אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכונס סירב להחזיר כספי פיקדון; ביהמ"ש: הפר את חובת הנאמנות צילום: שאטרסטוק

הכונס סירב להחזיר כספי פיקדון; ביהמ"ש: הפר את חובת הנאמנות

זוכה במכרז על נכס בחיפה ביטל את הצעתו לאחר שגילה כי הכונסים העלימו ממנו מידע רלוונטי על הנכס. אלא שאחד הכונסים סירב להחזיר לו פיקדון של 55 אלף שקל שצירף להצעה בטענה שאלה הם תנאי המכרז. בימ"ש השלום קבע כי הכונס לא עמד בחובת הגילוי ותום הלב

07.04.2016, 15:36 | עו"ד אשר טולדנו

במסגרת הליך של פירוק שיתוף בין אחים בנכס ברחוב שער פלמר בחיפה, מונו שני עורכי דין – גבר ואישה – ככונסי נכסים. השניים פרסמו מודעה בעיתון והזמינו את הציבור להציע הצעות לרכישת הנכס. במודעה נכתב כי הנכס נמכר כפי שהוא (as is), וכי האחריות לבדוק את מלוא המידע על הנכס היא על המציע בלבד.

קראו עוד בכלכליסט

בסעיף 5 למודעה צוין כי ההצעות יתקבלו בצירוף המחאה בנקאית בשיעור של 10% מגובה ההצעה, וסעיף 7 קבע במפורש שאם המציע יחזור בו אחרי שההצעה מתקבלת, הפיקדון יחולט.

המציע, שהציע 770 אלף שקל והפקיד 55 אלף שקל, זכה במכרז. אולם לאחר שקיבל לידיו העתק מחוזה החכירה המקורי ואת שטר תיקון חוזה החכירה של הנכס, הוא גילה כי זכויות החכירה בחלק מהיחידות יפקעו כבר בשנת 2025, מה שהוביל אותו לחזור בו מהצעתו ולבקש שהפיקדון יושב לו.

הכונסת סברה שמאחר שלא נגרם שום נזק – שכן התקבלה הצעה אחרת במקום ההצעה המדוברת – ניתן להשיב לו את הפיקדון, אולם הכונס סירב, משום שלטעמו המציע הסכים לתנאי ההשתתפות במכרז.

משוכנע בצדקתו, פנה הזוכה במאי 2012 לבית משפט השלום בחיפה. הוא טען כי הכונסים הפרו את חובת הגילוי והנאמנות שלהם והתנהלו בחוסר תום לב לנוכח פרסום המכרז מבלי לספק את המידע הרלוונטי בנוגע לנכס. הכונס הטיל את האחריות בדבר גילוי מועד סיומן של זכויות החכירה על הכונסת. הכונסת מצידה טענה שהיא מלכתחילה סברה שניתן להשיב את הכסף, אולם הכונס השתלט על התיק, וגם ביקש שכר טרחה גבוה יותר עבור ניהולו, כך שיש להטיל את האחריות עליו.

שכ"ט עם אחריות

השופט יעקב וגנר הסביר כי כונס נכסים חב בחובת זהירות כלפי כל מי שיכול להיות מושפע מפעילותו, ולכן תנית ה-as is שנכתבה במודעה ונועדה לצמצם את חובת תום הלב המושתתת על הכונסים חסרת תוקף כלפי התובע.

חיפה, צילום: דורון גולן חיפה | צילום: דורון גולן חיפה, צילום: דורון גולן

עצם העובדה שהכונסים לא טרחו להבהיר לו מה מצב הזכויות בנכס, או לפחות לעיין בחוו"ד השמאי שהייתה בידיהם, ממנה ניתן להבין שבעקבות סיום תקופת החכירה שווי הנכס ירד ל-500 אלף שקל, הביאה להפרת חובותיהם כלפיו, קבע השופט. רק חודש אחרי שהתובע הגיש את הצעת הרכישה, ורק אחרי שהוא ביקש נתונים לגבי הנכס, הוא קיבל את המסמכים שגילו לו את מלוא התמונה.

השופט החליט להטיל את האחריות על שני הכונסים, אף שציין כי הכונסת פעלה בהגינות כשהסכימה להשיב לתובע את הפיקדון, משום שהאחריות למחדל נופלת על שניהם יחד.

לכן השופט וגנר הורה לכונסים להשיב לתובע את הפיקדון בצירוף פירותיו (מאחר שהנכס כבר נמכר מדובר כבר בכספם האישי). עם זאת, מאחר שהכונס הוא זה שעמד על הסירוב והוא זה שניהל את מרבית העניינים בתיק הכינוס ואף ביקש שכר טרחה בהתאם, הוא גם יהיה זה שישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל, שכן "עם שכר הטרחה באה האחריות".

לפסק הדין - לחצו כאן

 

עורך דין אשר טולדנו עוסק בדיני מקרקעין

 

** הכותב לא ייצג בתיק

 

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

תגיות