אניה אלדן: "חסר לנו כח אדם, חשוב לנו לא להישאר בתוך עצמינו"

"תזכרו שאנחנו מדינה קטנה, וכמה אנשים שלא נייבא, עדיין נשאר מדינה קטנה", כך אמרה אניה אלדן, ראש תוכנית החממות במשרד המדען הראשי, בוועידה המוטסת של "כלכליסט", בהתייחסה לסוגיית התוכניות להבאת עובדים זרים להייטק הישראלי והתוכנית של נתניהו להגדלת המכסות לוויזות לעובדים זרים.

"עלינו לבנות את האסטרטגיה שלנו מתוך חוזק ויחד עם זאת, חסר לנו כח אדם ייחודי ומשרד הכלכלה עובד במרץ עם רשות ההגירה בנסיון לפשט את התהליכים כדי לאפשר למומחים יכולת ניודית להגיע לארץ למספר שנים. הכוונה היא לעשות זאת עבור כמות אנשים גדולה, משמעותית. אנחנו עובדים גם על ויזות יזמים (ויזיות שמיועדות ליזמי הייטק שרוצים להקים חברות בישראל- א.ג), חשוב לנו ליצור שונות וגיוון חברתי בארץ, ולא להישאר בתוך עצמינו. המטרה היא לאפשר ליזמים זרים להגיע לכאן בכמות מוגבלת בשלב ראשון.

"אמנם משלחת ההייטק שעלתה למטוס מכובדת, אבל היא לא מייצגת את כל מה שיש להייטק להציע כאן. יש ענפים שלמים של חבורת מדעי החיים ותעשייה שהם עתיד התעשייה שלנו. בולטת בייחודה מיכל גבע, שותפה מנהלת בטריוונצ'רס, קרן הון סיכון שמתמחה במדעי החיים ובציוד רפואי שמשתתפת בוועידה המוטסת.

על השינויים במשרד המדען הראשי שהופך בימים אלה לרשות סטטוטורית אמרה אלדן: "המדען הראשי עובר מהפיכה כפולה. אנחנו הופכים לרשות החדשנות והסיבה להקמת הרשות הזו היא גם כי המשימות קשות, המשימה האחת לשמירה על איכות תעשיית ההייטק הישראלית בעולם, ואם אנחנו רגילים לחשוב שאנחנו מקום שני אחרי עמק הסיליקון, בשנה האחרונה רואים שמדינות אחרות רצות מהר מאיתנו ואפילו עוקפות אותנו בפרמטרים חשובים.

"המשימה השנייה היא להרחיב את השפעת ההייטק לסקטורים אחרים. אנחנו 9% מהתעשייה הישראלית, אז להרחיב לסקטורים זה אומר להכניס לתחום חרדים ומיעוטים אבל גם להכניס את הטכנולוגיה והחדשנות, כמו למשל לסקטור הציבורי. אנחנו רואים חשיבות בלהכניס חדשנות לעולם הייצור ומשקיעים בזה הרבה, וחוק המדען החדש מאפשר לנו להשתמש בכלים חדשים כמו גיוס קרנות, הלוואות וערבויות שלא היו בעבר.  

אניה אלדן, ראש מנהלת תוכנית חממות, במהלך הוועידה המוטסת | צילום: עמית שעל

"אביא שתי דוגמאות: דיברו על הקמת חברות ישראליות גדולות כמו אאוטבריין וטאבולה וויקס, זו מגמה נהדרת ובאמת החברות האלה מעסיקות כאן הרבה אנשים ויוצרות השפעה על האקוסיסטם אבל החברות האלה פועלות באקוסיסטם רב לאומי, הם פועלים בסביבה גלובלית שמגלה מיסוי גמיש ורגולציה גמישה. לכאלה חברות שצריכות להסתייע במנגנון מגינתי, נוכל להציא אשראי לצמיחה.

"התופעה השנייה קשורה בהגעתן של חברות רב לאומיות רבות לישראל כדי לחפש חדשנות ולא תמיד החברות הישראליות מודעות לכך או מתעניינות בכך. חברה כמו 3M שמחפשת כאן, לדוגמה, חיישנים, אז החברות הישראליות שעוסקות בתחום הזה לא תמיד מודעות לכך. אנחנו כמדינה יכולים לבוא ולסייע לשני הצדדים", סיכמה אלדן.