אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יוג'ין קנדל: "מול סין והודו, הישראלים חייבים להיות שחקני נישה" צילום: עמית שעל

יוג'ין קנדל: "מול סין והודו, הישראלים חייבים להיות שחקני נישה"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר נאם לראשונה כמנכ"ל העמותה שמחברת משקיעים לישראל, ורמז על תמיכתו בתוכנית משרד רה"מ

18.04.2016, 08:56 | אסף גלעד

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, נאם אתמול לראשונה בתפקידו החדש כמנכ"ל עמותת סטארט־אפ ניישן סנטרל (Startup Nation Central) באירוע משקיעים שערכה פירמת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן בתל אביב.

קנדל רמז שהוא תומך בתוכנית ההרחבה של ויזות המומחים שמוביל משרד ראש הממשלה. "יש לנו בעיה דמוגרפית. היתה לנו מתנה בדמות עלייה שהביאה עמה עשרות אלפי מהנדסים ומדענים שהוכשרו אחרת מאיתנו, כי החומרה שעליה עבדו במקום שממנו הגיעו היתה כה חלשה שהיא הכריחה אותם להיות טובים. הם הביאו את פרויקט מטוס הלביא והביאו איתם את תוכנית יוזמה (תוכנית ממשלתית מ־1993 שכללה ייסוד ומימון של קרנות הון סיכון ישראליות פרטיות – א"ג). המצב כיום שונה. התעשייה בוגרת יותר. אבל אנחנו זקוקים למתכנתים איכותיים".

קנדל משמש מנכ"ל סטארט־אפ ניישן סנטרל כבר ארבעה חודשים. את העמותה הקימה וונדי זינגר, לשעבר חברת איפא"ק. העמותה גייסה 20 מיליון דולר מהונו של המיליארדר היהודי פול סינגר וממשקיעים נוספים, בעלי קרן הגידור אליוט מנג'מנט ושכרה שלוש קומות במגדל המשרדים רוטשילד 22 בשטח כולל של 1,600 מ"ר בשכנות למשרדי פייסבוק ואוטודסק בארץ.

יוג יוג'ין קנדל אתמול. הציע לפתור את סוגיית הזדקנות האוכלוסייה | צילום: עמית שעל יוג

המיזם שנחשף לראשונה ב"כלכליסט" נולד בעקבות הספר "אומת הסטארט־אפ" שכתבו דן סינור וסול זינגר ב־2009. הספר עסק בתעשיית הטכנולוגיה בישראל וזכה להצלחה שכללה תרגום ל־30 שפות. סינור היה חבר בממשל בוש וזינגר הוא עיתונאי ובן זוגה של וונדי זינגר, מייסדת העמותה. סטארט־אפ ניישן סנטרל עוסקת בהבאת משקיעים פוטנציאליים לזירת הסטארט־אפים הישראלית ומסייעת לחברות ישראליות בעבודה מול גורמי ממשל בחו"ל. לשם מיפוי זירת הסטארט־אפים העמותה אף רכשה את מאגר המידע הפתוח IL Ventures שהקימו יונתן רוסו, עומרי באומר, אמיר שבט, כיום בכיר באפליקצית סלאק, ורון רייטר, שמכר בשבוע שעבר את קרוסווייז לאורקל.

בדבריו באירוע אתמול העריך קנדל שישראל נכנסת לאי־ודאות כלכלית. "אנחנו נמצאים בתקופה חסרת ודאות של ריבית נמוכה", אמר. "בבנק האנגלי זה כבר מתקיים זמן רב, אבל השיא הקודם נשבר רק במלחמת העולם השנייה. הצירוף של ריבית נמוכה ללא אינפליציה וללא צמיחה – לא בטוח שיסייע להפחתת החובות הממשלתיים".

קנדל סימן מספר בעיות שעל הסטארט־אפים הישראליים, ועל ענף ההייטק בכלל, להתמקד בפתרונן: הזדקנות האוכלוסייה: "אם ברצונכם לראות כיצד ייראה עולם שבו אנשים ילדו פחות ילדים ויחיו שנים רבות יותר לכו ליפן. שם רבע מהאוכלוסייה מעל גיל 65". על השוק הסיני אמר: "סין העבירה 300 מיליון איש למעמד הביניים – אוכלוסייה בגודל של אירופה". על המקום של ישראל בעולם הטכנולוגי אמר קנדל: "סין והודו ענקיות ואנחנו, כשחקנים קטנים, חייבים להיות שחקני נישה".

באירוע הסגור שנערך לנציגים של תאגידי טכנולוגיה זרים נכחו עידו יבלונקה, מנכ"ל מרכז הפיתוח של יאהו בארץ, גונזאלו דה אזגרה מסמסונג ישראל, מאיר לינזן מהרצוג פוקס נאמן ומנהל החדשנות של פלקס בישראל יוני בלאו.

בלאו ציין כי בשנה שעברה חצה לראשונה רף ההשקעות של קרנות תאגידיות, כלומר גופי השקעה של חברות טכנולוגיה גדולות, את רף ה-15% וכי הן הפכו לשותפות קבועות של קרנות ההון סיכון הישראליות בהשקעות משותפות בחברות.

תגיות