חברת החשמל ניצלה את מחירי האנרגיה הנמוכים ורכשה גז נוזלי זול בכ-15% מהחוזה עם מאגר "תמר"

מחירי האנרגיה הנמוכים בעולם מייצרים עבור חברת החשמל הזדמנויות עסקיות - החברה סיכמה לאחרונה על רכישת גז נוזלי (LNG) בעלות שנמוכה בכ-15% מזה שהיא משלמת לשותפות "תמר". מדובר ברכישה נקודתית (חוזה SPOT) של שלושה מטעני גז נוזלי שאמורים להגיע למצוף שהוקם לפני מספר שנים מול חופי חדרה ולשמש את חברת החשמל במקרי חירום של ביקוש חריג לחשמל. על פי ההערכות מקור המטענים בעודפי גז של חברת BP ובביטול חוזים שהיו לה בצד השני של העולם, כאשר מחירי האנרגיה הנמוכים והתרסקות עלות חבית הנפט גרמו לכך שהתמחור של העסקה הזו, ששוויה אינו מהותי לחברה ואפילו אינו מדווח לבורסה, פתח עבורה "חלון הזדמנויות" לייצר ביטחון אנרגטי.

לרוע מזלה של חברת החשמל מדובר בעסקה נקודתית שאינה יכולה לשרת את המשק הישראלי לאורך זמן משלוש סיבות עיקריות - הראשונה היא שרכישת הגז הייתה של עודפים ש"שכבו על המדף", מציאות שלא נרשמת כל יום. שנית, מצוף הגז הנוזלי אינו בנוי להולכת גז בכמויות גדולות ולמעשה היקף הגז במצוף ובאוניה שקשורה אליו מתאים לכ-14 עד 30 ימי צריכה במונחי חברת החשמל, ולפי דו"ח החברה לסוף 2015 היקף השימוש בגז נוזלי הוא כ-1.3% בלבד, זאת לעומת כ-41% בגז טבעי. שלישית, בכל רגע שמטען הגז הנוזלי על גבי האוניה מסתיים זו צריכה לייבא אחד חדש, משימה שמנתקת את האוניה מהמצוף לתקופה של 7 עד 10 ימים לכל סבב רכישה, תקופה בה המצוף מושבת.

חברת החשמל חתמה באמצע 2012 על חוזה גז מול שותפות תמר עם מנגנון תמחור שאינו מקובל בעולם. זה כלל רכישה במחיר בסיס של 5.04 דולר ליחידת אנרגיה עם הצמדה כפולה ואוטומטית - הראשונה למדד המחירים לצרכן האמריקאי (CPI) והשניה היא תוספת של אחוז אחד למחיר בכל אחת משמונה שנות החוזה הראשונות שלו. החוזה אושר ברשות החשמל ובמשרד האוצר למרות שהיו בידי המדינה נתונים שהמחיר מופקע. חברת החשמל אף פנתה לממונה על ההגבלים העסקיים בזמנו (דיוויד גילה) בבקשה לאשר לה מחיר הכי זול במשק אולם גילה פסל את הרעיון מחשש לפגיעה בתחרות.