"נמשכת למזוהם, למדמם"

"מעולם לא נמשכתי לתפקידים של נשים יפות, אני נמשכת לקושי, למזוהם, למגרד, למדמם", אמרה לפני כמה שנים לעיתון "לה מונד" רונית אלקבץ, שנפטרה אתמול (ג') ממחלת הסרטן בגיל 51, והותירה את קהילת התרבות בישראל אבלה ומתגעגעת. אלקבץ היתה שחקנית, תסריטאית ובמאית מהבולטות בישראל. "למדתי ממנה המון", אומר גיא נתיב שביים אותה בסרטו "מבול", "היא ממש הפכה להיות אמא ואחות שלי. אני זוכר שביום הצילומים האחרון היא פשוט התפרקה והתחילה לבכות", הוא מספר, "כששאלתי אותה מה קורה, היא אמרה שהיא עוזבת כל תפקיד בכל כך הרבה צער, וקשה לה להיפרד מהדמות של מירי שליוותה אותה כל כך הרבה זמן. זה היה המשפט שבעצם הכי הסביר לי מיהי רונית. אשה טוטאלית, היצירה שלה טוטאלית".

אלקבץ נולדה בבאר שבע וגדלה בקריית ים, בכורה לארבעה אחים. היא הטביעה את חותמה על עולם הקולנוע והטלוויזיה הישראליים בזכות הופעותיה הנהדרות ב"שחור" של שמואל הספרי, "חתונה מאוחרת" של דובר קוסאשווילי ו"ביקור התזמורת" של ערן קולירין, שעל כולם זכתה בפרס אופיר. מעבר לאלו, אלקבץ גם כתבה וביימה עם אחיה שלומי את טרילוגיית "ויויאן אמסלם" הכוללת את "ולקחת לך אשה", "שבעה" ו"גט" שהיה מועמד לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר 2015. תפקידיה הבולטים הנוספים בקולנוע היו "אור" ו"כלת הים" של קרן ידעיה, "לא רואים עלייך" של מיכל אביעד ועוד. בשנת 2010 זכתה בזכות גוף עבודותיה בפרס התרבות הצרפתי במהלך פסטיבל קאן.

אלקבץ. נפרדה מכל דמות בצער גדול | צילום: גבריאל בהרליה

רועי אסף, ששיחק לצדה בסרטים "עדות" שביים אחיה שלומי אלקבץ ו"כלת הים", מספר על חשיבותה כאמנית: "כשחקן צעיר הייתי מאוד מושפע ממנה ומהדרך שלה", הוא אומר, "הבחירות האמנותיות והאג'נדה שלה פשוט עוררו בי השראה. היא היתה אמיצה ועשתה בחירות אמיצות בסרטים שיצרה. היה לה חשוב להעביר רעיון כלשהו, מסר כלשהו. לא באופן דידקטי או כפייתי. היא הצליחה באמצעות התפקידים שלה לחשוף עוולות חברתיות או פוליטיות ובכך להעצים את הצדדים החלשים יותר בחברה. זו כבר שליחות. זה חורג מהנורמה. אשה גדולה, שחקנית גדולה. תחסר לי מאוד".

שולי רנד, ששיחק לצדה בסרטה הראשון "המיועד" של דניאל וקסמן וגם ב"אדי קינג" והיה בן זוגה בשנות התשעים לפני חזרתו בתשובה, הביע צער ומסר באמצעות אשתו מיכל רנד, "תנחומיי למשפחה. צער גדול. אבדה גדולה".

על המסך הקטן, אלקבץ תרמה מכישרונה ל"פרנקו וספקטור" לצדו של ששון גבאי ול"פרשת השבוע" של רני בלייר.

"אני מתגעגע למקצוענות שלה, לטוטאליות שלה", אומר עליה בלייר, "לזה שהיא היתה באה בבוקר מוכנה עם הטקסטים בעל פה, נכנסת לדמות ועושה אותה ממקום מאוד עמוק עם ניואנסים קטנים. אני מתגעגע לשובבות בעיניים ולשמחה שלה. זה כיף גדול לעבוד עם שחקנית שהיא גם במאית, ורונית ידעה לזהות בדיוק איפה המצלמה ואיפה האור ומה אני צריך. 'פרשת השבוע' היתה חוויה מהממת, והדמות שלה שם תישאר איתי תמיד. לבי עם המשפחה. אנחנו בני משפחה רחוקים, הסבא רבא שלי ושלה היו בני דודים".

רועי אסף: "הצליחה לחשוף עוולות" | צילום: שאול גולן

 

מלכת צרפת

השנה גם עלתה באירופה וב־yes המיני־סדרה הצרפתית "טריפליום", שבה מגלמת אלקבץ את דמותה של ראש ממשלת צרפת. לפני כחודשיים, כשהגיעה לדבר על הסדרה בתוכניתו של עודד בן עמי, עזבה את האולפן באמצע הראיון כשנשאלה על פרשת משה איבגי. מעבר ל"טריפליום", אלקבץ ניהלה קריירה מרשימה גם באירופה. היא שיחקה בין היתר בסרט הביכורים של השחקנית פאני ארדן, "אפר ודם", שהשתתף בפסטיבל קאן; וב"הנערה על הרכבת" לצדה של קת'רין דנב. כשזכתה בפרס התרבות הצרפתית של פסטיבל "קאן", תיארה אותה השחקנית ג'ולי גאייט שהעניקה לה את הפרס כ"אשה מלאה בתשוקה ואירוטיקה".

המסך היה הממלכה של אלקבץ אך היו לה גם התנסויות על הבמה. הראשונה היתה ב"היפוליטוס" שביימה אופירה הניג בהבימה ב־1993, שם גילמה את האלה אפרודיטה. ב־1994 שיחקה ב"המלך ליר" בבמוי יגאל עזרתי. אחרי פסק זמן של 14 שנה שבה להבימה ל"פירורים". בפריז גילמה את פנלופה ב"איתאקה" מאת בוטו שטראוס על פי האודיסאה של הומרוס.

דביר בנדק: "פרטנרית קשובה ותומכת" | צילום: עמית שעל

"זו היתה בשבילה חוויה חדשה ומרתקת", אומר דביר בנדק שהשתתף לצדה ב"פירורים". "היה מרגש לראות שחקנית מאוד מנוסה שמוכנה לבוא וללמוד כללים חדשים. מובן שהיא היתה פרטנרית נפלאה, קשובה ותומכת".

"נשביתי בקסמיה של רונית מהרגע הראשון", מספרת עידית טפרסון ששיחקה גם היא ב"פירורים". "לא כל שחקן שמגיע מהמסך לבמה צולח את המעבר הזה כי יש בבמה משהו אכזרי. היא יכולה לבלוע. אבל רונית קיבלה מתנה נדירה, ובלי הכשרה לקחה את הבמה ומילאה אותה בנוכחות שלה, זה בא לה באופן טבעי. אני חושבת שזה גם משום שהיא היתה כל כך טוטאלית, זה עבד לה טוב על הבמה. מאחורי הקלעים בחדר ההלבשה, תוך כדי שהיא מתאפרת ומתלבשת, היא התחילה לכתוב עם אחיה שלומי את התסריט ל'שבעה'".

גם פמיניסטית

במקביל לפעילותה האמנותית שימשה כנשיאת הארגון הפמיניסטי־מזרחי "אחותי" שהוקם בשנת 2000.

היא השאירה מאחוריה מורשת מרשימה ויוצאת דופן של הופעות, כמו גם השראה ליוצרים ויוצרות מכל קשת החברה הישראלית. ניתן רק לדמיין אילו עוד תפקידים בלתי נשכחים היתה יכולה להעניק לנו.

היא הותירה בעל, האדריכל אבנר ישר, ותאומים בני ארבע. הלווייתה תתקיים היום (רביעי) ב־15:00 בבית העלמין קריית שאול. ב־11:00–13:00 מוזמן הקהל לעבור על פני ארונה בסינמטק תל אביב. ב־12:00 יתקיים טקס אשכבה.