אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"רוב הישראלים עושים דאבל דיפינג - וזה ביג נו נו" צילום: עמית שעל

הוועידה המוטסת

"רוב הישראלים עושים דאבל דיפינג - וזה ביג נו נו"

את הדברים אמר דן אבידע, משקיע בקרן אופוס קפיטל, בפאנל שאירחה פירמת שבלת עם נציגי קרנות הון סיכון מארה"ב במסגרת הוועידה המוטסת של כלכליסט. הכוונה היא לדרישה של משקיעים ישראלים, שאינה מקובלת בארה"ב, לקבל באקזיט, לא רק את החלק שמגיע להם בעוגת המניות, אלא גם החזר על הכסף שהשקיעו במקור

09.04.2016, 18:52 | אסף גלעד, סן פרנסיסקו

נציגי קרנות ההון סיכון מארה"ב קראו למשקיעים הישראלים להקל על היזמים בהסכמי ההשקעה עימם, וכינו את הסכמי ההשקעות של המדען הראשי והחממות הטכנולוגיות כלא משתלמים ליזמים. הפורום שכלל בכירים מקרנות כגון אופוס קפיטל, שסטה ונצ'רס וקרן סקייל, קרא לקרנות ההון סיכון לגבש תנאי השקעה הוגנים יותר כלפי היזמים. הדברים נאמרו במסגרת רב שיח שערכה פירמת עורכי הדין הישראלית שבלת במשרדי פירמת גונדרסון דטמיר, אחת מפירמות הצמרת של חברות עמק הסיליקון, במסגרת הוועידה המוטסת של כלכליסט, בנק הפועלים ויונייטד, שהטיסה יותר ממאתיים משקיעים ויזמי סטארט-אפ לסן פרנסיסקו ולעמק הסיליקון.

קראו עוד בכלכליסט

בפורום השתתפו ליאור אבירם, שותף וראש מחלקת ההייטק וקרנות ההון סיכון בפירמת שבלת, אברי מור, שותף בקרן מנלו ונ'צרס, דן אבידע, שותף מנהל בקרן אופוס, ג'יראם בהט משסטה ונצ'רס, אריאל סייטלין מקרן סקייל, עודד חרמוני, משקיע בעמק הסיליקון מטעם רודיום הישראלית וז'ק בנקוסקי, שותף מנהל בקרן USVP.

ז'אק בנקוסקי, שותף מנהל בקרן USVP שהשקיע ברוב חברות הסטארט-אפ של שלמה קרמר וקודם לכן גם בצ'ק פוינט, אומר כי "לא פעם אנחנו רואים חברות עם הסכמי השקעות (Term Sheets) רעים או לא הוגנים ממשקיעים בישראל ואנחנו חייבים לנקות את מבנה ההון של החברה לקראת סיבוב גיוס נוסף".

ז ז'אק בנקוסקי בפאנל המשקיעים של שבלת | צילום: עמית שעל ז

אייברי מור, שבין השקעותיו גם טקיפי, אירוסקאוט ו-Vidyo, טוען כי מבנה ההון של חברות ישראליות שנגלה לעיניו כאשר הוא בוחן השקעות חדשות, מורכב מדי ולא תמיד הוגן: "כמה משקיעים ישראלים עדיין 'מחפשים' את היזמים", הוא אומר. "הוא לא לינארי, תמיד יש בו משקיע שמעגן את היכולת שלו לקבל סכומים גבוהים יותר ללא קשר לסכום שבו החברה נמכרת. המשקיעים מקצים לעצמם מניות בכורה בתנאים משופרים ונותנים לעצמם גם להרוויח מהאקזיט וגם לקבל את הכסף שהשקיעו בחזרה. להתחיל לפצח במבנה ההון מי חוסם את הזכויות של מי, ומי מקל יותר ממי - זה פשוט גן חיות. חשוב להיות כאן פשוטים, אנחנו כמשקיעים רוצים בסך הכול לבנות צוות ומוצר טוב, ולא להנדס את עוגת ההון של החברה".

אייברי מור, שותף בקרן מנלו פארק, צילום: עמית שעל אייברי מור, שותף בקרן מנלו פארק | צילום: עמית שעל אייברי מור, שותף בקרן מנלו פארק, צילום: עמית שעל

דן אבידע, משקיע ותיק בישראל בקרן אופוס קפיטל, שניהל בין השאר את ההשקעה בסולאראדג' שיצאה להנפקה, טוען כי הסכמי ההשקעה שמנסחים כמה מהמשקיעים הישראלים פוגעים בשווי של חברת הסטארט-אפ שבה הם משקיעים כבר בשלב המוקדם: "יזם שנותן למשקיע שלו הבטחה שאותו משקיע יקבל פי שניים משווי המניות שלו במקרה של הנפקה, לא יודע מה הוא עושה, וזאת היות ושווי החברה תלוי גם בהנפקה עתידית. יזם שמסכים לתנאים שכאלה, מביא לכך שמשקיעים ירגישו שזה לגיטמי לבקש תנאים משלהם ובכך תיפגע החברה, המצב יילך וידרדר. לפעמים יזמים מקריבים את התנאים האלה בכדי לגייס לפי שווי גבוה יותר, אבל אנחנו אומרים להם: תגייסו בשווי נמוך יותר, אבל אל תתנו למשקיעים לדרוש מכם תנאים מיוחדים".

דן אבידע, שותף בקרן אופוס קפיטל
דן אבידע, שותף בקרן אופוס קפיטל צילום: עמית שעל

אבידע אמר גם, כי בישראל נפוץ הרבה יותר מנגנון ה'דאבל דיפ' - הסכם השקעות דרקוני ששאב את שמו מהסדרה הקומית 'סיינפלד', שבה נראית דמותו של ג'ורג' קוסטנזה טובלת חטיף פעמיים בתוך רוטב שמוגש לכל. במסגרת הסכמי הדאבל דיפ, משקיעים ישראלים מבקשים באקזיט לא רק לקבל את החלק שמגיע להם בעוגת המניות, אלא גם לקבל בחזרה את הכסף שהשקיעו במקור. "רוב הישראלים עושים דאבל דיפינג וזה לא פייר, ובעמק הרוב לא עושים זאת", אמר אבידע. גם בנקוסקי מ-USVP טען, כי "הדאבל דיפ של המשקיעים בישראל לא מקובל כאן, זה 'ביג נו נו'".

"רק אם אין לך ברירה, לך למדען הראשי"

פורום המשקיעים האמריקאים כלל גם ביקורת על הסכמי ההשקעה בחממות הטכנולוגיות ובמשרד המדען הראשי. "בדקנו השקעה בחברה ישראלית שהגיעה מהחממות הטכנולוגיות, ועד שהשקענו בה, היינו צריכים להשטיח מחדש את מבנה המניות", אמר אבידע.

"הבעיה אינה רק בחממות, אלא בהרבה משקיעים ישראלים", אומר אבידע. "לכן כשאנחנו נבחן השקעה בחברה ישראלית כזו, נבקש להשקיע לפי שווי נמוך בממוצע ב-20% ולא כדי לקבל בעלות. אני רואה חברות שגייסו מיליון דולר ממשקיע שדרש מניות בכורה והקצאה של 40% ממניות החברה, זה ממש לא הגיוני, והיזם טוען שהוא חשב שהתנאי הזה סביר כאשר חתם עליו. אבל לא היתה לו ברירה. אם אין לך ברירה, אז אין לך ברירה והיזמים לוקחים את ההסכם הראשון שהם מקבלים, ואז בתמורה הם מקבלים מיטת סדום".

"לא משנה כמה כסף מגיע לחברה, המכפילים שהמדען לוקח לעצמו על ההשקעה הם הגבוהים ביותר והם מובטחים, וזה פוגע בחברה. אם אין לך ברירה, לך למדען הראשי, אבל זה הכסף היקר ביותר לחברה שתוכל לגייס מכל אלטרנטיבה אחרת, היות והם דורשים פי 6 על הכסף שהשקיעו כמעט באופן אוטומטי, ועל העניין הזה אתה צריך להקדיש ימים שלמים במשא ומתן על אקזיט".

עו"ד ליאור אבירם מפירמת שבלת, צילום: עמית שעל עו"ד ליאור אבירם מפירמת שבלת | צילום: עמית שעל עו"ד ליאור אבירם מפירמת שבלת, צילום: עמית שעל

עו"ד ליאור אבירם משבלת דיבר על החשיבות בגיוס הון ממשקיעים מוכרים, או לפחות כאלה שניתן לצפות את התנהגותם. "נדרשת זהירות כאשר משקיעים רבים לא מוכרים שמציעים לכם השקעה בשלב מוקדם, או משקיעים ממקומות כמו רוסיה או מסין, שאותם אנחנו פחות יכולים לצפות". על פי ז'ק בנקוסקי, "אני יודע לצפות מה דן יעשה, כי ישבתי איתו בכמה ישיבות בורד, אבל אם יישב איתי אנג'ל סיני או אחר, לא אדע לצפות מה הוא רוצה וכיצד הוא יתנהג".

"מנהלים ישראלים לא תמיד מתכוננים לפני שהם באים אלינו"

 

חברי הפאנל התייחסו גם לטעויות שעושים היזמים הישראלים בהצגת עצמם והחברה אותה הם מובילים. "מנהלים ישראלים לא תמיד מתכוננים לפני שהם באים אלינו, וחבל שכך", אמר אברי מור מקרן מנלו. "אנחנו כולנו משקיעים ותיקים ואם תחפשו אותנו בגוגל תוכלו למצוא לפחות ששה אנשים שגייסו מאיתנו כסף ושתוכלו לגשת אליהם ולשאול אותם עלינו, על סוג החברות שאנחנו מחפשים ואיך אנחנו עובדים עם חברות. גם אנחנו עושים מחקר דומה עליכם כאשר אתם ניגשים אלינו. לפני שאתם מגיעים אלינו אנחנו מתייעצים עם אנשים שיכולים לתת לנו המלצה עליכם, וזה מצוין כי אז ייגברו הסיכויים שנזמין אתכם לצהריים לשיחה ממושכת במקום לקבל אתכם במשרד ובסוף להגיד לכם 'שיהיה לכם יום יפה'.

"הרבה ישראלים עושים כאן רודשואו לקראת גיוס", אומר בנקוסקי מקרן USVP. "אני אייעץ להם להתחיל איתנו את היחסים קודם לכן. תתחילו מוקדם, אל תרימו טלפון רק כאשר אתם מגייסים, ואז הפגישה תהיה הרבה יותר מעניינת וצפויה וכך יגדל הסיכוי שנשקיע בכם".

עודד חרמוני, שותף בחברת ההשקעות רודיום ויו"ר משותף של IEFF, קהילה של 1,300 ישראלים הייטקיסטים מעמק הסילקון, אומר כי "יזמים ישראלים באים לכאן כדי לגייס ולשלב זאת בחופשה, וכך יוצא שעיתוי הגיוס שלהם לא מוצלח, בחודשים כמו אוגוסט או דצמבר, שבהם גם המשקיעים בחופשה"

עוד אומר חרמוני כי עלות המחייה וכח האדם בעמק הסיליקון צפויים לקרר את התלהבות החברות הישראליות להעביר יותר פעילויות לחוף המערבי. "יקר מאוד לעבור לכאן ולשלם למייסדים את המשכורות שיש כאן זה דבר יקר מאוד. עמק הסיליקון היא המקום היקר בארה"ב, כך שצריך לזכור שגם אם חברה צעירה מגייסת 2 מיליון דולר ועלות המחייה כאן היא מאות אלפי דולרים בשנה, תחשבו היטב לאן הכסף הזה הולך וכמה אנשים אתם מציבים פה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות