אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נציג היועץ המשפטי גיבש עמדה מסויגת כלפי ועדת תביעות: "ועדות בלתי תלויות אינן באמת כאלה" צילום: שאול גולן

נציג היועץ המשפטי גיבש עמדה מסויגת כלפי ועדת תביעות: "ועדות בלתי תלויות אינן באמת כאלה"

בא כוח היועמ"ש הסתייג מפשרה שגיבשה הוועדה שהקים בנק לאומי בעניין תביעה נגזרת בנושא האשראי לגנדן. לטענתו, לוועדות כאלה "אפקט מצנן" כלפי תביעות נגזרות, והוא עשוי לחזור על הסתייגותו גם בפרשת העלמת המס בארה"ב

13.04.2016, 10:20 | משה גורלי

השופטת רות רונן אישרה שלשום פשרה בתביעה נגזרת נגד בנק לאומי. הסכם הפשרה שהוביל למחיקת התביעה כלל אימוץ המסקנות של ועדה בלתי תלויה שהקים לאומי כדי לבחון את תפקוד הבנק בהעמדת אשראי לחברת גנדן של נוחי דנקנר.

לאומי הקים ועדה דומה בנושא מעורבות הבנק בהעלמות המס בארה"ב, פרשה שבעקבותיה הוטל על הבנק קנס עתק של 1.5 מיליארד שקל. גם בפרשת המס הוגשה נגד הבנק תביעה נגזרת שמתנהלת בפני עמיתה של רונן לבית המשפט הכלכלי, השופט חאלד כבוב.

קראו עוד בכלכליסט

ועדת התביעות בפרשת המס בראשות השופט בדימוס אורי גורן הוקמה בעקבות מספר בקשות לנגזרת וייצוגית נגד נושאי משרה בכירים בבנק. הוועדה התבקשה לבחון הסדר להסרת התביעות, כשהמבחן הוא טובת הבנק גם על חשבון בכיריו. ועדת גורן המליצה על תשלום כולל מהמבטחים של 93 מיליון דולר והשבת בונוסים של 5.1 מיליון שקל משלושה בכירים – גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ. ההסדר הזה אושר בדירקטוריון לאומי והשופט כבוב פרסם אותו לפני כחודש לקבלת תגובות, בין היתר מהיועץ המשפטי לממשלה והמפקח על הבנקים.

הסכום צריך לשקף את עוצמת התביעה

בא כוחו של היועץ המשפטי, עו"ד ליאב וינבאום, הסתייג מהפשרה שגיבשה הוועדה ושזכתה לאישור השופטת רונן. המחלוקת רונן־וינבאום עשויה לספק הצצה לעמדת היועץ המשפטי בדיון שייערך ביוני בפני השופט חאלד כבוב באשר להסדר של ועדת גורן, שכן עו"ד וינבאום אמור לנסח את עמדת היועץ גם בתיק העלמות המס.

השופטת רונן ציינה בהכרעתה בנגזרת בעניין גנדן כי "בא כוח היועץ המשפטי ציין בשולי דבריו כי לגישתו אין לתת אמון בהחלטות של ועדות בלתי תלויות שהוא סבור שבפועל אינן באמת 'בלתי תלויות'". רונן הוסיפה: "אינני סבורה כי יש לקבל עמדה זו בצורה גורפת".

השופטת רונן דנה בנגזרת שעסקה באשראי שהעניק לאומי לחברת גנדן של נוחי דנקנר. כנגד מאות המיליונים, נרשמו לטובת הבנק שעבודים על דיבידנדים שתשאב החברה בעתיד מאחזקותיה באי.די.בי. אלא שהבנק ויתר על השעבוד ואפשר לדנקנר למשוך את הדיבידנדים. על כך הגישו עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם תביעה נגזרת. הם טענו שהחלטת הבנק פסולה, שהיא התקבלה על בסיס שיקולים זרים, בניגוד לטובת הבנק ותוך הפרת אמונים ורשלנות מצד נושאי המשרה.

אלא שהמלל המרשים הזה התפוגג במסקנותיה של ועדת התביעות שהקים הבנק ושכללה את פרופ' ידידיה שטרן (יו"ר), דוד אבנר, עו"ד חיים סאמט ועמוס ספיר. הארבעה נבחרו, כך נכתב בפסק הדין, כיוון שלא היו מעורבים במתן האשראי לגנדן ואין לאיש מהם קשר עסקי או אישי למעורבים בפרשה.

הוועדה מצאה שהשיקולים שהנחו את מקבלי ההחלטות היו שיקולים עסקיים סבירים שמקובלים במקרים אחרים של העמדת אשראי. הצדדים פנו לגישור בפני השופט בדימוס עמירם בנימיני ולבסוף הגיעו להסכמות שהמבקשים יסתלקו מהתביעה ובתמורה יגבש הבנק מסמך עקרונות שיסדיר התנהגות זהירה יותר של הבנק בעתיד במתן אשראי.

השופט חאלד כבוב. אם החברה מפעילה שיקול דעת עצמאי ביחס לשאלה אם להגיש את התביעה לעיונה של ועדה , צילום: אוראל כהן השופט חאלד כבוב. אם החברה מפעילה שיקול דעת עצמאי ביחס לשאלה אם להגיש את התביעה לעיונה של ועדה | צילום: אוראל כהן השופט חאלד כבוב. אם החברה מפעילה שיקול דעת עצמאי ביחס לשאלה אם להגיש את התביעה לעיונה של ועדה , צילום: אוראל כהן

ועדות מנוגדות לכוונת המחוקק לעודד נגזרות

הנימוקים של בא כוח היועץ המשפטי להסתייגות מההסדר בגנדן, עוסקים בין היתר, בזהירות המתחייבת מאישורו של הסדר שנולד למעשה בוועדה שהקים הבנק. עוד סיבה להסתייגות היא האפקט המצנן שעלולות ועדות כאלה להקרין על הגשת תביעות נגזרות – הליך שהמחוקק מעוניין לעודד. חברות המקימות ועדות כאלה, טען בא כוח היועץ המשפטי בפני השופטת רונן, מבקשות ליהנות מהגנה גבוהה של כלל "שיקול הדעת העסקי". לטענת וינבאום, אלה חברות בעלות משאבים רבים להקמת הוועדה ויכולת לא מבוטלת להשפיע על תוצאות עבודתה. בין היתר באמצעות החומרים שמציגה החברה בפני הוועדה. כשמנגד עומד התובע ורואה שהסיכוי לבירור תביעתו בפני בית המשפט הולך וקטן.

רונן חלקה על הגישה שהציג וינבאום: "אין לקבל את הטיעון הזה כמות שהוא. ככלל, אינני סבורה שתפקיד בית המשפט לעודד הגשת בקשות לאישור תביעה נגזרת. תפקידו של בית המשפט לעודד הגשת בקשות כאלה כשיש להן בסיס ממשי, קרי בקשות 'טובות ומוצדקות'".

בהכרעתה ציטטה רונן את כבוב שתיאר את הקמת הוועדה בפרשת העלמות המס כמהלך שנועד "לאפשר לחברה 'לקבל בחזרה' אפשרות לקבל החלטה בנוגע לניהול התביעה הנגזרת, היינו להפעיל שיקול דעת עצמאי". כבוב ציין ש"אם החברה מפעילה שיקול דעת עצמאי ביחס לשאלה אם להגיש את התביעה לעיונה של ועדה בלתי תלויה, בית המשפט ייטה לא להתערב בשיקול הדעת הזה".בפסקי דין, בעיקר של השופט כבוב, פורטו פרמטרים שלפיהם יש לבחון את המשקל של מסקנות הוועדה. למשל: האם ועדת התביעות הוקמה אחרי הגשת התביעה או לפניה; מהי מידת העצמאות של חבריה; מה היקף התלות של חבריה בחברה; איזו גישה קיבלה הוועדה לחומרים; וכמובן בחינה של החלטותיה לגופו של עניין.

ועדת גורן שמונתה לעניין העלמות המס אמורה לספק את מעטה המכובדות והחסינות מפני התערבות לפי הפרמטרים של כבוב עצמו, שכן בהרכבה נכללו שני שופטים מחוזיים בדימוס, גורן ואפעל־גבאי, והיא לוותה בייעוץ משפטי. אך עם זאת, כדאי גם להזכיר שרק בעקבות ביקורת ציבורית נסוג הבנק משיבוצם של פרופ' שרון חנס ועו"ד חיים סאמט בוועדה: חנס, בשל היותו המדריך של השופט כבוב בדוקטורט, וסאמט בגלל שכיהן כדירקטור בבנק בתקופה שבה נחקרו המעשים שבבסיס הנגזרת.

לצד "ביקורת" על המלצות ועדת גורן, תתקיים כמובן ביקורת החלטותיה ובהחלט תיתכן תהייה לגבי הסכום. פוליסת הביטוח של נושאי המשרה בבנק לאומי היא על 250 מיליון דולר ואילו המבטחים החיצוניים הסכימו לשלם "רק" 66 מיליון דולר.

פרופ פרופ' ידידיה שטרן. חבר בשתי הוועדות | צילום: אלכס קולומויסקי פרופ

 

ועדה יסודית תזכה ל"משקל לא מבוטל"

השופטת רונן סיכמה: "במקרים שבהם בית המשפט נוכח לדעת שהוועדה אכן היתה בלתי־תלויה, שביצעה את עבודתה בצורה יסודית וללא השפעות מטעם מי מהנתבעים הפוטנציאליים... בית המשפט ייתן משקל לא מבוטל להחלטת הוועדה".

האם גם כבוב יגיע למסקנה כזו? ומעניין יותר יהיה לראות אם יגיע אליה לאחר שנציגי היועץ המשפטי ינסו לערער את ההסדר שגיבשה ועדת גורן כפי שנעשה ב'פרומו' שלשום, בהסדר שגיבשה הוועדה בסיפור האשראי בגנדן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות