"צבע מביא אושר"

אדוארדו פריירה לא נולד עם ליפסטיק ביד: "הייתי תלמיד טוב בתיכון, וכשהגיע הרגע ללכת לאוניברסיטה נרשמתי ללימודי כלכלה", מספר פריירה בן ה-52, שמשמש כבר 15 שנה כראש מחלקת האיפור של הענקית העולמית בובי בראון, שלה 1,400 נקודות מכירה ברחבי העולם.

"כשסיימתי את הלימודים כבר היתה לי עבודה והתעסקתי בבנקאות תאגידים. לא אהבתי את זה, אבל גם לא היה לי אומץ לעזוב".

קצת קשה לדמיין את פריירה, פורטוגלי כריזמטי וצבעוני, כפיננסייר אפרורי. נראה שגם הגורל ידע את זה, וזימן לו שרשרת של אירועים שהובילה אותו אל ייעודו.

פריירה השבוע בתל אביב. "אין סיבה לנפח את הפנים באיפור צעקני" | צילום: נמרוד גליקמן

המסע להודו

"הייתי מעורב בתאונה קשה — לא משהו ששורדים — אבל נשארתי בחיים", הוא מספר. הראיון מתקיים במהלך ביקור בשבוע שעבר בתל אביב לרגל פתיחת החנות השמינית של בובי בראון בישראל, שתושק בשבוע הבא בקניון שבעת הכוכבים. "עברתי שיקום פנים במשך שנתיים, חיברו אותן מחדש ממש", הוא ממשיך. "לאחר מכן נסעתי לשלושה חודשים להודו. לא מתוך מקום רוחני, פשוט לחופשה ארוכה כדי לבחון את החיים שלא הייתי מרוצה מהם; שם למדתי שני דברים: הראשון — שלא צריך הרבה כסף כדי לחיות, והשני — שלצבע יש השפעה מדהימה על החיים והוא יכול להפוך אנשים אומללים למאושרים".

החיבור של שתי התובנות עם המסע שעבר לשיקום פניו עשה את שלו והוא הבין שהוא רוצה להיות מאפר. כשחזר לפורטוגל התפטר מהבנק ונרשם לקורס מאפרים, אבל בגורל כמו בגורל עוד לפני שהספיק להתחיל את הקורס "עמדתי במסיבה ודיברתי עם אשה שלא הכרתי. סיפרתי לה את קורותיי. בסוף השיחה היא הוציאה כרטיס ביקור ואמרה לי להגיע אליה ביום שלישי בבוקר". האשה הזרה התבררה כמנהלת המותג של קליניק בפורטוגל; קליניק מצוי בבעלות אסתי לאודר לצד החברות מאק ובובי בראון. הכישרון שלו התגלה מהר מאוד, ומקליניק הוא עבר למאק ואז לבובי בראון — שם הוא כבר 16 שנה.

"בובי בראון הקימה חברת איפור המתבססת על ההנחה שאיפור צריך להיות כמה שיותר טבעי — להשלים את המראה ולא לשנות אותו", הוא אומר ומתחיל לבנות עליי שכבות של יופי בתנועות משיכה ארוכות של צייר.

מאמין בגבות

"עכשיו אני הולך לעשות משהו חשוב שישדרג את כל המראה", הוא מוציא מברשת מסקרה קטנטנה ומסביר שהיא תשמש אותו להדגשת הגבות שלי. "תהליך נכון של איפור הוא כזה שבכל שלב בו האדם נראה טוב יותר. הגבות הן אחד מהדברים החשובים בעיניי, הן נותנות מסגרת ו'מרימות' את המראה הכללי".

אני מסתכלת במראה ולא רואה איפור, אבל אני נראית בבירור טוב יותר. השעה 23:00 ואני נראית זוהרת ורעננה כפי שהייתי רק בשנות התשעים. "זה מדהים", אני קוראת והוא מחייך ואומר: "אין סיבה לנפח את הפנים באיפור צעקני. להפך, צריך לתרגם את הטרנדים למציאות של המתאפר ולתת לסטייל האישי לשמש כבסיס".