי ביותר על פי המדד החברתי שמפרסם היום המשמר החברתי הפועל בכנסת. בתחתית המדד שרת התרבות מירי רגב, סגן שר הפנים ירון מזוז וסגן השר לשיתוף פעולה אזורי איוב קרא - שלושתם מהליכוד.

כמדי סוף מושב כנסת מפרסמת עמותת המשמר החברתי את המדד שלה. המשמר מבצע דירוג של חברי הכנסת בנוגע לחקיקה חברתית ובוחנים האם חברי הכנסת טרחו להגיע להצבעות במליאה על הצעות חוק חברתיות-כלכליות וכיצד הצביעו בהן. מידת ה"חברתיות" של כל הצעת חוק נקבעת על פי רשימה מפורטת של ערכים שבחרו בהם אנשי המשמר. כך למשל חקיקה "חברתית" מוגדרת ככזו העוסקת בשקיפות, בשיתוף ציבור בקביעת מדיניות, בנושאי הורדת יוקר מחיה, הבטחת דיור נאות ונגיש, הבטחת מזון ומים, הבטחת תנאי סף לקיום בכבוד, הבטחת טיפול רפואי שיוויוני, חינוך חינם, תעסוקה, איכות סביבה ועוד. לדברי אנשי המשמר החברתי המדד הוא אמצעי למעקב שיטתי ורצוף אחרי חברי הכנסת ובעיקר נועד לסייע לאזרחים להבחין בין נבחרי ונבחרות ציבור המתיימרים להיות חברתיים אבל למעשה מסייעים להעביר בכנסת חוקים אנטי-חברתיים.

כאמור ח"כ שמולי מהמחנה הציוני מוביל, ואחריו חברו למפלגה חיליק בר, אחריהם דב חנין שבאופן קבוע נמצא בשלישייה הפותחת של חברי הכנסת החברתיים ביותר, ולאחריהם מיכל רוזין ממרצ. סיעת מרצ באופן כללי היא הסיעה החברתית ביותר בכנסת לאחר שכל חברי הכנסת שלה תפסו את המקומות הגבוהים ברשימה, ומיד לאחריה המחנה הציוני, אף שבמפתיע הח"כ הכי פחות חברתי במחנה הציוני הוא עמיר פרץ כיוון שנעדר מרוב ההצבעות בנושאי כלכלה וחברה והשתתף רק ב-17% מהן. גם יו"ר המפלגה, יצחק הרצוג, נמצא מתחת לשאר המפלגה עקב נוכחות נמוכה בהצבעות.

בקרב מפלגות הקואליציה מובילה סיעת "כולנו" ובתוכה מתבלטת ח"כ מרב בן ארי כח"כית החברתית ביותר. למרות זאת, במקרים רבים גם חברי "כולנו" הצביעו נגד האג'נדה החברתית שלהם. יפעת שאשא-ביטון, למשל, הייתה מיוזמות הצעת חוק להרחבת הפיקוח על מעונות יום אבל ביום ההצבעה הצביעה נגדה. אלי אלאלוף הצביע נגד הצעת החוק להגדלת הבטחת הכנסה לקשישים – למרות שוועדת אלאלוף למלחמה בעוני, שבראשה עמד בעצמו, המליצה על מהלך דומה.

הרשימה המשותפת זכתה במקום השלישי כסיעה, במדד החברתיות.

כאמור בתחתית הרשימה נמצאים שני סגני השרים מהליכוד, והשרה מירי רגב. "רגב התנגדה להצעות חוק רבות שנועדו להגן על החלשים ביותר בחברה, כמו הרחבת הפיקוח על מעונות יום, ביטול המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים, הבטחת הכנסה לעולים קשישים, ועוד", נמסר. מנהלת המשמר החברתי, נירית מוסקוביץ’ אמרה כי "המקרה של מירי רגב ממחיש את העובדה שרטוריקה חברתית ודיבורים יפים בשם 'העם' ו'הפריפריה' אינם תחליף לעבודה האפורה והחשובה באמת של יוזמה, קידום והצבעה על חוקים חברתיים”.

מבין השרים הגיעה השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל למקום הראשון ואחריה שר התשתיות הלאומיות יובל שטייניץ ושר הפנים אריה דרעי. דרעי תמך במספר הצעות חוק חברתיות ששרים אחרים לא תמכו בהן, כמו ההצעה להחיל על הבנקים וחברות הביטוח את חוקי הגנת הצרכן. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נמצא גם הוא בתחתית המדד החברתי, במקום ה-114. ככלל, ציוני השרים במדד החברתי נמוכים יחסית, כיוון שהם ממעטים להשתתף בהצבעות בכנסת. חבר הכנסת הנעדר ביותר מהצבעות חברתיות כלכליות בכנסת הוא יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. יו"ר "יש עתיד" מדורג במקום נמוך יחסית גם הוא לאחר שהשתתף רק ב - 17% מכלל ההצבעות החברתיות-כלכליות שהתקיימו.

למי קראת אנטי-חברתי?

בתחתית המדד הבודק את התנהגות הסיעות נמצאות הבית היהודי והליכוד כאנטי חברתיות. בבית היהודי בולט לרעה ח״כ בצלאל סמוטריץ׳ שדווקא הפגין נוכחות גבוהה בהצבעות אך בהן הצביע בעקביות נגד חוקים חברתיים - "אפילו בנושאים שנוגעים לזכויות חיילי צה"ל, כמו חופשת הסתגלות לעובד במילואים" - כדברי עורכי המדד. ואילו בליכוד, לצד שרי הממשלה שמיעטו להגיע ולהשתתף בהצבעות בלטו לרעה שני חברי כנסת שזכו לדירוג הגרוע ביותר - נאווה בוקר ומיקי זוהר. לדברי עורכי המדד השניים ״הפגינו חריצות מיוחדת בהתנגדות לחוקים חברתיים. בוקר הצביעה אפילו נגד הצעת החוק להגבלת דמי הניהול בבנקים, שהיא עצמה הייתה אחת מהיוזמות שלה".

חישוב המדד בוצע באמצעות מערכת הקוד הפתוח כנסת פתוחה - שפיתח ארגון הסדנא לידע ציבורי.