אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למכבי חיפה אין בעיה מנטלית. יש לה בעיה ארגונית צילום: גיל נחושתן

למכבי חיפה אין בעיה מנטלית. יש לה בעיה ארגונית

שחקני מכבי חיפה נחשפים פעם אחר פעם, שנה אחרי שנה, כלא טובים מספיק בגלל ארגון שלא עושה עבורם מספיק

19.04.2016, 12:41 | אוריאל דסקל

לאחרונה כל מי שמדבר על מכבי חיפה מדבר על "מנטליות". או "שיש בעיה מנטלית" כפי שאמרו שחקנים בקבוצה לעיתונאים (בעילום שם כמובן) או שמדובר ב"משבר מנטלי" כפי שאמר הבעלים, יעקב שחר. את הבעיה "המנטלית" תסחוב מכבי חיפה לחצי גמר הגביע, תואר שבאופן מסורתי יש לה "בעיה מנטלית" לזכות בו. הבעיה המנטלית, כנראה, גרמה למכבי חיפה לחגוג תיקו ביתי עם מכבי תל אביב. אותה בעיה שגרמה לקבוצה, בעלת התקציב השני הכי גדול בכדורגל הישראלי, לחגוג עלייה לפלייאוף העליון - המטרה הספורטיבית המינימלית ביותר לקבוצה בסדר גודל של מכבי חיפה. 

קראו עוד בכלכליסט

בניון ופלט. אובדן ביטחון קשור באובדן יכולת, צילום: גיל נחושתן בניון ופלט. אובדן ביטחון קשור באובדן יכולת | צילום: גיל נחושתן בניון ופלט. אובדן ביטחון קשור באובדן יכולת, צילום: גיל נחושתן

זה לא מפתיע שכל מי שמדבר על מכבי חיפה משתמש במונחים פסיכולוגיים. דן ולנסי, פסיכולוג ספורט, אף הובא כדי לסייע לשחקנים למצוא "חוזק מנטלי".

חוזק מנטלי זה מונח באנגלית (קשיחות מנטלית - Mental toughness) שאנשים משתמשים בו כדי להבדיל מי ספורטאי טוב ומי ספורטאי מצוין. מי עובר בעיות מבלי לאבד ביטחון עצמי ומי קורס בלחץ. בעשורים האחרונים משתמשים הרבה בביטוי ההזה בספורט. פסיכולוגיים, פרשנים, מאמנים ואפילו מנהיגים עסקיים מדברים על "קשיחות מנטלית".

אבל ייתכן שאי קשיחות מנטלית של מכבי חיפה היא רק תסמין לבעיה. והבעיה היא לא מעולם הפסיכולוגיה אלא מעולם הכדורגל.

פסיכולוגיה בגרוש

הפסיכולוג האמריקאי רוברט זיונק רצה לבדוק איך אורגניזמים מגיבים לקהל. כדי לעשות זאת השתמש זיונק במקקים, שלהם יש דחף טבעי לרוץ מהאור לחושך. הוא בנה שני מסלולים עבור המקקים. הראשון פשוט - צינור שמסתיים בקופסה חשוכה; והשני מסובך יותר - מבוך שמסתיים בקופסה חשוכה. זיונק נתן למקק ללכת בצינור לבד, ואז ביצע זאת שוב בנוכחות מקקים רבים נוספים. התוצאה היתה שהמקק עבר את הצינור במהירות רבה יותר במקרה השני - כלומר כאשר עשה זאת מול "קהל" מקקים. ואולם במבוך הסיפור היה שונה. המקק עבר את המבוך במהירות גבוהה יחסית ללא קהל, אבל כאשר נצפה על ידי מקקים אחרים התקשה לצלוח את המבוך. הקהל "הלחיץ" את המקק.

על רגל אחת, זו "תיאוריית הקהל" (“Audience Theory”) - שלפיה כשקל למישהו לעשות משהו, הוא עושה זאת טוב יותר מול קהל. עם זאת, כאשר קשה לו לעשות משהו - הוא יתקשה עוד יותר לעשות אותו בנוכחות קהל.  "תיאוריית הקהל" פועלת גם בכדורגל. אם אתה טכני מספיק, אתה חזק מנטלית מספיק. אם אתה אתלטי מספיק, אתה חזק מנטלית מספיק, אם אתה מבצע פעולות טקטקיות נכונות וסומך על חברייך, אז אתה חזק מנטלי מספיק.

אין ספק שיש אלמנטים פסיכולוגיים בספורט אבל לתלות את הכל בבעיות מנטליות זו פעולה שמונעת ניתוח מעמק של בעיות אתלטיות, בעיות טכניות, בעיות טקטיות, בעיות בביטחון עצמי ובעיות באינטלגנציית המשחק. הסברים מנטליים מונעים מאיתנו לבדוק אם הקבוצה מגובשת, אם היא מונהגת אם יש לה כיוון ברור לצעוד לעברו.

 

כדורגלנים הם אורגניזמים מורכבים הרבה יותר ממקקים אבל כשהם נחשפים לתנאי שטח קשים - אלו שפחות טכנים, פחות אתלטים, פחות מכוונים ופחות בטוחים ביכולותיהם - נחשפים בדיוק כמו המקק שמתקשה במבוך.

 

ואז מדברים על "בעיות מנטליות".

 

כשאתה לא טוב מספיק, אתה נחשף כלא טוב מספיק. כשהארגון שלך לא טוב מספיק, לא מדריך אותך מספיק, לא בונה אותך מספיק, לא מאמין בך מספיק, לא מכוון אותך מספיק, לא משקיע בך מספיק - אז אתה "נחשף" שנה אחר שנה. וזו לא אשמתך. וזה לא "בעיה מנטלית", זו בעיה ארגונית וניהולית. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות