הקטר צריך נהג: ההאטה בהייטק מחייבת התמודדות אמיצה

ההייטק הישראלי הוא כבר לא הקטר של המשק הישראלי, טענו השבוע חוקרי בנק ישראל בדו"ח השנתי שהוציאו ושהתווסף לדו"ח משרד האוצר ושלל הודעות של בכירים שקבלו על האטה בענף. ונראה שהם צודקים. חברות סטארט-אפ אמנם עדיין קמות ונמכרות, אבל ההייטק בכללותו קצת תקוע והיצוא ירד מרמה של 27 מיליארד דולר בשנה לאזור ה-26. לא חסרות סיבות חיצוניות לבעיה דוגמת שערי מט"ח לא יציבים ותנאים רגולטוריים לא פשוטים, אבל הסיבה העיקרית שמסומנת כגורם לדעיכת תעשיית ההייטק היא מחסור בכוח אדם מיומן.

בעיית כוח האדם היא בעיה כפולה: מחד קיים מחסור חמור בעובדים מיומנים, ומנגד, הרבה הודות לאותו מחסור - מחירי העובדים הקיימים מאמירים לגבהים שהופכים את ההייטק המקומי ללא תחרותי ביחס לשווקים זרים. הישראלים אמנם עדיין זולים יותר מעובדי עמק הסיליקון, אבל גם הפער הזה הולך ומצטמצם.

המדען הראשי אבי חסון. מענקים לשילוב עובדים ערבים | צילום: עמית שעל

בנק ישראל המליץ על פתרונות ארוכי טווח כחינוך והטמעת אוכלוסיות חדשות, אך לא בטוח שלתעשייה יש זמן להמתין שפתרונות אלה יבשילו ושהעובדים החרדים, למשל, יהפכו לכותבי קודים מיומנים. בכל שנה זורמים להייטק המקומי כ־7,000 בוגרי אוניברסיטאות ויוצאי יחידות בצה"ל, אך התעשייה רוצה מספר כפול מכך.

בינתיים ממתינים שני פתרונות מהירים לבעיה, שנראה שאף אחד לא ממש רוצה ליישם אותם. הפתרון הראשון הוא שילוב אזרחים ערבים בוגרי מוסדות אקדמיה, שכיום לא ממש מוצאים את מקומם בתעשייה - מצב שהמדען הראשי במשרד הכלכלה אבי חסון מגדיר כאבסורדי. לדבריו, מתן מענקי עידוד והקמת מקומות עבודה בצפון יסייעו להורדת המחסומים המונעים שילוב של אוכלוסייה זו.

פתרון שני הוא הבאת עובדים זרים. בעוד הבאת עובדים זרים בענפי הבניין והחקלאות היא מהלך מובן מאליו, כשמדובר ביבוא עובדי הייטק קמה זעקה פוליטית. "להביא לכאן מסה של עובדים זרים זה לא ריאלי ולא מתאים", מסכים חסון, "אבל להביא כמה מאות עובדים מיומנים שימנעו בריחה של חברות מישראל זה חיוני. מעבר לכך, הבאת כוח אדם מיומן זר רק תתרום לכוח האדם המקומי ולא תפגע בו".