אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מתווה הגז: לא בטוח שקיצור היציבות לשלוש שנים ירצה את בג"ץ צילום: אוראל כהן

מתווה הגז: לא בטוח שקיצור היציבות לשלוש שנים ירצה את בג"ץ

מתוך ארבעה שופטי הרוב שפסלו את פסקת היציבות, עוזי פוגלמן היה היחיד שהתייחס לבעייתיות שבתקופת זמן של עשר שנים. אך האם פסקת יציבות של שלוש שנים תעבור את מבחן בג"ץ?

11.04.2016, 08:47 | משה גורלי

האם פסקת יציבות של שלוש שנים תעבור את מבחן בג"ץ? מבין ארבעת שופטי הרוב שפסלו את פסקת היציבות, עוזי פוגלמן, היה היחיד שהתייחס למימד הזמן — לאורכה של תקופת היציבות המובטחת. "גם אם אניח לטובת המדינה, מבלי לקבוע מסמרות, כי פסקת יציבות "מתונה" יותר, היתה מצויה בגדר מתחם הסמכות הנתון למינהל הציבורי ־ פסקת היציבות שלפנינו מצויה מחוץ למתחם זה". כלומר, עשר שנים זה מחוץ לסמכות, שלוש שנים כנראה שכן.

קראו עוד בכלכליסט

שאר שופטי הרוב פסלו את פסקת היציבות כמאפיינת עולם שלישי וכפגיעה בדמוקרטיה מבלי להתייחס למשך הזמן. לכן, הכבילה המוגבלת לא מבטיחה שעורכי הדין אפי מיכאלי, גלעד ברנע, דפנה הולץ־לכנר וחבריהם לא יעשו את פעמיהם שוב לירושלים. בוודאי שלא הטענה שמדובר בשלוש שנים כאופק כהונתה של הממשלה הנוכחית. ממתי ממשלות בישראל מצליחות להשלים את מלוא ארבע שנות כהונתן?

האפשרות "לרצות" את בג"ץ בקיצור זמנים לא בהכרח מועיל. אפילו לא בחוק. בפסילת החוק שאיפשר כליאת מסתננים, פסל בג"ץ פעמיים את החוק משום שתקופת המעצר היתה ארוכה מדי לטעמו. הכנסת קיצרה משלוש שנים לעשרים חודש, ובג"ץ לבסוף קיצר לשנה. אלא שההבדל הוא ששם הסכימו השופטים לעצם המעצר והדיון היה על משך הזמן. כאן הם מסכימים על עצם היציבות, אבל סבורים שהדרך להגשימה היא חקיקה או חוזה רגולטורי ולא הבטחה שלטונית.

השופט פוגלמן. היחיד שהתייחס לזמן , צילום: אלכס קולומויסקי השופט פוגלמן. היחיד שהתייחס לזמן | צילום: אלכס קולומויסקי השופט פוגלמן. היחיד שהתייחס לזמן , צילום: אלכס קולומויסקי

לכן, ייתכן בהחלט כי עתירה שתתקוף הבטחה שלטונית ליציבות קצרה יותר תזכה לאוזן קשבת, לפחות אצל שלושה משופטי הרוב בעתירה הקודמת. המעניין הוא שפסק הדין דווקא תמך בערובות שהחברות ביקשו — חקיקה והסכם — והמדינה היתה זו שהתנגדה, בגלל שסברה כי הבטחה שלטונית תותיר בידה גמישות גדולה יותר, במידה ותרצה לשנות מתנאי המתווה. ועם זאת, הסיכוי שהחברות יסכימו לשלוש שנים קלוש ביותר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
הכל שקר הבעיה היחידה היא מחיר הגז הגבוה ללא פיקוח מחיר
כל המתווה הוא מסך עשן שגם בגץ נפל בו אולי אפילו בכוונה . הבעיה היחידה של האזרחים היא המחיר הגבוה של הגז והתחייבות לא להטיל פיקוח על המחיר המופקע לפי כל קנה מידה זה תמצית כל המתווה שטייקוני הגז מבקשים מהמשלה והיא לצערינו נכנעה להם . אנו רואים שאפילו באפריקה נובל מוכרת גז בפחות מדולר ,אני מעריך שאם יעשו חשבון מדויק בהתאם לכללים של הגבלים עיסקיים המחיר לא אמור לעלות על דולר אחד עקב הכמויות הגדולות והעוגן של חברת חשמל שמבטיח מכירה חלקה של רוב הגז ללא סיכון עסקי כמעט. והנה אנחנו הפרייארים משלמים כבר קרוב ל6 דולר . למה שטייקוני הגז לא ימשיכו ללחוץ על הממשל הנכנע שהמצב יימשך עוד 20 שנה ?
12.04.16
3.
חקיקה או חוזה רגולטורי?
כמו זה שעל בסיסו יצאו תשובה ונובל לחפש גז? זה שהבטיח להם הרים וגבעות בשנת 2004 כשהם היו הטמבלים היחידים שמוכנים לשים כסף על אשליה שכזו. די כבר לקרקס הזה, הכל רק כדי למלא את קופת האוצר בעוד מסים מכולנו, הם היחידים שמושכים את המחירים כלפי מעלה, היחידים שמתנגדים למחיר מפוקח(אם נראה לכם שנובל או תשובה מפסידים במחיר מפוקח אתם חיים בסרט) והיחידים שלא מדברים אמת ומסתירים כוונות. נובל ותשובה רוצים לעשות כסף, כל מחיר שיציעו להם תופס, הם רק צריכים לדעת שהם יכולים לצאת לגייס הון כדי להתחיל לקדוח ושיש להם נתיב ברור שאפשר להציג למשקיעים בלי לפחד שמדינת ישראל תשתגע שוב. משרד ראש הממשלה וכל השרים יחד איתו מעוניינים בתחילת פעילות מהירה של משק הגז, בדגש על תעשייה ואנרגייה- מסיבות ברורות. שר האוצר? לא יכול לעשות כלום כי הוא חבר של קובי, אז הפקידונים שלו משתוללים, מסרבים בעקשנות לכל פשרה שמוצגת מכל צד כלשהו, ונראה שהמטרה היחידה שלהם היא באמת 10 דולר ליחידת אנרגיה מהרגע הראשון.
הג'וקר  |  11.04.16
2.
פסילת המתווה על בסיס "טכני" הינה רק אינדיקציה "לדעתו" של בגץ על כל הנושא
מדהים איך הזנב מקשקש בכלב. יש כאן סיטואציה כל כך ברורה והזויה. יש גוף שמחזיק 95% ממשאב חיוני (גז). יש שתי דרכים אפשריות ומקובלות לטפל בנושא 1. פיקוח על מחיר 2. פירוק מונופול. השיטות המשפטיות לטיפול בכך הן בעיקר "משפטפטת". המדינה יכולה להורות על לקיחת גמל או כרטיסי אשראי מהבנקים (שהם אגב בבעלות פרטית - ונקנו מהמדינה) - ואף אחד לא רואה בכך "בעיה/הלאמה"... אבל ברוני הגז, איתם עושים מו"מ ...מי שמע כדברהזה ... מדינה עושה מו"מ עם גוף עיסקי על החקיקה ... פשוט הזוי. שתחליט המדינה תחוקק וזהו. כל הפחד מתביעות גם הוא הזוי ...ראשית שיתבעו אני בכלל לא בטוח שיש להם סיכוי (בסה"כ זכותה של מדינה להתוות מדיניות לשנותה וכו ... תארו לכם שיכולנו לתבוע כל פעם שהמדינה היתה משנה מיסוי ו/או מדיניות ... היינו עשירים :). פסיקת בג"צ פשוט לקחה את המרכיב שקל ביותר להכשיל את המתווה לגביו אבל בראיה רחבה יותר בג"צ פשוט מקווה שהמדינה תתעשת ותפסיק להתדיין עם ברוני הגז. ועוד ועוד
רובין הוד  |  11.04.16