אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התלונות על אור זרמו, אך משרדי הממשלה התעלמו צילום: אוראל כהן

בלעדי לכלכליסט

התלונות על אור זרמו, אך משרדי הממשלה התעלמו

חודש לפני שהתחיל מגדל הקלפים של ענבל אור להתפרק, משרד הבינוי והשיכון ומשרד הכלכלה עוד גלגלו זה לפתחו של זה את האחריות על תלונות שהגיעו לגבי הבעיות בחוזים שלה. אז למה אף אחד לא התייחס לאזהרות שהתקבלו מהתאחדות בוני הארץ

11.04.2016, 06:52 | אמיתי גזית

מאות אנשים צפויים להפסיד מאות אלפי שקלים בעקבות נפילתה של ענבל אור, ומסמכים שהגיעו לידי "כלכליסט" מעידים כי הכתובת היתה על הקיר — בשנתיים האחרונות פנתה התאחדות בוני הארץ, המייצגת את הקבלנים והיזמים בישראל, לגופים הרלבנטיים, כמו הרשות להגנן הצרכן במשרד הכלכלה ומשרד הבינוי והשיכון, והזהירה מפני הסכנות הגלומות בקבוצות רכישה; אך עד עתה פניותיה נדחו או גולגלו לגוף אחר. יתכן כי אם אחד הגופים הללו היה מרים את הכפפה בזמן, הכאב של כל אותם אנשים היה נחסך.

נראה כי קבוצות הרכישה נופלות בין הכיסאות. בעוד שברשות להגנת הצרכן שבמשרד הכלכלה ציפו כי הממונה על חוק המכר דירות שיושב במשרד הבינוי והשיכון יטפל בעניין, הרי שבמשרד הבינוי והשיכון סברו כי אין למשרד כלים לעשות זאת שכן מארגני הקבוצות לא כפופים לחוק המכר. אצבע מאשימה נשלחה גם לכיוון משרד האוצר, משרד המשפטים ואפילו לרשות לניירות ערך. עם זאת כל הגופים מדגישים כיום כי נעשים מאמצים רבים להסדיר את העניין.

קראו עוד בכלכליסט

המשרדים מתנערים מאחריות

 

ב־27 באפריל 2015 שלחה ההתאחדות מייל ליועץ המשפטי של משרד הבינוי והשיכון בו היא הזהירה באופן קונקרטי מפני התנהלותה של אור סיטי מקבוצת ענבל אור, שגובה מקדמות של 100 אלף שקל מהרוכשים בטרם יוכלו לראות את חוזי המכירה של הדירות, וזאת ללא כל התחייבות מצידה — נושא שכיום נחקר על ידי המשטרה ושאותו כינה השופט איתן אורנשטיין פירמידה. "עצם העובדה שלא ניתן לראות את החוזים לפני העברת סכום עצום, אומרת דרשני, ומעלה חשש באשר לסיכונים הטמונים בהתקשרות" כתבו אנשי ההתאחדות שהמליצו למשרד הבינוי והשיכון למהר ולעצור את "התופעה המדאיגה הזו".

תגובת משרד הבינוי והשיכון התקבלה רק ב־24 בינואר 2016, ולפיה, לאחר שפנו לאור סיטי ובדקו את המודל העסקי שלה "עולה חשש כי הפרסומים של החברה, לכאורה, מטעים את הציבור הרחב", אך שורה אחר כך המשרד מגלגל את הכדור הלאה — "העברנו פנייה מסודרת לממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן במשרד הכלכלה על מנת שיבדוק את הדברים". אלא שההתאחדות פנתה עוד קודם לכן לרשות להגנת הצרכן שגילגלה את האחריות בחזרה למשרד הבינוי והשיכון.

בפנייתם לרשות ב־20 באפריל הקבלנים הציפו בעיות האופייניות לקבוצות רכישה בכלל. במכתב הם טענו כי מארגני קבוצות רכישה "מפעילים אמצעי שיווק רבים תוך הטעיה מכוונת של הצרכנים ותוך מצג שווא כאילו מדובר ברכישת דירה במחירים נמוכים באופן משמעותי ממחירי השוק".

הרשות הגיבה ב־24 בנובמבר ובתשובתה נכתב כי "כדי לומר שהמחיר שהוצג בפרסומים מטעה יש לבדוק כמה שילם הצרכן בסופו של דבר על הדירה. ערכנו בירור מול משרד הבינוי והשיכון ומצאנו כי המשרד אוסף נתונים באשר למחיר שהוצג בפרסום של קבוצות רכישה והמחיר אותו שילם הצרכן בפועל. לא נוכל לקבל החלטה אלא לאחר השלמת מאגר הנתונים של המשרד".

ההתאחדות טענה גם כי קבוצות הרכישה מטעות כאשר הן מפרסמות שהן מוכרות דירות בעוד שבפועל הן רק מתארגנות לרכישת קרקע, ורק אחר כך פועלות לבניית הדירה. על כך הגיבה הרשות כי "לא מצאנו ממש בטענתכם להטעיה רק מעצם השימוש במילה דירה. הצרכן אמנם מצטרף בראשית הדרך לקבוצה המגישה הצעה במכרז לרכישת קרקע, אולם המטרה הסופית והברורה היא בניית דירה על קרקע זו".אלא שבניגוד לתגובת הרשות, קריסתה של אור מלמדת כי רוכשים ששילמו על קרקע לא קיבלו דירה וספק אם יקבלו.

"מדובר בתחום פרוץ"

 

במכתב אחר ששלחה ההתאחדות בדצמבר 2015 למשרד הבינוי והשיכון, היא התייחסה לשורה של שינויים שמקדם משרד הבינוי והשיכון בחוק המכר דירות, שלא מטפל כלל בקבוצות רכישה. הסעיף הראשון — "מה לא נמצא בהצעות לתיקוני החקיקה" — כלל את "הסדרת תחום מארגני קבוצות הרכישה", ואת ההסבר כי "ישנו תחום פרוץ לגמרי של מארגני קבוצות רכישה שלא כפופים לרגולציה. ציבור המצטרפים לקבוצות מופקר עלי ידכם. למארגני קבוצות אין אחריות למחיר הדירה, למועד מסירת הדירה ועוד".

ענבל אור בבית המשפט, צילום: שאול גולן ענבל אור בבית המשפט | צילום: שאול גולן ענבל אור בבית המשפט, צילום: שאול גולן

בשיחה עם "כלכליסט" הפנו אנשי ההתאחדות את תשומת הלב להחלטת ממשלה שהתקבלה ב־2010 עת כיהן אריאל אטיאס כשר הבינוי והשיכון. לפי ההחלטה, הנושאת את הכותרת "הסדרת הבנייה במסגרת קבוצות רכישה", הורתה הממשלה לשרי האוצר, הבינוי והשיכון והמשפטים להכין תוך 60 יום תזכיר חוק להסדרת פעילות קבוצות הרכישה, וזאת במטרה להפחית את הסיכונים העומדים בפני חברים בקבוצות הרכישה. תזכיר החוק לא קודם עד היום, וזו אחת הסיבות שבגינן פנו אנשי ההתאחדות למשרדי הממשלה.

הקבלנים פנו גם לרשות לניירות ערך והעלו בפניה שורה של טענות כנגד מארגני קבוצת הרכישה. הקבלנים גם הציעו פתרון — שהרשות תחייב את קבוצות הרכישה לפרסם תשקיף, כפי שנהוג לפני מכירת נייר ערך, וזאת משום שלטענת הקבלנים חלק בקרקע הוא כמו נייר ערך — הציבור משקיע בו ומגייסים עבורו הון, ולכן יש להביא לציבור את מירב המידע הרלבנטי. בתגובת הרשות לכך נכתב כי "בהשתתפות בקבוצה אין משום 'נייר ערך' כהגדתו בחוק".

משרד המשפטים מסר בתגובה כי "בפנייתה של ההתאחדות למשרד המשפטים עלו סוגיות שונות שעיקרן אינו קשור לפן הצרכני המועלה אגב מקרה ענבל אור. בהקשר הצרכני, משרד המשפטים סבור שיש מקום להסדרה של היבטים שונים בהתנהלות קבוצות הרכישה. בשעותו פנה המשרד הבינוי והשיכון למשרד המשפטים והציע עקרונות ראשוניים להסדרה. בהמשך לכך ביקש משרד המשפטים שייעשו תיקונים בהצעה הראשונית ומאז לא קודם הנושא".

מהרשות להגנת הצרכן נמסר בתגובה כי "נושא קבוצות הרכישה נמצא בבדיקה. אנו דנים עם גורמים הנוגעים לדבר כדי להחליט מה לעשות על מנת למנוע פגיעה בצרכנים". משרד הבינוי והשיכון לא הגיב לדברים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

86 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

83.
ברור שלא בדקו, לא חשבתי אחרת
גם כשזה נוגע לרפואה, כמו הטרדות מיניות של רופאים והזנחה, גם כשזה נוגע לתעסוקה של התעללות בעובדים, כשזה נוגע לכל התחומים משרדי הממשלה לא מטפלים. מה הטעם לחוקק חוקים כשאין אכיפה שלהם? כשמתעלמים מהאזרחים? בדיוק על ההתעלמות הזאת צריך לקיים הפגנות.
מישל  |  11.04.16
82.
קחו אחריות אישית על ההפסדים לא צריך עוד רגולטורים
הטענות של הקבלנים "בוני הארץ" נובעות מאינטרסים עיסקיים טהורים. כלל שהם יוכלו לחסל את היוזמה הפרטית כך השוק ישאר בידיהם. האזרחים התמימים לא מעניינים אותם כמו שמעניינם הרווחים הפרטיים שיווצרו כתוצאה מהפחתת התחרות. המדינה לא צירכה למנוע מאנשים לעשות שטויות או למנוע מאנשים לקחת סיכונים עיסקיים. כדאי להתבגר, לקחת אחריות ולהפסיק להאשים את כל העולם בטעויות של פרטים בודדים. לא תמיד המדינה אשמה בהפסד הכספי של אנשים שבחרו לקחת סיכונים או לנסות לתחמן את השוק. במקרה ענבל אור מי שרצה להגן על עצמו היה רשאי לפנות ליעוץ משפטי. היה גם אפשר להפעיל אינטלגנציה בסיסית כדי להבין שמשהו מסריח. לא צריכים עוד רגולטורים, רשויות, טפסים, אישורים, בירוקרטיה, שחיתויות, וועדי עובדים, שביתות, נפוטיזם ושאר מחלות שילטוניות שפושים בכל מסדרונות החברה הישראלית. כל הדברים האלו מוסיפים עלות נוספת על הכלל, פוגעים בתחרות ומשחיתים את החברה. אנשים שבחרו לקחת סיכון והפסידו לא צריכים לדפוק את כל השאר. יש גם כאלו שלקחו סיכון והרוויחו. למדינה אין ולא צריכה להיות מעורבות בעסקאות ששני בגירים בחרו לעשות מרצון גם כאשר עיסקאות אלו מלוות בסיכון. ברוב המקרים הממשלה אינה הפתרון. הממשלה היא הבעיה.
אריק , חיפה  |  11.04.16
לכל התגובות