אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הולכים בסיבובים. לשום מקום צילום: ראובן שוורץ

הולכים בסיבובים. לשום מקום

הכדורגל הישראלי לא למד דבר מהכישלונות שלו בזירת הנבחרות. בחירת המאמן הבא של הנבחרת רק מוכיחה זאת

19.04.2016, 21:11 | אוריאל דסקל

התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?", שאלה אליס את חתול הצ'שייר בספר של לואיס קארול, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות.

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", ענה החתול.

"לא אכפת לי כל כך לאן", המשיכה אליס.

"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי", אמר החתול.

"בתנאי שאגיע לאנשהו", הוסיפה אליס כהסבר.

"בטוח שתגיעי", אמר החתול, "אם רק תתמידי בהליכה".

הקטע הזה מהספר, שככל הנראה נכתב תחת השפעת אופיום והזיות קשות, נהפך לקלישאה בהרצאות 'סחיות' על ניהול.

"לאן ללכת? זה תלוי לאן אתה רוצה להגיע, כמובן".

קראו עוד בכלכליסט

לאן ההתאחדות לכדורגל רוצה להגיע? האם החברים שבוחרים את מאמן נבחרת ישראל הבא שאלו את השאלה הזו - 'לאן אנחנו רוצים להגיע?'

על פניו, ההתאחדות בראשות עופר עיני יודעת שצריך לשאול את השאלה הזו. המנכ"ל רותם קמר אף הסביר בראיון ל"כלכליסט" ש"התחילו לשאול את השאלות הנכונות אחרי שלא עלינו ליורו".

"יש הבנה שזה לא בגלל המאמן או השחקנים, אנחנו הרי 40 שנה מתקשים", הסביר קמר. "הסיבות קשורות לדברים עמוקים יותר מסתם בחירת הרכב. יש כאן מחסור חמור בתשתיות, מחסור במועדונים, מחסור באנשי מקצוע - ועכשיו, כך נראה לי, יש הבנה מלאה שאלו הבעיות". קמר הוסיף אז, שבהתאחדות לכדורגל יביאו, סוף סוף, מנהל מקצועי - שינהל את הפן המקצועי של ההתאחדות. "הוא יביא את המאמנים לנבחרות הצעירות ולנבחרת הבוגרת", אמר קמר. ואף הוסיף: "מבחינתנו, מנהל מקצועי הוא מינוי חשוב יותר לכדורגל הישראלי מאשר מאמן הנבחרת. אנחנו מייצרים את התשתית והוא בסופו של דבר יצטרך לבנות תהליך - לא של שנה-שנתיים, זה תהליך לטווח הארוך. נחבר את כל הגופים האחרים שיתמכו בזה. משרד הספורט, משרד האוצר, כי בסופו של דבר זה פיתוח תשתיות, וצריך הרבה כסף לזה".

עופר עיני. עדיין אין מנהל מקצועי, צילום: אורן מועלם עופר עיני. עדיין אין מנהל מקצועי | צילום: אורן מועלם עופר עיני. עדיין אין מנהל מקצועי, צילום: אורן מועלם

   

ניר לוין  ימונה ככל הנראה למנהל מקצועי, אך הוא ינהל את הנבחרות הצעירות בלבד. בעבר ראינו שניהול כזה מייצר נתק בין הנבחרת הבוגרת לנבחרות הצעירות. נתק שמוביל לכך שהשחקן הישראלי הכי טוב כרגע כלל לא שיחק בנבחרות הצעירות (ערן זהבי). הנתק הזה הוא אחת מהבעיות הגדולות ביותר של הנבחרת - שמשחקת ללא דרך, ללא תיאום וללא גיבוש - בניגוד לנבחרות היריבות שלה, שכבר בעשור הקודם התחילו בפרויקטים לטיפוח נבחרת בוגרת דרך הנבחרות הצעירות.

נבחרת איסלנד, למשל, נבנתה משחקנים שמכירים אחד את השני שנים ארוכות עוד מהנבחרות הצעירות. "אנחנו מדינה קטנה ולכן היה חשוב לייצר 11 מאוד מגובשים", הסביר סיגי אייולפסון, המנהל הטכני לשעבר של ההתאחדות לכדורגל באיסלנד. "זה חשוב".

אז על הקטע החשוב הזה ויתרו בהתאחדות שלנו. פעם נוספת. ואת מי יבחרו כמאמן? כרגיל, מאמן שנחשב למאמן הישראלי הבכיר ביותר באותו רגע. כלומר, מלך הביצה המקומית. סוג מאמן שהתגלה כלא טוב מספיק בכל הפעמים הקודמות.

אלישע לוי. סיפור מעורר השראה אך ללא ניסיון בינלאומי, צילום: אבי רוקח אלישע לוי. סיפור מעורר השראה אך ללא ניסיון בינלאומי | צילום: אבי רוקח אלישע לוי. סיפור מעורר השראה אך ללא ניסיון בינלאומי, צילום: אבי רוקח

הכי ראוי? אלישע לוי. בעיה

העניין הוא שבין אלי אוחנה, אלישע לוי, גיא לוזון, רן בן שמעון וניר קלינגר - אף אחד לא מגיע עם יתרון משמעותי על האחר (בניגוד לשלמה שרף, אברם גרנט, דרור קשטן ואלי גוטמן).

הניסיון של כולם בכדורגל בינלאומי מצומצם לקפריסין (רן בן שמעון, ניר קלינגר), לא ממש מעורר אופטימיות (לוזון) או לא קיים בכלל (השאר). אלי אוחנה מאמן נבחרת הנערים בעשור האחרון וקשה להצביע על שחקן אחד שסייע להפוך לשחקן נבחרת בכיר (שזה התפקיד שלו). ניר קלינגר כשל בכל מקום שהגיע אליו, אלישע לוי רשם יותר הצלחות מכל מועמד אחר והסיפור שלו מעורר השראה (צמח מהפריפריה לרמה הגבוהה ביותר בכדורגל הישראלי), אך ללא ניסיון בכדורגל הבינלאומי ועם שיטות עבודה מעט בעייתיות. עם זאת, לשיטתה של ההתאחדות לכדורגל, לוי הוא "המתאים ביותר".

אגב, כמעט 100% מכל מאמני המונדיאלים יהיו בעלי ניסיון אימון באחת מהליגות הגדולות ו/או מאמן שקודם מלמטה.

על פניו, נראה שבהתאחדות ויתרו על הגעה למונדיאל 2018. בכל זאת, איטליה וספרד יתחרו על המקומות שם, אך לישראל יש תחרות לא פחות חשובה - המקום השלישי, שיסייע לנו לתפוס מקום טוב יותר בליגת הנבחרות (Nations League) של אופ"א. התחרות בבית המוקדמות היא עם אלבניה ומקדוניה, כשליכטנשטיין היא הנבחרת החלשה ביותר בבית. אלבניה (ביורו) ומקדוניה הן נבחרות מתגבשות עם שחקנים ברמה גבוהה ביותר. ליכטנשטיין, למרות שהיא נבחרת גרועה, משתפרת מקמפיין לקמפיין.

בחירת מאמן לא נכון, כלומר - בחירה של מאמן על ידי עסקנים ולא אנשי מקצוע אמיתיים (כרגיל) והקמפיין הבא - עשויה להסתיים בהשפלה היסטורית.

נחזור לחתול צ'ישייר חביבנו. בהמשך להסבריו לאליס סיפר לה:

"בצד אחד גר כובען, ובצד שני גר ארנב ואין זה משנה באיזה דרך תבחרי, שניהם מממשוגעים".

"לא הייתי רוצה להסתובב בחברת משוגעים", אמרה אליס.

"אין לך ברירה", אמר החתול. "כולנוווו מממשוגעים כאן, אני ממממשוגע, את מממממשוגעת".

"איך אתה יודע שאני משוגעת?", שאלה אליסה.

"בטח שאת ממממשוגעת, אחרת לא היית באה לכאן בכלל", סיכם החתול.

ובכן, שגעון או אי שפיות, אם כבר אנחנו בעניין של קלישאות על ניהול, זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות. את זה לא אמר חתול. את זה אמר היהודי החכם בכל הזמנים, אלברט איינשטיין.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
שרף - כשלון מתמשך
שרף אימן במשך כמעט עשור(!) את נבחרת הכשרונות הכי גדולה של ישראל בכל הזמנים. רביבו, ברקוביץ, נמני, חזן, בנין, רוזנטל ואפילו אוחנה - רק חלק מהשמות, כל אחד עם קריירה אמיתית מוצלחת באירופה, ללא כל שיטה אמיתית (אבי נמני מגן שמאלי - זוכרים?), הנבחרת נכשלה - וזה העשור היחיד ב 30 שנה האחרונות שבאמת אפשר להשתמש במילה זו - להעפיל לטורנירים, לצד הצגות נקודתיות מדהימות - 5:0 בלתי נשכח על אוסטריה, נצחון בצרפת במאני טיים של הצרפתים שגרם להם להשאר מחוץ למונדיאל ועוד. זה היה דומה יותר לנבחרת אול-סטאר מאשר נבחרת של ממש. לא צריך להיות חכמים גדולים בסופו של דבר. תראו את טורקיה לפני 20 שנה ועכשיו. תראו את יוון. אי אפשר לדבר על מנטליות, כי גם הם מפה, מהשכונה שלנו. רק להעתיק את השיטות שלהם שעבדו, ולצפות לשיפור מתמיד כקבוצה שמשתפרת מגילאים צעירים לאורך העזור-שניים הקרובים. זה הכל.
לרועי , פה  |  20.04.16
2.
אדון דסקל, טעות בידך.
אז ככה, בקלות אפשר לנטרל את הטיעון המרכזי בכתבה שלך. למאמן הנבחרת המוצלח ביותר עד כה (שלמה שרף) לא היה שום ניסיון בינלאומי, לא לפני אימון הנבחרת וגם לא לאחריה. ועדיין הוא נחשב ע"י רבים למאמן המוצלח ביותר, בתקופתו לכל משחק של הנבחרת הגיעו למעלה מ 30,000 צופים באיצטדיון המיושן של ר"ג. באופן דומה, גם למרבית מאמני העבר שציינת לא היה ניסיון אירופאי (אברהם גרנט, דרור קשטן). ככה שהנושא הזה לא רלוונטי. אגדיל ואציין גם את שניאור וגרונדמן שהיו הקרובים ביותר להעלות את ישראל למונדיאל והפסידו לקולומביה 1-0 בסיכום שני משחקים. גם לצמד ש"ג לא היה ניסיון בינלאומי. כך שמדד הבינלאומיות לא בהכרח רלוונטי. אני באופן אישי מצדד בבחירת אלישע לוי, אחד המאמנים היותר מוצלחים, בעל כשרון רב, ובעל יושרה אמיתית. מעבר לכך, הצמיחה שלו מבית שאן ועד לנבחרת ישראל, מעוררת כבוד רב.
רועי , כפר סבא  |  20.04.16