אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חד גדיא משפטי באילת צילום: אוראל כהן

חד גדיא משפטי באילת

כנס לשכת עורכי הדין שימש זירת התגוששות בתנאי חמישה כוכבים. שרת המשפטים תקפה את העליון, נשיאת העליון ופרקליט המדינה תקפו תוכנית טלוויזיה, השופט דנציגר תקף את שיטת ההרשעה ברצח ועורכי הדין תקפו את בית המשפט הכלכלי

10.04.2016, 08:32 | משה גורלי

1. על גבול הפאניקה

בית המשפט הרחיב את חופש הביטוי ונלחץ כשזה הופנה כלפיו

פסח מתקרב ובכנס לשכת עורכי הדין שנערך בשבוע שעבר קיבלנו גרסה מעודכנת לחד גדיא. שרת המשפטים תוקפת את בית המשפט העליון, נשיאת העליון ופרקליט המדינה תוקפים תוכניות טלוויזיה.

קראו עוד בכלכליסט

לחגיגה מצטרף שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, שתוקף את שיטת ההרשעה ברצח, הפרקליטים תוקפים את נציבת הביקורת הילה גרסטל, פרקליטי הצמרת תוקפים את התערבות השופטים הכלכליים. וזו רק דוגמית קטנה מהצלחת הכנס לקבץ תחת קורת גג אחת את כל המחלוקות המדממות של המשפט הישראלי. קורת גג של חמישה כוכבים, כיבוד מפנק ומשובח, לצלילי סימפונייטת רעננה ושלומי שבת.

העליון הרחיב את גבולות הביקורת וחופש הביטוי, ועכשיו העוצמה הזו מופנית נגד המערכת והתגובה גובלת בפאניקה: הדמוקרטיה הישראלית בסכנה. שתי סדרות טלוויזיה מאיימות למוטט את הדמוקרטיה. את כל נאומו הקדיש פרקליט המדינה שי ניצן כדי להתריע מפני הסכנה. הביקורת של השרה איילת שקד חורגת ממתחמי הביקורת וחופש הביטוי ומגיעה עד כדי הכרזה על מלחמת רשויות ואף להצגת הרשות השופטת כמחבלת במשילות של הרשות המבצעת. ככלל, יש ערך במתח מתמיד בין השלטון למשפט. ההנחה היא שדווקא האזרחים נשכרים מהתקוטטות כזו בין רשויות השלטון שמחלישות ומרסנות זו את זו וכך נמנעת הצטברות של כוח מופרז בידי אחת מהן.

פרקליט המדינה שי ניצן, צילום: עמית שעל פרקליט המדינה שי ניצן | צילום: עמית שעל פרקליט המדינה שי ניצן, צילום: עמית שעל

2. ציד הדירקטורים

בית המשפט הכלכלי כדגם מוקטן של העימות

השאלה היא אם הדמוקרטיה הישראלית יציבה מספיק כדי לשאת על גבה את הקטטות האלה וכיצד מריבות אלה משתלבות בגל האנטי־דמוקרטי העכור ששוטף את השיח הציבורי. הביקורת על מתווה הגז לגיטימית ומותר גם לבקר את האקטיביזם השיפוטי, אבל הסכנה היא בניפוץ הלגיטימיות של השיטה שאמורה לאפשר לבית המשפט לפסול החלטות ממשלה ולממשלה להגיב בחריפות על כך. שקד, כך נדמה, חיה טוב את החיים הכפולים האלה: מקבלת את ההכרעה השיפוטית וגם תוקפת אותה באגרסיביות. השאלה היא אם גם החברה הישראלית בוגרת מספיק כדי לשאת את הדואליות הזו.

דגם מוקטן של עימות עם הממשל התאגידי מתקיים בבית המשפט הכלכלי. שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות דיברה על ההבדל בין נושאי משרה בתאגידים לעובדי ציבור. הדמיון הוא שלשניהם פוטנציאל להזיק לציבור, אבל לעובדי הציבור חסינות והגנות חזקות יותר מאשר לדירקטורים ונושאי משרה, שבשנים האחרונות הפכו ליעד מועדף לשופטים הכלכליים.

שניים מהם, השופטים חאלד כבוב ועופר גרוסקופף, טענו בכנס שאינם מבינים על מה הצעקה. "אנחנו", הם אמרו, "מתערבים בהחלטות של נושאי משרה בתאגידים רק אם תהליך קבלת ההחלטה נמצא לקוי באופן קיצוני. איננו שופטים את איכות ההחלטה וגם לפרוצדורה אנו נותנים כבוד בהתמלא התנאים לשיקול דעת עסקי ראוי". הבעיה שעורכי הדין לא מסכימים שההתערבות היא מינורית.

"דירקטורים חשים שהם מצויים בעונת הציד", אמר עו"ד גיורא ארדינסט, "לא סתם התייבשה הבורסה מ־700 חברות ל־450". כבוב הסביר שההתערבות היא תוצאה של כמה גורמים: "החקיקה החדשה, המשברים הכלכליים ובעיקר ההבנה שמיליארדים מכספי הציבור והפנסיות שלו מצויות בידי הדירקטורים האלה".

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, צילום: Marc Israel Sellem, Jerusalem Post  היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט | צילום: Marc Israel Sellem, Jerusalem Post היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, צילום: Marc Israel Sellem, Jerusalem Post

3. פתולוגיה מסוכנת

מה יש לפרקליטים נגד דו"ח גרסטל על המכון לרפואה משפטית

חזית נוספת היא ביקורת הפרקליטות. אף שלא הוקדש מושב מיוחד לנושא החם הזה, הוא נכח ובעוצמה. נציבת הביקורת גרסטל השתתפה בפאנל בנושא התקשורת. באולם התייצבה פרקליטה שצעקה באמוק שהפרקליטים דווקא בעד ביקורת. גרסטל הודיעה שלא תיגרר לפרובוקציות. המאבק מתרכז כרגע בדו"ח על המכון הפתולוגי, שהפרקליטים עתרו לבג"ץ כדי למנוע את פרסומו. ומי ייצג את גרסטל בבג"ץ? מסתמן שזה יהיה עו"ד גיל לימון, עוזרו האישי של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

אגב, אחד המושבים המרתקים בכנס הפעם הוקדש למכון לרפואה משפטית ולזיקות המסוכנות שמתקיימות בינו לבין הפרקליטות.

הסנגור הציבורי הארצי ד"ר יואב ספיר העלה את האפשרות שהתביעה מכתיבה לרופא המשפטי את המסקנה המבוקשת, ומנהל המכון ד"ר חן קוגל היה הגון מספיק כדי לאשר שאפשרות כזו עלולה להתקיים אצל רופאים נטולי עמוד שדרה.

אם וכאשר יתפרסם דו"ח גרסטל על המכון הפתולוגי, נדע יותר על האפשרויות שאנשים חפים מפשע יושבים בכלא בגלל רופא משפטי ששינה אבחנה בלחץ התביעה.

אז גם אולי יהיה מקום לשקול את הצעת השופט דנציגר לשנות את החוק כך שהרשעה באשמת רצח תחייב את השופטים בהרכב לתמוך בכך בהכרעה פה אחד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות