שכר הבכירים: בבנקים מחפשים פתרון למנכ"לי השלוחות בחו"ל

חוק שכר הבכירים החדש, הקובע תקרת עלות שכר של 2.5 מיליון שקל בשנה, ממשיך לעורר הדים במגזר הפיננסי, כשהשאלה שמתעוררת בבנקים אם החוק יחול על השלוחות ועל החברות־הבנות בחו"ל.

בעוד בכירים ומנהלים בסניפי הבנק בישראל ובשלוחותיו של הבנק בחו"ל יוגבלו בשכרם, לשון החוק היבשה קובעת שהחוק לא יחול על גוף פיננסי שלו יש רישיון בנק חוץ.

פירוש הדבר שהחברות־הבנות בחו"ל של הבנקים בישראל לא יהיו כפופות לחוק (הן פועלות תחת רישיון בנקאי זר), ואילו שלוחות בחו"ל של הבנק כן יהיו. כך, עלול להיווצר למשל מצב שאורית לרר, מנכ"לית הפועלים שוויץ, שהוא בנק חוץ, תוכל ליהנות משכר שעובר את 2.5 מיליון השקלים בשנה, ואילו בכירים בשלוחת הבנק בניו יורק יוגבלו. עלות שכרה של לרר ב־2015 עמדה על 4.8 מיליון שקל.

צילום: עופר חן, אוראל כהן, תמר מתפי

מרבית הפעילות העסקית הבינלאומית של קבוצת הפועלים מבוצעת באמצעות הסניף בניו-יורק כאשר מהנתונים הפומביים בדו"חות לא ניתן לדעת מהי עלות שכרם של הבכירים בשלוחה הניו־יורקית. וכך, על פי החוק היבש נוצר מצב שבו בכירים בניו־יורק כן כפופים לחוק השכר ואילו בכירים בחברת הבת בשוויץ לא כפופים. בבנקים בוחנים בימים אלו מה ניתן לעשות על מנת לאכוף את הוראותיו היבשות של החוק כך שהבכירים בשלוחות בחו"ל לא יוגבלו בשכרם כאשר אחד הפתרונות שנבחנים הוא שינוי הגדרת השלוחה בחו"ל לחברת בת. פתרון זה מצריך מהשלוחה לפעול תחת רשיון בנקאי זר, בשונה מהמצב היום.

"כלכליסט" פנה לבנקים השונים בניסיון להבין אם בכוונתם להכפיף את תקרת שכרם של המנהלים בחברות־הבנות בחו"ל לתקרת שכר מסוימת המתואמת לתקרה שנקבעה תוך התחשבות בשוני בעלויות המחיה בחו"ל, אולם משיחות עם גורמים בנקאיים עולה כי קיימת אי־בהירות רבה סביב ניסוח החוק, ובימים אלו הבנקים לומדים את הנושא בסיוע משפטי.

הבעיה חולשת כמעט על כל הבנקים. עלות שכרו של אהוד ארנון, שמכהן כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק, הסתכמה ב־2015 ב־3.2 מיליון שקל. עלות שכרו של אבנר מנדלסון, מנכ"ל החברה־הבת של לאומי, לאומי ארה"ב, עמדה ב־2015 על 5.7 מיליון שקל. בפועלים המצב סבוך יותר. כאמור, לבנק חברה־בת בשוויץ הפועלת תחת רישיון בנקאי זר, אולם יש לו גם שלוחה בניו יורק. בבנק הבינלאומי הסוגיה פחות רלבנטית מכיוון שלו יש רק פעילות אחת בחו"ל - החברה־הבת פיבי שוויץ. עלות שכרה של המנכ"לית שולי גרבורג ב־2015 היתה נמוכה מתקרת השכר.

במערכת הבנקאית מציינים כי אחת האפשרויות, להוציא הפנייה לבג"ץ, היא הפיכת שלוחה בחו"ל לבנק זר דרך הוצאת רישיון, וכך לעקוף את החוק.