"השנה הקרובה תהיה מרחץ דמים, תורידו את הראש ותעשו את העבודה"

"זו שנה שבה הרגלים רעים מתגלים לפתע. הרי עד עכשיו הכסף זרם גם אם לא הוכחת הצלחה", כך אומר ראווי וויוואנטן, שותף בקרן NEA,  קרן השקעות הטכנולוגיה הגדולה ביותר בארה"ב במפגש משקיעי הון סיכון שנערך במאיץ הסטארט-אפים הישראלי בפאלו אלטו, אפווסט לאבס (Upwest Labs), במסגרת הוועידה המוטסת של "כלכליסט".  

לדברי וויוואנטן, "היקפי הגיוסים צמחו ב-60% ומכפילי השווי שבהם גייסו החברות היו מטורפים. אבל את ההתקררות התחלנו לראות כבר בקיץ. אמרנו לעצמינו שמה שקורה כאן לא בריא. אני חושב שזה יביא לכך שהחברות היעילות יותר יצמחו מהר יותר ובל נשכח שהחברות הגדולות והטובות ביותר של היום מומנו בשנים הקשות של 2001, 2008 ו-2009. אז השנה הקרובה תהיה מרחץ דמים. זה הזמן לבנות חברה ביצועיסטית, וכל מה שאתם צריכים לעשות הוא לעשות את העבודה ולהוריד את הראש, ואולי לא לצפות להצלחה מיידית. רק תוודאו שהחברה ממומנת כראוי ויוצרת שותפויות בריאות".  

NEA כקרן שמתרכזת בעיקר בהשקעות בארה"ב, ממעטת להשקיע בישראל. בין חברות הפורטפוליו היחידות שלה כאן ניתן לציין את חברת התנור החכם Goji של פרופ' שלמה בן חיים וכן את חברת אבטחת המידע לעסקאות מסחר אלקטרוני Forter.

"מי שייפגעו יותר יהיו חברות סטארט-אפ בוגרות"

גם ונקי גניסן, שותף בקרן מנלו ונצ'רס,  (קרן של 4.5 מיליארד דולר הנחשבת לאחת המשקיעות המרכזיות באובר), ומי שביצע בעברו השקעות באמובי וג'ג'ה הישראליות, סבור שהאווירה בענף הסטארט-אפים צפויה להתקדר, אם כי לא עבור כולם: "חברות סטארט-אפ בשלב צעיר צפויות לצמוח, כי היכולת ליצור כיום חברה מהפכנית היא גבוהה מאוד, בעיקר בגלל טכנולוגיות שמאפשרות זאת כמו רשתות חברתיות, מובייל ושירותי ענן. אובר היא דוגמא לרעיון ששינה את הסביבה עם אפליקציה שעלתה בן רגע, כזו שיכולה להגיע לשוק מהיום הראשון ולא נזקקת לערוצים מיוחדים. זה מהפכני. אבל חברות סטארט-אפ בוגרות יותר ייפגעו. זה יקרה בגלל הריבית בארה"ב ובגלל בריחת 'התיירים', כלומר משקיעים שבאו וברחו. אבל האווירה החורפית הזו תהפוך אותנו למקום טוב יותר, היא תחזק אותנו".

סנדיפ פיצ'ו, שותף בפלישיס ונצ'רס, קרן גדולה שבין השקעותיה המפורסמות גם ספוטיפיי, דווקא רואה הזדמנות גדולה באווירת המשבר. "השוק חוזר לרציונליות ולהגיון", הוא אומר. במהלך החמש השנים האחרונות, גם אם היה לך המון כסף, התקשית לגייס עובדים וזה לא היה בריא. הרי רוב החברות ייכשלו, וראינו איך חברות רבות בתחום המשלוחים נופלות. פיטורים בהיקף של כ- 20% מכמה תעשיות למעשה מחזירות את תחום כח האדם לרמה הנורמלית. אבל במקביל, ההוצאות על מחקר ופיתוח בחברות לא ירדו, וחברות בתחום המובייל והענן צוברות מומנטום והזדמנויות. תראו את טסלה שהמודל האחרון שלה זכה לביקוש כה גבוה עד כי לא יכלה לספקו, וסך הכל הביקוש למוצרים טכנולוגים חדשים נמצא בשיאו. כך שמה שנפגע הוא רק שווי החברות והמכפילים בשוק הפרטי והציבורי. בכל זאת, אם אתה חייב לגייס כסף השנה, צפה ל"תספורת", בעיקר בתלות בכך של כמה היית שווה בסיבוב הגיוס הקודם שלך".

קבוצת המשקיעים גם הביעה את דעתה על חברות ישראליות, על החשיבות שבמעבר לעמק הסיליקון ועל מעמדן של חברות ישראליות ביחס לחברות ממדינות צומחות אחרות בעולם. בובי לינט, לשעבר מייסד אריבה וכיום מייסד קרן הילסבן, קרן של 40 מיליון דולר שהשקיעה בחברות כמו האניבוק וצ'ק הישראליות, טען בתוקף כי על צוותי ההנהלה של כל חברת סטארט-אפ ישראלית לעבור בהקדם לעמק הסיליקון, תוך שהם מותירים את צוות הפיתוח בישראל. בנוסף, הפציר לינט בישראלים להקים חברות אם אמריקאיות בדלוואר ולרשום את הסטארטאפים הישראלים שלהם כחברת בת. "זה מאוד עוזר כשרוצים לגייס עוד כסף", אמר. "זה מייצר שקיפות כלפי משקיעים עתידיים שמעוניינים להכנס להשקעה בחברה ובצורה זו המשקיעים יודעים מה הם קונים".

לדבריו, הילסבן מעוניינת להמשיך ולהשקיע בחברות ישראליות, בעיקר של צוותים שעובדים יחד לאורך מספר חברות. הילסבן משקיעה בעיקר בשלבי הסיד ושלב ה A ומבצעת 3-4 השקעות בשנה.

"סף הריכוז שלנו בחברות מחוץ לעמק הסיליקון ירד. אנחנו מעדיפים בפירוש חברות שיש להן נוכחות בעמק, הרי אם אני צריך לטייל לישיבת בורד אחת מחוץ לעמק, כאן אני יכול להשתתף בשלוש-ארבע ישיבות דירקטוריון ביום, מה שאני מתקשה לעשות כשאני מטייל. זו הבעיה העיקרית שלכם בישראל. אבל העובדה שאתם שוק קטן ומרוכז נותנת לכם עדיפות בהסתגלות במקום צפוף כמו עמק הסיליקון".

סנדיפ פיצ'ו אמנם מתרשם מחברות ישראליות, אבל לפיו, הזירה התחרותית של ישראל רק הולכת וגדלה עם היצע של חברות סטארט-אפ מעניינות שמגיע ממקומות מפתיעים. "אנחנו מוצאים היום חברות טובות שמגיעות מכל מקום. ראיתי לא מזמן חברה מעניינת בהולנד שכידוע אינה משופעת בסטארט-אפים. ויוונטן טוען שהעולם גם הפך למקור לאספקת כח אדם לעמק הסיליקון וביכולותו לשכח מעט את התחרות האכזרית בגיוס עובדים ובכירים בתוך חברות בעמק. "לא מזמן מצאנו סמנכ"ל כספים מעולה מטורונטו וסמנכ"ל מכירות מלונדון שעובדים ממקום מגורים שלהם".

חברי הפאנל שרטטו את תחומי העניין שלהם בהשקעות עתידיות. גניסן הדגיש את מהפיכת הרחפנים שתביא איתה לשינויים כבירים בשווקים רבים וכן טען כי יש דרישה גדולה מאוד להשקעות בסטארט-אפים שמביאים בשורה טכנולוגית לתחומי הממשל, החינוך והבריאות. פיצ'ו ציין את שוק הביטוח כשוק שצמא לטכנולוגיות מהפכניות, "זהו שוק שלא השתנה שנים רבות", אמר, וגם ציין בנשימה אחת גם טכנולוגיות כמו אנטי-אייג'ינג, רכבים אוטונומים, ביטקוין או רחפנים.

וויוואנטן ציין טכנולוגיות מהפכניות שיביאו את בשורת שירותי הענן לכל תחומי החיים, בעיקר אלה שנשלטים עדיין על ידי נייר ועפרון, כמו תחומי הבריאות, הבנקאות והנדל"ן. הוא גם הודה כי תחום המשלוחים (On Demand) הפך לבועה ויש להזהר ממנה: "בעבר חשבנו שאפשר לעשות לכל תחום מה שאובר עשתה לנסיעות. צמחו המון חברות שעבדו באופן לא כלכלי, אז אין ספק שתחום המשלוחים יהיה ענק, אבל קיימות שם בעיות של נאמנות לא גבוהה של לקוחות, תחלופת שירותים גבוהה מאוד וערך מצטבר מלקוח נמוך לאורך זמן. בתחום הזה נהיה הרבה יותר זהירים".

הפאנל נערך במשרד עורכי הדין פרקינס קואי, פירמת צמרת שבין לקוחותיה ענקיות כמו אמזון ובוקס, ובשיתוף מאיץ הסטארט-אפים Upwest במסגרת ביקור משלחת הוועידה המוטסת של כלכליסט בעמק הסיליקון. מאיץ אפווסט נחשב לחלוץ המאיצים הישראלים הממוקמים בעמק הסיליקון ובשנה האחרונה הפך לקרן הון סיכון בת 10 מיליון דולר שמשקיעה גם בחברות שבגור את שלב המאיץ, הנמשך ארבעה חודשים.

הקרן השקיעה עד כה ביותר מ-60 חברות סטארט-אפ במשך ארבע שנות פעילותה, ביניהן ניתן לציין חברות בולטות כמו חברת הסייבר Sentinel One, זירת המסחר האלקטרוני לאירועים HoneyBook, ואפליקציית העיצוב התלת מימדי לאייפד UMake, לאחר הצלחת הקרן הראשונה שגייסה מיליוני דולרים בודדים לפני יותר משלוש שנים, השלימה אפווסט גיוס של 10 מיליון דולר בספטמבר האחרון בכדי ללוות את חברות הפורטפוליו הבוגרות של התכנית בשלבים מאוחרים יותר ולמעשה לסייע לקרן לשמור על הפוזיציה שלה בחברות המבטיחות שלה.

אפווסט הוקמה על ידי שלושה ישראלים תושבי עמק הסיליקון: גיל בן ארצי, בכיר לשעבר ביאהו; שולי גלילי, לשעבר מנכ"לית לשכת הסחר ישראל קליפורניה; ולירון פטרושקה, משקיע סדרתי שהשקיע בין השאר גם בענקית ההלוואות Lending Club בשלביה הראשונים.