האם חברת הקוסמטיקה פועלת בחסות ה-CIA?

סודות האיפור

לפני כמה שנים הריצו ב-Onion בדיחה על כך שפייסבוק היא בעצם פרויקט של ה-CIA ושמארק צוקרברג הוא אחד הסוכנים הבולטים של הארגון. אחרי הכל, פייסבוק גורמת להמון אנשים לחלוק המון מידע על עצמם שבעבר איסופו היה מצריך מאמץ עילאי מצד ארגוני ביון. פייסבוק היא לא פרויקט צד של ה-CIA, אבל העיקרון שעל פיו היא עובדת – ותר על הפרטיות שלך, קבל עוגייה – דווקא נשמע לא רע לארגון השפיונים.

בחודשים האחרונים עוררה חברה בשם Kincential Sciences, שמוכרת מוצר קוסמטיקה בשם Clearista, עניין רב בקרב בלוגרי יופי ואף הוזכרה אצל אופרה ווינפרי. אחד השירותים של החברה הוא בדיקת DNA פשוטה, לא חודרנית ונטולת כאב, שהחברה טוענת שדרושה לה כדי להתאים ללקוחות תכשירי יופי.

זה כשלעצמו כבר צריך היה לעורר שאלות, כי למה לעזאזל לתת לחברת מוצרי קוסמטיקה לאסוף את ה-DNA שלך? מי מגן עליו? איך החברה מגנה על המידע הזה? למה לאפשר בכלל יצירת מאגר מידע כזה בידי חברה פרטית, כשיש מאבק סביב איסוף DNA על ידי הרשויות?

ואז הסתבר שזאת לא סתם חברה פרטית. קינסנטיאל ממומנת בין השאר על ידי In-Q-Tel, קרן ההשקעות של ה-CIA שהוקמה ב-1999 על ידי מנהל הסוכנות דאז, ג'ורג' טנט. אתם עשויים לזכור אותו כגאון המודיעין שבמשמרת שלו תקפו את מגדלי התאומים וארה"ב נכנסה לעיראק. אין-קיו-טל משקיעה במוצרים טכנולוגיים שהיא חושבת שיש בהם עניין ל-CIA.

בקינסנטיאל אומרים שכן, ה-CIA משקיע בהם, אבל הסוכנות לא מבקשת מהם כלום. כמובן שאם הסוכנות היתה מבקשת מהם משהו, הם לא היו יכולים לחשוף את זה. נהדר.

היא לא תדע כלום

האם אתה מרגיש שאתה בן זוג גרוע? יש פתרון! חברת הייטק בשם betterboyfriend.me מציעה לך להונות את בת הזוג שלך ולגרום לה לחשוב שאכפת לך ממנה, תמורת 70 דולרים לחודש בלבד. 

תמורת הסכום הדי צנוע הזה, אומרים שם בגאווה, הם יציגו לך מדי חודש 7 מתנות אפשריות. אתה תבחר את המתנה שלדעתך מתאימה לבת הזוג שלך, והחברה תשלח לך אותה באריזה לא חתומה וללא פתקים. שכחת לתת תשומת לב? הנה, אנחנו נארגן לך תזכורת חודשית + מתנה. בחברה מתגאים שכבר יש להם 350 מנויים ומחזור הכנסות של 17 אלף דולר בחודש.

עמק הסיליקון כולו ברעיון פשוט אחד. יחסי אנוש? בוא נרדד אותם לתפריט בחירה ותזכורת חודשית. זו עוד התקדמות ביחס ל-invisibleboyfriend, שמציע לך לרכוש חבר דמיוני ששולח לך סמסים. במקור הרעיון היה אמור להיות כלי לדחיית חיזורים לא רצויים: שנייה, קיבלתי סמס מהחבר שלי. אם לא הבנת את הרמז, אני יכולה לקבל עוד סמס. ואז החברה גילתה שאנשים בעצם אוהבים את הסמסים. אוי.

אוי ואבוי, דמויות שונות!

המשחק חדש בסדרת Baldur Gate הוותיקה עורר את זעמם של תומכי גיימרגייט, שהאשימו את יוצרי המשחק בכך שהם "לוחמי צדק חברתי". למה? כי יש במשחק דמות טרנסג'נדרית.

מסתבר שיש סוג מסוים של אנשים – בדרך כלל גברים לבנים זועמים – שיכולים לקבל את האפשרות של חצי-גמד-חצי-אלף שיודע להטיל לחשים ומדי פעם גם מדבר עם האלים כדי שיבצעו איזה נס זניח כמו החייאת מתים, אבל קיומה של דמות טרנסג'נדרית עובר מבחינתם את הגבול. האנשים האלה אוהבים להתרפק על התרבויות הפגאניות, ומי שיודע כמה רווחת – למשל – היתה התופעה של crossdressing בקרב פגאנים, מי שזוכר איך הנביא היווני תירסיאס הפך מגבר לאישה, צוחק צחוק מר.

הדרישה של הגיימרגייטים פשוטה: תנו לנו לשמר את עולמות הפנטזיה כמו שהם היו פעם. אתם יודעים, נשים בלבוש מינימלי שמשובצות רק בתפקיד העלמה במצוקה, בלי דיבורים על מצוקות חברתיות, בלי עימותים שאינם על רקע מופרך, ובקיצור בלי שום דבר שמזכיר את החיים האמיתיים. מד"ב צריך להיות על ספינות חלל שעושות וורום-וורום, פנטזיה צריכה להיות על גברים מסוקסים או לחלופין גיקים חלושים עם כובעים משונים שמחזיקים בכוחות-על סמויים, שנלחמים במשהו – לא ברור למה, לא ברור איך, אבל שיהיה ברור שיש פה ניצחון ערטילאי על כוחות הרשע. ואה, כן, אנחנו רוצים כוחות רשע. אל תנסו להסביר אותם, אנחנו לא רוצים נבלים מורכבים.

הלוואי שאפשר היה לומר שזה קרב מאסף, אבל בכלל לא בטוח שזה המצב.

האם תוכנות זיהוי פנים מגלות גזענות?

חוקרים טוענים שיתכן מאוד שזה המצב.

שוטרים בארה"ב משתמשים בשנים האחרונות בטלפונים הסלולריים שלהם כדי לצלם חשודים בעת עיכוב, לשלוח את התמונה למאגר מידע ולברר האם החשוד מופיע במאגרי מידע פליליים. מסתבר שהתוכנות האלה לא ממש יודעות לזהות פרצופים של שחורים. הן לא מבדילות ביניהם.

תוכנות שנוצרו במזרח אסיה, כמסתבר, יכולות לזהות טוב יותר פרצופים של אסייאתים. תוכנות שנוצרו בצפון אמריקה ממש טובות בלזהות אנשים לבנים. הסיבה לכך, על פי החוקרים, היא ההטיה של יוצרי התוכנות. כידוע, עמק הסיליקון לא ממש משופע בפרצופים לא לבנים, על כל פנים לא במחלקת הפיתוח, ואנשים נוטים להאכיל את התוכנה שלהם בתמונות שמתאימות לתפיסות המוקדמות שלהם. התוכנה יודעת רק מה שלימדו אותה. אם תלעיט אותה בכמויות עצומות של אנשים שנראים כמוך, היא תדע בסופו של דבר להבחין ביניהם. אם יש מעט מדי אנשים שחורים במאגר התמונות שלך, כנראה שלא.

לתוכנות זיהוי תמונות יש היסטוריה בעייתית: אולי נקודת השפל היתה ב-2010, כשבגוגל נחרדו לגלות שתוכנת זיהוי התמונות שלהם מזהה אנשים שחורים כגורילות.

קצרצרים

1. לפורטוגל היה עד שלשום שר תרבות בשם ז'ואו סוארס, והסיבה ללשון עבר היא שהוא כבר לא. סוארס התעצבן על עיתונאי וכתב בחשבון הפייסבוק שלו שהוא רוצה להכות אותו מכות נמרצות. כנראה שהוא לא שמע על חוק לפיד, שאומר שאסור לפוליטיקאים להתקרב למדיה החברתית. האזרחים בפורטוגל לא התלהבו מהרעיון שנבחר ציבור יכה עיתונאים שבסך הכל אמרו את האמת – שהמינוי של השר הוא "מוזר" ושהשר ידוע בשחיתותו – ותוך יום סוארס נאלץ להתפטר. כמה ימים קודם, אולץ גם הרמטכ"ל הפורטוגזי להתפטר, לאחר שבכיר באקדמיה הצבאית של פורטוגל המליץ לצעירים גאים שלא להגיע לשם, כדי שלא יסבלו מהטרדות מצד הצוערים האחרים. לזה קוראים אזרחות. כפיים!

2. המגפה המכונה אמוג'י מעולם לא היתה ברורה לי. אני רואה אנשים מבוגרים משתמשים בפיקטוגרמות האלה בהתלהבות משונה, כנראה משום שהם איבדו אמון ביכולת הדיבור שלהם. עכשיו מגיע מחקר שמראה שכצפוי, אמוג'י לא משפרים את התקשורת אלא עלולים דווקא לשבש אותה: אותם אמוג'י עצמם נראים אחרת בשלל פלטפורמות. למשל, החיוך שאתם לכאורה שולחים בגוגל נראה כמו חשיפת שיניים לקראת שיסוף גרון באפל ובפייסבוק. התוצאה היא שאף שאנשים אמורים להבין רגש מסוים מהעצלות שלך, הם לעתים קרובות מבינים רגש אחר.

3. והרי ידיעה שמגיעה מיפן: ממשלת יפן בוחנת מערכת שתאפשר לתיירים זרים להוציא כסף בקלות. המערכת תבחן את טביעות האצבע של התייר, תבצע זיהוי אוטומטי של האיש, ותחייב מיד את כרטיס האשראי שמחובר לזהות שלו. בחנויות ברחבי יפן יותקן מכשיר מיוחד שהתייר יצמיד אליו שתי אצבעות, ומיד יוכל לבצע את הרכישה שלו כשהיא פטורה ממס. כמובן, המהלך יאפשר גם לבצע ניטור של התייר ברחבי הקיסרות ולעקוב אחרי הרכישות שלו, אבל היי. בנוהל. כ-300 עסקים צפויים להשתתף בניסוי ראשוני של המערכת, שאמורה להיות זמינה לקראת אולימפיאדת טוקיו, שתיערך ב-2020.

4. לפני מספר חודשים פסל בית משפט אירופאי גבוה את ההסכם להעברת מידע בין ארה"ב והאיחוד האירופי, כשהוא קובע שההסכם חושף בפועל את המידע של משתמשים אירופאים לסוכנויות הביון האמריקאיות. מאז מתנהל מו"מ ער בין ארה"ב והאיחוד בניסיון להגיע להסכם חדש. העדרו של הסכם עשוי להקשות משמעותית על פעולותיהן של חברות תעשיית המידע האמריקאיות באירופה. השימוש במידע של משתמשי פייסבוק, למשל, יצריך את הרשת החברתית להקים שרתים על אדמת אירופה ולבדל את המידע של המשתמשים האירופים מהמידע של שאר העולם. המו"מ לא הולך טוב: יש איזושהי טיוטה של הסכם, אבל חלק ניכר מנציבויות הפרטיות של אירופה הצליחו לארגן סעיף שאומר שהן לא אמורות להיות מחויבות אליו. ההסכם הזה לא יהיה שווה הרבה והוא לא יהיה מגן משפטי ראוי בחלק ניכר מהאיחוד. נעדכן.

5. אם זועמת מדרום ארה"ב החליטה להוציא להורג את האייפון של אחד מילדיה, לא ממש ברור למה. היא נוהמת משהו על כך ש"אני מגנה את ההשפעות שיש למדיה החברתית על ילדי, על חוסר הציות והכבוד שלהם", ומיד לאחר מכן יורה שני קליעי רובה ציד במכשיר חסר הישע. מאחר וזה לא מספיק, היא גם מנפצת את השרידים של הגרוטאה בפטיש, כנראה משום שלהצית אותו ולרקוד מסביבו עם מצנפות לבנות היה יותר מדי עבודה.