אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העסק מתקתק, הקבוצה לא צילום: רויטרס

העסק מתקתק, הקבוצה לא

ארסנל נהפכה למועדון כדורגל ללא יתרונות יחסיים, אבל כל עוד הקבוצה רווחית לבעלים אין שום אינטרס לשנות את המצב

07.04.2016, 09:22 | אוריאל דסקל

ארסן ונגר נוהג להחמיא לשחקני קבוצות יריבות על ידי סיפור שמתאר איך "כמעט הוא חתם בארסנל אבל אז קרה משהו". זו כבר די בדיחה וב"דיילי מירור" אף עשו את "ה־11 שהיו יכולים לשחק בארסנל". זלאטן איברהימוביץ' ודידייה דרוגבה בחוד, כריסטיאנו רונלדו וליאו מסי על הקווים, אנחל די מריה, יאיא טורה וצ'אבי אלונסו בקישור, ג'רארד פיקה, וינסנט קומפאני ורוברטו קרלוס בהגנה וג'יאנלואיג'י בופון בשער. זו קבוצה שזוכה באליפות אירופה ויש עוד רבים וטובים שוונגר היה יכול להביא אבל...

קראו עוד בכלכליסט

ההרכב שהיה יכול להיות לארסנל. ג ההרכב שהיה יכול להיות לארסנל. ג'יאנלואיג'י בופון. הגנה: ויסנט קומפאני, ג'רארד פיקה, רוברטו קרלוס, קישור: צ'אבי אלונסו, אנחל די מריה, יאיא טורה. שחקני כנף: ליאו מסי, כריסטיאנו רונלדו. חלוצים: זלאטן איברהימוביץ', דידייה דרוגבה ההרכב שהיה יכול להיות לארסנל. ג

בדרך כלל, ונגר "מפספס" את הכישרון בגלל שהוא לא מוכן לשלם עליו פני יותר ממה שהוא חושב שהוא שווה. את זלאטן איברהימוביץ', למשל, פספס בגלל שרצה שהשחקן הצעיר יעבור מבחן קבלה לארסנל - וזלאטן ענה "זלאטן לא עושה מבחנים". על מסי וויתר כי הוריו דרשו דירה בלונדון, על רונלדו לא היה מוכן לשלם יותר מ־4 מיליון ליש"ט, את יאיא טורה לא החתים בגלל בעיות בירוקרטיות, על צ'אבי אלונסו וויתר בגלל 200 אלף ליש"ט וכך זה ממשיך.

בנוסף, ונגר לא אוהב סוכני כדורגל. המנג'ר של ארסנל אף מציין בפני סוכני כדורגל "אם לא היה כסף בכדורגל, אני עדיין הייתי מאמן ואתם לא הייתם כאן". לפי חבר בהנהלה של ארסנל, "ונגר מנסה לחנך סוכנים ולא מוכן לשלם להם עמלת מכירה גבוהה יותר מ־5%". זה , באופן טבעי, הופך את ארסנל למקום לא אטרקטיבי עבור סוכנים וכיוצא מכך לשחקנים. "ונגר לא מוכן לשלם פאונד יותר על שחקן ממה שהוא חושב שהוא שווה", אומר חבר ההנהלה. "אם שחקן שווה, לפי ונגר, 6 מיליון ליש"ט, הוא לא מוכן לשלם עליו 8 מיליון ליש"ט. הוא איבד ככה לא מעט שחקנים שמאז שבחרו לא לשחק בארסנל והשווי שלהם טיפס פי 2-3."

בכל שנותיו של סטן קרונקי כבעלים בליגות המקצועניות בארה"ב, כ־60 עונות במצטבר, הוא זכה ב־3 אליפויות בלבד, צילום: איי אף פי בכל שנותיו של סטן קרונקי כבעלים בליגות המקצועניות בארה"ב, כ־60 עונות במצטבר, הוא זכה ב־3 אליפויות בלבד | צילום: איי אף פי בכל שנותיו של סטן קרונקי כבעלים בליגות המקצועניות בארה"ב, כ־60 עונות במצטבר, הוא זכה ב־3 אליפויות בלבד, צילום: איי אף פי

חשש להמר

איימי לורנס שמסקרת את ארסנל, מספרת שוונגר תמיד חשש להוציא כסף - אבל דיוויד דין, שהיה סגן הנשיא והאחראי על הבאתו של המאמן, היה זה שהצליח להרגיע אותו בכל מה שקשור להשקעה בסגל והיה מצליח להחתים שחקנים ברמה גבוהה גם אם מבחינת ונגר החתמתם היוותה הימור. ג'ון קרוס, שכתב על השנים האחרונות של ארסן ונגר בארסנל, הוסיף: "על סילוון ווילטור ונגר לא היה מוכן להוציא יותר מ־8 מיליון ליש"ט, אבל דין אמר לעצמו 'את השחקן הזה ונגר רוצה וזה מה שהוא יקבל', ובמשא ומתן המחיר הגיע ל־13 מיליון ליש"ט, שדין שילם". ווילטור היה שחקן חשוב בסגל של ארסנל וכבש את שער האליפות נגד מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד - משהו שקשה לשים עליו מחיר. בכדורגל צריך להמר לא מעט פעמים כדי להחתים את השחקן המתאים, זה אומר שצריך להסתכן ולעיתים להוציא מחיר שגבוה יותר מערך השוק הריאלי של השחקן. ונגר מסרב לעשות זאת. זה פגע באופן משמעותי בקבוצתו העונה. אנגולו קאנטה, הקשר הדפנסיבי המצטיין של העונה, לא הגיע לארסנל מקון בגלל שונגר לא היתה מוכן לשלם עליו יותר מ-6 מיליון יורו. לסטר שמה עליו 8 מיליון יורו הרוויחה שחקן שהיום שווה פי כמה.

החשש של ונגר מהוצאות יתר נובע, בין היתר, גם מעונת 2003/04, אז ארסנל רצה לאליפות אבל מאחוריי הקלעים, הקבוצה נקלעה לקשיים כלכליים בגלל בניית אצטדיון האמירייטס. הקבוצה, לפי ג'ון קרוס, היתה רגע לפני אי תשלום משכורות לדניס ברגקאמפ, תיירי הנרי, סול קמפבל וחבריהם ורק מכירת נדל"ן מסביב לאצטדיון הצילה אותם מהמבוכה הגדולה ברגע האחרון. מאז דין עזב את המועדון, ונגר נשאר והמנג'ר נותר לבדו על המשמר - ככה אומרים שהוא רואה את זה. בכל מקרה, מאז שדין עזב, ארסנל לא התקרבה לזכייה באליפות.

ונגר גם נלחם, בעיניו, עבור כדורגל הוגן ומוסרי יותר, לא בזבזני ו"טהור". הוא נוהג להתלונן על "סימום פיננסי" של קבוצות בבעלות נסיכויות הנפט, קטאר ואבו דאבי, וזה כבר לא משנה לו שהאקלים הפיננסי השתנה לחלוטין בפרמיירליג. שהתחרות על שחקנים גדלה, וכך גם ההכנסות - שמסייעות לקבוצות הקטנות והבינוניות להשקיע בשחקנים וחשוב יותר, בסקאוטינג והכרת הכדורגל בעולם (מה שפעם היה יתרון כמעט בלעדי של ונגר, שהיה יושב מול כדורגל מכל העולם מדי יום ורואה עולם שמאמנים אחרים לא ראו). בניגוד ללפני עשור, היום ונגר כבר לא יכול להביא את שחקן השנה בשבדיה או בצרפת ואף אחד לא יתחרה איתו עליהם כמו אז. התחרות תגיע מטוטנהאם וצ'לסי אבל גם מנוריץ' וסוונסי. אובדן היתרון היחסי הזה עם אובדן יתרון בריאות השחקנים (גם בזה ונגר היה פורץ דרך לפני 20 שנה) הפך את ארסנל למועדון ללא יתרון יחסי מלבד אצטדיון גדול יותר מיריבותיו (וגם זה הולך להשתנות כאשר טוטנהאם, ווסטהאם, מנצ'סטר סיטי, ליברפול וצ'לסי יבנו/יגדילו את את האצטדיונים החדשים שלהן).

ארסן ונגר. חושש להמר, צילום: איי אף פי ארסן ונגר. חושש להמר | צילום: איי אף פי ארסן ונגר. חושש להמר, צילום: איי אף פי

בעל המאה והדעה

למרות שסטגנציה כזו היתה מעוררת סימני שאלה בכל קבוצת כדורגל בעולם, ונגר יכול להיות בטוח שתהיה לו עבודה גם בעונה הבאה. הוא ישאר בקבוצה לפחות עוד תום חוזהו בסוף 2016/17 וזאת למרות שרוב האוהדים איבדו את האמון בו. הסיבה העיקרית לכך היא שסטן קרונקי, הבעלים של ארסנל, מבסוט מהניהול השמרני עד כדי גיחוך של ונגר.

קרונקי, שמחזיק בארסנל מאז 2011 לאחר שהצליח להשתלט על 66.64% מהקבוצה, אמר בוועידת MIT סלואן ספורטס אנליטיקס בבוסטון, שהוא לא בספורט בשביל לזכות בתארים. "אם אתה רוצה לזכות בתארים, אז אל תכנס לעסק הזה", אמר והסביר. "אם אתה רוצה עסק טוב, אתה לא יכול לרכוש את השחקנים הטובים ביותר אלא אם כן אתה יכול לסמוך על מקורות הכנסה אחרים". קרונקי, שלא השקיע גרוש מכספו בחיזוק הקבוצה אלא רק ברכישתה ושומר על עתודות מזומנים של יותר מ־160 מיליון ליש"ט בזמן שיריבותיו מוציאות סכומים כאלו על רכש, הוסיף: "בפרמיירליג יש בעלי קבוצות מהמזרח התיכון וכשחבית נפט עולה יותר מ־100 דולר, הם יכולים להוציא מה שהם רוצים. אבל הבעיה שראיתי בזה היא שהאנשים הללו מאבדים עניין. ואז האוהדים יכולים להיפגע".

דבריו של קרונקי עוררו את זעמם של אוהדי ארסנל, שמשלמים את מחיר הכרטיסים הגבוה בעולם שממנים "דמי ייעוץ" לקרונקי ובנו, ג'וש. דמי ייעוץ על מה? בזמן שהוא מדבר על "בחורים מהמזרח התיכון", מנצ'סטר סיטי נהפכה למועדון ענק שנהנה מהכנסות גבוהות יותר משל ארסנל, צ'לסי נהפכה לעסק מניב וכל הקבוצות באירופה רכשו יותר שחקנים מארסנל בעונה האחרונה - מה שללא ספק מנע מארסנל להילחם על תואר האליפות העונה.

זה לא מפתיע שקבוצת הכדורגל של קרונקי לא מתחרה על תארים. קרונקי הוא בעלים גם של 4 קבוצות ספורט גדולות בארה"ב (ושל קבוצת לאקרוס) ומבחינתו רווחים חשובים בהרבה מניצחונות: סנט לואיס ראמס מ־NFL מאז 1995, קולורדו אבלנץ' מה-NHL ודנבר נאגטס מה-NBA מאז 2000 וקולורדו ראפידס מה־MLS מאז 2007. ובכל שנותיו בליגות המקצועניות, כ־60 עונות במצטבר, זכה ב־3 אליפויות בלבד. החזר עלוב.

ונגר (משמאל) עם אלכסיס סאנצ ונגר (משמאל) עם אלכסיס סאנצ'נס. אחד מהם בטוח ישאר עוד עונה | צילום: רויטרס ונגר (משמאל) עם אלכסיס סאנצ

מותג, צריך לנצח?

מה שעיצבן עוד יותר את האוהדים זה שקרונקי דיבר על "מותג" ושכח לחלוטין שארסנל היא קבוצת כדורגל שמפורסמת בזכות הישגיה. "למדתי מה ערך המותג", אמר קרונקי, שבדרך כלל לא מדבר בפומבי ולכן זכה לכינוי "סטן השקט". "יש ג'נטלמן אחד שמגיע למשחקים של ארסנל מדרום אפריקה. הוא עולה על טיסה מקייפ טאון ללונדון פעמים רבות. המותג הזה חשוב לו מאוד. אם אתה מצליח לפתח את המותג שלך, אתה יכול להרוויח הרבה יותר. מנצ'סטר יונייטד ומייקל ג'ורדן הראו זאת. מה שהם עשו עם המותג - הם גרמו לאנשים לרצות לשלם עבור זה". העניין הוא, שקרונקי שכח ציין שגם יונייטד וגם ג'ורדן "פיתחו את המותג" בזכות ניצחונות היסטוריים וחשובים. ללא הניצחונות הללו, גם יונייטד וגם ג'ורדן לא היו יכולים לפתח את המותג שלהם.

הדינמיקה בארסנל היא כמו בקבוצות הבינוניות האחרות של קרונקי בארה"ב. הגוף צריך להיות רווחי מספיק ומספיק מושך כדי למלא את האולם/אצטדיון. שאפתנות ספורטיבית היא "סיכון" ולכן עדיף להישאר במקום הטוב באמצע - עם שחקנים נחמדים ומאמנים לא שאפתנים במיוחד. הבעיה מבחינת ארסנל היא שבעוד שבארה"ב אין ירידות ליגה והשינויים בסגלים ממודרים על ידי רגולציות כגון תקרת שכר, בכדורגל האירופי מי שנשאר במקום עשוי למצוא את עצמו הרבה מאחורי כולם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
לתגובה 2
לא התכוונתי להשוות טורה וארטטה על אותה עמדה, אלא להראות כמה ארסנל קבוצה רכה. הכדורגל אצל הענקיות מראה לנו שחייבים קצת קשיחות, אם אלה בוסקטס או חאבי מרטינז (היה ענק בעונת הטרבל ועד הפציעות) וידאל או פוגבה. בכל קבוצה גדולה יש גם את הקשוחים האלה. יחסית לשחקנים של ארסנל, דארן פלטשר נחשב קשוח. יותר מזה, אפילו הבלמים של ארסנל חסרים קשיחות. אגב, חוסר הקילריות הוא גם בהתקפה לפעמים. הם לא קבוצה הורגת כמו שהיו הקבוצות של פרגוסון או מוריניו. בדיוק מה שלסטר עושה במחזורים האחרונים עם כל ה-1-0.
דניוש  |  10.04.16
2.
ארטטה צריך להתמודד מול טורה?? פיזית? אם זאת הכוונה אז זה לא במקום.
ואתה יודע מה? אפילו הרבה לא במקום. שחקנים קטנים מטורה לא רואים אותו ממטר ,מה שנקרא, בליגת האלופות על בסיס קבוע. כדורגל אנגלי זה עניין פיזי זה נכון. כדורגל במקומות אחרים משחקים גם עם שכל. ארטטה הוא קורבן של הליגה הנאגלית. כל כך הרבה שנים שם הרסו אותו. דרך אגב, באברטון הוא היה יותר טוב. עוד משהו: מישהו שם לב כבר שלארסן וונקר (להלן: wanker) אין תוכנית משחק שעובדת בשלבים המכריעים של העונה כבר יותר מ 10 שנים (ואולי יותר).
ד  |  08.04.16
1.
אוריאל, אתה מאוד לא אוהב את ונגר וזה ברור מכל הכתבות
אבל אתה גם מגזים מעט. התחרות באנגליה היא עצומה כשעד סביבות 2011 ארסנל לא יכלה להוציא הרבה כסף בגלל עלויות האיצטדיון ע"ש התורכים. פרגוסון יכל להוציא 30 מיליון על כישרון כמו נאני שונגר לא יכל להרשות לעצמו. או קח לדוגמה 17 מיליון על שחקן סופר מוגבל (ועובד) כמו ולנסיה. הליגה נשלטה על ידי יונייטד שנים ועד שכבר לארסנל התפנה כסף- באו סיטי, כשיחד עם צ'לסי ויונייטד עשירות מארסנל הרבה יותר. אגב, בעניין הסקאוטינג הוא עדיין הטוב בפרמיירליג. הוא מביא שחקנים ספרדים, צרפתים ועוד שרואים שיגדלו להיות שחקנים גדולים. אכן ונגר עקשן, ודווקא בעניין ההוצאות הוא מתחיל להתגמש. הבעיה הגדולה של ארסנל זה שלאורך שנים, מאז תם עידן ויירה פירס ושות', הקבוצות שלו פשוט רכות. כשארטטה צריך להתמודד מול טורה זו בדיחה.
דניוש  |  07.04.16