אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר: לא סוכם עם החקלאים על הפחתת המחיר המפוקח של הביצים צילום: אלכס קולומויסקי

האוצר: לא סוכם עם החקלאים על הפחתת המחיר המפוקח של הביצים

באוצר מכחישים את הפרסומים בנושא. לדברי בכיר במשרד, הכוונה להגיע להפחתה אמיתית ומשמעותית במחיר הביצים, ולא להפחתה סמלית בלבד, וזאת רק בהידברות עם החקלאים

17.04.2016, 09:46 | שאול אמסטרדמסקי
בעקבות הפרסומים בחלק מכלי התקשורת כאילו משרדי החקלאות והאוצר הגיעו לסיכום עם נציגי החקלאים על הפחתת המחיר המפוקח של הביצים באופן הדרגתי על פני עשור ומתן מענקים לשדרוג הלולים, במשרד האוצר מתנערים מפרסומים אלה.

קראו עוד בכלכליסט

גורם במשרד מסר ל״כלכליסט״ כי טרם התקיים משא ומתן רשמי עם נציגי החקלאים, זאת בניגוד לפרסומים. עוד מסר הגורם כי משרד האוצר מעוניין להגיע להפחתה אמיתית ומשמעותית במחיר הביצים, ולא להפחתה סמלית בלבד, תוך שכלול וייעול השוק, וכל זה רק בהידברות עם החקלאים.

שוק הביצים בישראל הוא בלתי תחרותי ומתוכנן על ידי הממשלה. פועלים כאן כ־3,000 מגדלי עופות להטלה (להבדיל מענף הפטם שמגדל עופות לשחיטה), כ־2,000 מהם תושבי הגליל. משרד החקלאות ומועצת הלול קובעים מדי שנה מכסה מקסימלית, שבשנת 2016 עומדת על 2.228 מיליארד ביצים. רוב מוחץ של המגדלים פועל על בסיס לול משפחתי, שבו כ־2,400 תרנגולות, שהן מכסת ייצור אחת.

מכסת הביצים המלאכותית לא גדלה בשנים האחרונות בהתאם לקצב צמיחת האוכלוסייה, ונוצר מחסור מלאכותי בביצים. כתוצאה מכך המחיר עלה, והמשווקים נאלצים לייבא ביצים מחו"ל, לעתים באיכות נמוכה יותר.

הממשלה מפקחת על מחירי הביצים, גם ליצרנים וגם לצרכנים. יצרן ביצים מוכר כל ביצה ב־47 אגורות נכון להיום, והצרכן קונה כל ביצה ב־97 אגורות. 50 אגורות בדרך (הרבה יותר מעלות ייצור הביצה) הולכות לסיטונאים שקונים מהיצרנים ומוכרים לרשתות (למשל תנובה או גליקסמן) ולרשתות השיווק, וגם למדינה בדמות מע"מ. השוק הזה מגלגל קצת יותר מ־2 מיליארד שקל בשנה.

משה כחלון, שר האוצר , צילום: אפי שריר, עומר מסינגר משה כחלון, שר האוצר | צילום: אפי שריר, עומר מסינגר משה כחלון, שר האוצר , צילום: אפי שריר, עומר מסינגר

באוצר טוענים כי שיטת הייצור הנוכחית מיושנת, לא יעילה ולכן גם יקרה מדי. הם ערכו השוואה למחירי הביצים במדינות אחרות שבהן הייצור נעשה בלולי ענק יעילים, ומעריכים את פער המחיר ב־20% - כלומר, אומרים באוצר, הצרכנים בישראל מוציאים מדי בשנה כ־350–400 מיליון שקל מיותרים על ביצים.

אבל לא בטוח שהרפורמה הזאת מצדיקה את עצמה. ראשית, מנקודת מבטם של היצרנים: לול משפחתי עם 2,400 תרנגולות מייצר הכנסה חודשית של כ־7,000 שקל ברוטו, כולל סובסידיה ממשלתית ישירה של כ־2,800 שקל בחודש, שמועברת למגדלי הביצים מכוח חוק הגליל. ההכנסה הזאת גבוהה רק במעט מהשכר החציוני. הביצים לא הופכות את המגדלים לעשירים, אבל הן נותנות להם הכנסה חודשית יציבה. רפורמה בענף הזה תיקח לרובם את היציבות הכלכלית בלי להציב אלטרנטיבה תעסוקתית ראויה.

מנקודת מבטם של הצרכנים, הרפורמה לא תשפר את מצבם בצורה משמעותית. לפי נתוני הלמ"ס, משפחה ישראלית ממוצעת מוציאה כ־40 שקל בחודש על ביצים (אין שונות גדולה בין משפחות עניות לעשירות). כך שאם להאמין לאוצר, רפורמה מקיפה בענף הביצים, כזו שתהפוך את הייצור ממשפחתי למתועש, תחסוך לצרכן הסופי 8 שקלים בחודש, שהם 100 שקל בשנה. זה הכל.

וזה בדיוק מה שמכעיס את חקלאי הצפון. הם לא מצליחים להבין איך בשביל 8 שקלים בחודש שר האוצר משה כחלון ושר החקלאות אורי אריאל מוכנים להשאיר את רובם חסרי תעסוקה. אז כדי לא לגמור כמו נפגעי ענף הטקסטיל, הם יוצאים למלחמה.

תגיות