גולן וסלקום לא יוותרו, יפנו לבית הדין להגבלים

נציגי סלקום וגולן טלקום הגיעו אתמול לשימוע המכריע בסוגיית המיזוג ביניהן אצל הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין, וניסו לשכנע אותה שהמהלך לא יפגע בתחרות בענף. ההחלטה הרשמית על כך שהמיזוג לא מאושר צפויה להימסר ביום חמישי הקרוב, אך ייתכן שההכרזה תידחה מעט.

תחילה נכנסו מנכ”ל סלקום ניר שטרן, היו”ר עמי אראל ועו”ד צבי אגמון לפגישה בת שעה עם הלפרין. בסיומה סירבו המשתתפים להתייחס לתוכנה, אך מסרו כי היתה פגישה טובה וכי הם אופטימיים. אחריהם נכנסו נציגי גולן טלקום עם המנכ”ל מיכאל גולן, והציגו לממונה מכתב של יו”ר ועדת התחרות ב־OECD פרדריק ג’ני. במכתב פירט ג’ני כמה תהליכי מיזוג שהתרחשו באירופה בשנים האחרונות, וכתב כי בעשור האחרון אושרו כל המיזוגים שהוגשו בשווקים שעברו מחמש מפעילות סלולריות לארבע. נציגי גולן ביקשו להראות כך לממונה כי התחרות בשווקים הללו ממשיכה להתקיים למרות המיזוגים.

התנאים המדויקים שעליהן הסכימו שתי החברות בהסכם המיזוג שהן מבקשות לאשר טרם נחשפו, אבל החברות הציגו כמה מיזוגים מוצלחים שנעשו באירופה כדוגמאות למצב שייווצר אם המיזוג יאושר. בין הדוגמאות שהציגו היו הפיכת גולן טלקום למותג לואו־קוסט של סלקום ושמירתה כחטיבה נפרדת בתוך החברה, וכן מכירה של 25% מהבעלות על הרשת המשותפת למפעיל קטן יותר שיוכל לשמש כמחולל תחרות, כמו שקרה בבריטניה במיזוג בין חברת אורנג’ ל־mobile־T.

לפני הפגישה המכרעת שנערכה בצהריים, הגיע אתמול בבוקר מנכ”ל גולן טלקום מיכאל גולן לפגישה עם שר האוצר משה כחלון. כחלון התבטא בעבר נגד המיזוג, ובימים אלה החיה משרדו מחדש את הסכם שיתוף הרשתות בין שתי החברות, שכבר נידון בעבר במשרד התקשורת ונדחה. מבחינת האוצר מדובר במעין ‘פרס ניחומים’ שיינתן לגולן אם המיזוג לא יאושר, שכבר עבורה ייתכן ומדובר בחבל הצלה אחרון.

צילומים: אלכס קולומויסקי

לפי הסכם שיתוף הרשתות — שכאמור אינו עדכני משום שהוגש ונידון עוד לפני שאופציית המיזוג עלתה על הפרק — גולן תחתום עם סלקום על חוזה ליסינג ל־50% מהרשת שלה תמורת 130 מיליון שקל בשנה, למשך עשר שנים. משמעות הדבר היא שלאורך שנות קיום החוזה גולן תהיה הבעלים של מחצית מהאנטנות של סלקום, ושתי החברות ישתמשו בהן במשותף. בתום ההסכם הרשת תחזור לבעלות מלאה של סלקום, ולגולן לא יהיו בה כל זכויות. סעיף נוסף שכלל ההסכם היה התחייבות של סלקום להעמיד לגולן הלוואה בגובה חלק מהסכום שעליה לשלם לסלקום.

ברשות ההגבלים חוששים, והחברות לא מרגיעות אותם

במקביל לפגישות ולשימועים נערכות החברות לתרחיש הסביר של דחיית בקשת המיזוג, שצפוי לקבל תוקף ביום חמישי, וכבר מתכוננות להגיש עתירה לבית הדין להגבלים עסקיים. בבית הדין צפוי לחברות מאבק לא פשוט לאור החזית האחידה שמציגה המדינה מולן — רשות ההגבלים, האוצר ומשרד התקשורת מתנגדים כולם למיזוג. מובן שאין לדעת איזו החלטה תתקבל בסופו של דבר אם וכאשר תוגש עתירה, אבל בהחלט ניתן לומר שצפוי קרב קשה.

על פי מתווה העסקה, שהגישו החברות לאישור בנובמבר, סלקום רוצה לקנות את גולן תמורת 1.17 מיליארד שקל, ובמקביל לוותר לה על חוב של כ־450 מיליון שקל על שימוש ברשת. ברשות ההגבלים מתנגדים למיזוג, וסבורים שאין בנמצא תנאים מגבילים כלשהם שיכולים לבטל את החשש שהמיזוג יפגע בתחרות בענף.

במהלך דיונים שנערכו בשבועות האחרונים ברשות בין נציגי סלקום, המיוצגת על ידי משרד עוה"ד אגמון ושות', וגולן טלקום, המיוצגת על ידי משרדי עוה"ד גורניצקי ושות' ווינשטוק־זקלר ושות', הציגו החברות כמה אפשרויות לאישור המיזוג בתנאים מגבילים. העיקרון זהה — יצירת תנאים שיאפשרו למתחרה חדש שייכנס לתפוס נתח שוק על חשבון החברה הממוזגת על ידי הקצאת אחוז מסוים מהרשת הסלולרית לשימושו כמפעיל וירטואלי, או באמצעות מחירים נמוכים שיקבל לרכיבה על הרשת של סלקום. כאמור, תנאים אלה לא מצליחים להרגיע את חששותיהם של אנשי רשות ההגבלים.

ישנם שני נושאים מרכזיים שמדאיגים את הרשות במיזוג אפשרי, גם בתנאים מגבילים. ראשית, כצפוי, מוטרדים ברשות מצמצום מספר השחקנים. ולא מדובר בסתם צמצום — הרי אם סלקום "בולעת" את גולן, המתחרות הגדולות שנותרות לה הן פרטנר ופלאפון. במצב כזה, מחוללת התחרות היחידה שתישאר היא הוט מובייל.

אלא שהוט מובייל, כך מאמינים ברשות, אינה מתחרה מהסוג של גולן, שנותנת רק שירותי סלולר. מאחוריה עומדת חברת הוט, שלה אינטרסים נוספים בתחום התקשורת — טלפונים קוויים, כבלים ואינטרנט — שהם מרכזי הרווח העיקריים והמשמעותיים שלה. לכן חוששים ברשות שאם יאושר מיזוג בין סלקום לגולן, להוט יהיה תמריץ לישר קו במחירים עם חברות הסלולר הגדולות ולהפסיק להיאבק בהן.

והחששות בעניין המחירים לא נגמרים שם. התחרות, שהיתה טובה מאוד לצרכן בשנים האחרונות, הובילה לירידת מחירים משמעותית, וייתכן שעכשיו המטוטלת תנוע בחזרה לצד השני. כלומר, שהמחירים הגיעו לרמה נמוכה מאוד מבחינת החברות, ולכן מבחינתן אין מנוס מכך שיטפסו בחזרה למעלה. כאן נכנס החשש הגדול באמת של הרשות — יש מבחינתה הבדל גדול בין היכולת של החברות להעלות מחירים בשוק עם מבנה תחרותי, לבין העלאת מחירים בשוק עם מבנה תחרותי פחות. פירוש הדבר הוא שעליית מחירים בשוק שבו סלקום וגולן מתמזגות, גם אם הוטלו עליהן תנאים מגבילים, הוא דבר שהרשות ממש לא רוצה לראות.

החברות, שתומכות במיזוג, דוחות כמובן את הגישה, וכאמור נערכות לעתור לבית הדין להגבלים. הן הציגו בפני הרשות טענה שלפיה באירופה נערכו בשנים האחרונות מיזוגים רבים בתחום הסלולר שצמצמו את מספר השחקניות, והתחרות לא נפגעה. הרשות אף התייעצה עם נציבות התחרות האירופית בנושא, וככל הידוע עמדתה היא שמבנה השוק באירופה שונה מאוד ממבנה השוק בישראל, למשל מבחינת גודל, ואינו בר השוואה בהכרח.

טענה נוספת ששולפות החברות היא שאם גולן לא תירכש על ידי סלקום, היא עלולה לקרוס ולהגיע לבית משפט לפירוקים בגלל התחייבויות בהיקף של מאות מיליוני שקלים שאין ביכולתה לעמוד בהן. במצב כזה, הן טוענות, עדיפה חברה ממוזגת מאשר שוק בלי גולן בכלל.

אלא שגם האיום הזה לא ממש מדיר שינה מעיני הרשות. ראשית, משום שהיא אינה סבורה שמוצו כל האפשרויות עד כדי כך שהאופציות היחידות הן מיזוג או פירוק. ייתכן למשל, לדעתם, שיימצא רוכש או משקיע אחר לגולן שאינו סלקום. כמו כן, ייתכן שמשרד התקשורת יאפשר לשתי החברות לחתום על הסכם שיתוף רשתות — כלומר להקים אנטנות במימון משותף או שגולן תרכוש מחצית מהרשת של סלקום — מה שאולי יקל כלכלית על גולן. שנית, זו דרכו של שוק חופשי. מבחינה תחרותית, קריסה של גולן ומכירתה בחלקים דרך בית המשפט היא לא בהכרח דבר רע לתחרות. יוכל להגיע רוכש חדש שיקנה את החברה נקייה מחובות לאחר הסדר נושים, ויוכל להמשיך ולייצר תחרות בריאה בשוק הסלולר. לחלופין, מכירה שלה בחלקים לכמה חברות תבטל את החשש שסלקום תשתלט על כל צבר הלקוחות של גולן ותהפוך לחברת ענק.

מה יעשה גולן אם וכאשר המיזוג לא יאושר

המדינה, כאמור, מציגה חזית אחידה של התנגדות למיזוג. שר האוצר משה כחלון היה הגורם הממשלתי הראשון שהתנגד לעסקה ולאחר מכן הצטרף אליו גם ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו, שהביע את התנגדותו בפורומים סגורים. כל העיניים נשואות כעת להחלטה הרשמית של הרשות להגבלים עסקיים ולתגובתו של מיכאל גולן, שייאלץ להמציא את החברה מחדש ולהתמודד עם החובות העצומים שיהיה לו לסלקום — כ־600 מיליון שקל (450 מיליון שקל חוב בתוספת 150 מיליון שקל פיצוי אם המיזוג לא יוצא לפועל).

מעבר לכך, ב־19 באפריל יקיים משרד התקשורת שימוע לגולן על פירוק תחנות השידור במהלך השנתיים האחרונות ואי עמידתה בתנאי הרישיון.

גם במשרד מבקר המדינה בוחנים את פירוק האנטנות של גולן. במשרד פתחו בחקירה לפני כמה חודשים, לאחר שהתקבלה תלונה על חוסר פיקוח מצד משרד התקשורת בנושא. נציגי המשרד אף הגיעו לפני כשבוע לפגישה במשרד התקשורת. ממשרד המבקר נמסר כי “בהתאם להתפתחויות ולהכרעות שיתקבלו בעניין גולן טלקום, יוחלט לגבי מיצוי הבירור בנושא”.

מסלקום, מגולן טלקום וממשרד האוצר סירבו להגיב ולהתייחס לתוכן הפגישה.