אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שוק האג"ח חיכה לארגנטינה 15 שנה, אבל לא בטוח שהיה כדאי צילום: אי פי איי

שוק האג"ח חיכה לארגנטינה 15 שנה, אבל לא בטוח שהיה כדאי

גיוס החוב של ארגנטינה השבוע סלל את הדרך לנורמליזציה של הכלכלה, אבל הנשיא החדש יצטרך לעבוד קשה כדי לשקם את המוניטין של ארצו

20.04.2016, 09:06 | רן אברמסון

הדבר האחרון ששר אוצר שמנסה לשכנע משקיעים לקנות אג"ח של ממשלתו אמור לדבר עליו הוא תוכניות למקרה של חדלות פירעון. במקרה של ארגנטינה, מדינה עם היסטוריה מפוארת של חדלויות פירעון, שחוזרת לשוק החוב הבינלאומי אחרי 15 שנות היעדרות, התבטאות כזו נשמעת מוזרה עוד יותר. נראה ששר האוצר הארגנטינאי אלפונסו פראט־גיי לא הקדיש מחשבה רבה להצהרתו על חקיקה שממשלתו בוחנת כדי למנוע הישנות של הסאגה המשפטית שמנעה ממדינתו למכור איגרות חוב.

קראו עוד בכלכליסט

בשיחה עם הקהל שנערכה בשבוע שעבר באוניברסיטת ג'ורג'טאון שבארה"ב, אמר פראט־גיי כי בואנוס איירס מתכוונת למנוע קנייה של האג"ח בידי גופים שזכו לכינוי קרנות טורפות. תרגום מדויק יותר של השם שהודבק לקרנות האלה הוא קרנות אוכלות נבלות, ולא בכדי. מדובר בקרנות שגורפות רווחים על ידי קנייה של אג"ח חדלות פירעון — והנה המקור לטרמינולוגיה המורבידית — בדרך כלל של כלכלות מתעוררות. ארגנטינה פגשה בהן ב־2001, בעיצומו של המשבר הכלכלי שהגיע לשיאו בחדלות פירעון ריבונית על 82 מיליארד דולר — כשביעית מההלוואות שהחזיקו מדינות מתפתחות באותה התקופה. התשואה על האג"ח הארגנטינאיות היתה בשמים והמחיר עמוק מתחת לרצפה.

האגרסיביות משתלמת

הקרנות הטורפות קנו אותן ממשקיעים שאיבדו תקווה לראות את הכסף שלהם בחזרה, בכוונה לתבוע את ארגנטינה בבית משפט ולאלץ אותה לפרוע את החוב ולשלם להן את הריבית המפלצתית. וזה מה שהן עשו, ובפברואר האחרון הן גם הצליחו. ארגנטינה הסכימה לשלם לקרנות הטורפות 4.65 מיליארד דולר בהסדר לפי מפתח של 75 סנט על כל דולר שהן חייבות לה על הנייר.

אוכלי הנבלות של עולם הפיננסים קרנות אוכלות נבלות: השיטה שראש ממשלת בריטניה הגדיר כ"חסרת מוסר" הקרנות גררו מדינות מתפתחות שנקלעו לחובות באמריקה הלטינית ובאפריקה לבית המשפט וזכו לחזר על שהמדינות הוכרזו כחדלות פירעון. הקרנות, מצדן, טוענות כי הן מבקשות רק את מה שמגיע להן, ולא בטוח שהתקנות החדשות שנועדו להגן מפניהן יעצרו אותן רן אברמסוןלכתבה המלאה

לשם השוואה, עם הרוב המכריע של נושיה, כ־92%, חתמה ארגנטינה על שני הסדרים, ב־2005 וב־2010. בראשון מביניהם היא סיכמה על תספורת של כ־76% למחזיקי האג"ח, בתמורה להמרתן באג"ח מסדרות חדשות. בהסדר השני היא סיכמה עם הנושים שסירבו להסדר הראשון על תספורת של 70% בתמורה לאג"ח חדשות. במילים אחרות, ארגנטינה אילצה את הנושים להסכים, במקרה הטוב, לקבל 30 סנט על כל דולר שהיא היתה חייבת להם, בעוד לקרנות הטורפות שסירבו להשתתף בהסדרים היא שילמה יותר מפי שניים. בשבוע שעבר אשרר בית משפט לערעורים בניו יורק את ההסכם ודחה עתירות של נושים שלא נכללו בו. השער של ארגנטינה לשוק ההון הבינלאומי נפתח לרווחה.

ההתבטאות של פראט־גיי על חקיקה שתמנע מקרנות או משקיעים אחרים לקבל החזרים על אג"ח, אם הם קנו אותן אחרי שהמדינה מכריזה על חדלות פירעון, מעידה על הצלקת

העמוקה שהותיר בארגנטינה הקרב מול הקרנות הטורפות. האפקטיביות של חקיקה כזו היא כמעט בלתי סבירה, ולא רק משום שהקרנות הטורפות משמשות מעין תעודת ביטוח למשקיעים במקרה של חדלות פירעון של הלווה.

"זה מגוחך, פשוט מגוחך", פוסקת פרופ' אנה גלפרן, משפטנית מאוניברסיטת ג'ורג'טאון ועמיתה במכון המחקר הכלכלי פיטרסון המתמחה בחובות ריבוניים, שחוקרת את המקרה של ארגנטינה מאז העשור הקודם. "גם אם נשים בצד את התפקיד שיש לקרנות טורפות בשוק, ממשלה אמנם יכולה להציע חוזה שמונע ממי שחותם עליו לדרוש את פירעון החוב אם הוא רכש אותו אחרי ההכרזה על חדלות פירעון, אבל המנגנון בנוי כך שלא ניתן יהיה לאכוף את זה", היא מסבירה בשיחה עם "כלכליסט". "בכל מקרה, המשקיעים שמראש מתכוונים לסחוט כל סנט על הדולר הם מיעוט מאוד מיומן ומאוד מתוחכם, וחקיקה כזו לא תמנע מהם להשיג את מה שהם רוצים. הם ימצאו דרך לעקוף את זה. אני חושבת שזו היתה שליפה מהמותן של פראט־גיי, הוא לא ממש חשב על זה לפני כן", היא אומרת.

הגורם העיקרי שהביא את ארגנטינה לחתום על ההסכם עם הקרנות הטורפות, אכזרי ככל שיהיה, הוא ניצחונו של מאוריסיו מאקרי בבחירות בנובמבר האחרון. מאקרי, איש עסקים שכיהן לפני כן כראש עיריית בואנוס איירס, הוא ראש המדינה הראשון בארגנטינה זה 14 שנה שאינו נמנה על שורות המפלגה הפרוניסטית — זו שחרתה על דגלה את מורשתו של הנשיא הפופוליסטי המיתולוגי חואן דומינגו פרון. במהלך קמפיין הבחירות לא הסתיר מאקרי את כוונתו להגיע להסדר עם הקרנות הטורפות — מהלך שנתפס ככניעה אידיאולוגית בעיני הנשיאה הקודמת כריסטינה פרננדס דה קירשנר וממשלתה. אף שארגנטינה היתה יכולת לפרוע את החוב, קירשנר סירבה לעשות זאת כיוון שטענה שחוקי גיוס החוב הבינלאומיים מקפחים את המדינות המתפתחות.

לשבור את הגל הוורדרד

באוגוסט 2014 הסירוב עלה לארגנטינה בחדלות פירעון כפולה. זאת לאחר שהשופט תומאס גרייסה, שניהל את המשפט בינה לבין הקרנות הטורפות, הורה על חסימת חשבונות הבנק שמהם העבירה ארגנטינה את התשלומים לנושים שעמם כבר הגיעה להסדר חוב. בתגובה, העבירה קירשנר שורת חוקים שנועדה לסנדל כל הסכם עתידי שיושג עם הקרנות הטורפות. במסע הבחירות שלו הבהיר מאקרי כי הוא מעדיף לסיים את הסאגה כדי להתפנות לטפל בבעיות העומק של כלכלת ארגנטינה, שחלקן הן הירושה המכובדת של קירשנר ובעלה המנוח והנשיא שקדם לה, נסטור.

עם כניסתו לתפקיד הכריז מאקרי על שורה של רפורמות שמטרתן, לדבריו, היא נורמליזציה של הכלכלה השנייה בגודלה בדרום אמריקה. הצעד המשמעותי ביותר עד עתה היה מהפכה בלשכת הסטטיסטיקה המרכזית אינדק, שגם כללה השבה לתפקיד של סטטיסטיקאים ומתמטיקאים שהודחו בזמן שלטונה של קירשנר מפני שסירבו לזייף נתונים כך שישרתו את צורכי הממשלה. המהלך, שהעביר מסר מפויס למוסדות הפיננסיים הבינלאומיים כמו קרן המטבע, לווה כמובן גם בחשיפת עובדות לא נעימות על מצבם של פרמטרים מרכזיים לכלכלה. לפי בדיקות ראשוניות שנערכו מאז, האינפלציה נמצאת ברמה שגבוהה בכ־10% מההערכות, וב־12 החודשים שקדמו לפברואר היא הגיעה לרמה של 36%.

במקביל לשיקום המוניטין הבינלאומי של המידע שיוצא מארגנטינה, מאז דצמבר נקט מאקרי שורת צעדים שהפחיתו את ההתערבות הממשלתית במשק. בין היתר, הוא הודיע על ביטול מכסים על יצוא חקלאי ותעשייתי, קיצוץ משרות במגזר הציבורי וצעדים לעידוד הצריכה הפרטית — למשל, הפחתת המע"מ על חלק מהמוצרים מ־21% ל־15%, הגדלת תשלומי ההעברות למשפחות עובדות וביטול סובסידיות על תחבורה ציבורית, חשמל ומים לתושבי הבירה. במקביל, הכריז מאקרי על כוונתו לנתב תקציבים ממשלתיים לפיתוח 22 הפרובינציות, פרט לפרובינציה של בואנוס איירס.

מאקרי מנסה להלך על חבל דק. מצד אחד הוא פועל להקטנת ההוצאה הממשלתית באמצעות כרסום המסורת התקציבית הפופוליסטית של נסטור וכריסטינה קירשנר; ומצד שני, הוא יודע שקיצוץ חד מדי בתקציב עלול לסלול את הדרך של הנשיאה קירשנר לניצחון בבחירות שאמורות להיערך ב־2019, אז תתיר לה החוקה להתמודד שוב על התפקיד.

המהלכים של מאקרי נעשו מתוך מחשבה על אותם חוקים שהעבירה קודמתו בתפקיד, ושהיו אמורים למנוע ממנו להגיע להסכם עם הקרנות הטורפות. ההתמקדות שלו בתקציבים לפריפריה על חשבון הפרובינציה של בואנוס איירס היא שקנתה לו, ככל הנראה, את הרוב שהיה נחוץ לו בבתי הפרלמנט כדי לאשר את העסקה עם הקרנות הטורפות, בסיוע נציגי הפרובינציות.

בחודש שעבר זכה מאקרי לרוח גבית למדיניותו, כאשר נשיא ארה"ב ברק אובמה הגיע לביקור ראשון זה יותר מעשור של נשיא אמריקאי בארגנטינה. קבלת הפנים החמה לאובמה עמדה בניגוד מוחלט לזו שקיבל הנשיא ג'ורג' בוש הבן ב־2005. הנשיא אז היה נסטור קירשנר, שהוביל קו עוין כלפי ארה"ב ועסקים מערביים, ואף ביטל את פגישתו המתוכננת עם בוש בצעד חריג ובוטה למדי. במסיבת עיתונאים משותפת עם מאקרי אמר אובמה, שהגיע עם משלחת של 750 אנשי עסקים, כי "ארה"ב מוכנה לשתף פעולה עם ארגנטינה לקראת מפנה היסטורי ביחסים בין שתי המדינות".

נשיאת ארגנטינה לשעבר כריסטינה קירשנר. קיצוצים חדים מידי מצד מאקרי עלולים לסלול את דרכה לנשיאות ב-2019, צילום: בלומברג נשיאת ארגנטינה לשעבר כריסטינה קירשנר. קיצוצים חדים מידי מצד מאקרי עלולים לסלול את דרכה לנשיאות ב-2019 | צילום: בלומברג נשיאת ארגנטינה לשעבר כריסטינה קירשנר. קיצוצים חדים מידי מצד מאקרי עלולים לסלול את דרכה לנשיאות ב-2019, צילום: בלומברג

תיאבון מצד המשקיעים

הביקור היה צעד חשוב לעבר מטרה אחרת שאליה חותר מאקרי: בידולה של ארגנטינה מגוש המדינות הדרום־אמריקאיות שבחרו מאז תחילת המילניום במנהיגים בעלי נטייה סוציאליסטית, שמצאה לעתים את ביטויה בהתבטאויות אנטי־אמריקאיות חריפות — תופעה פוליטית שקיבלה את הכינוי "הגל הוורדרד" ושהנשיאה קירשנר היתה אחת מנציגותיה הבולטות.

לפי דיווח של משרד האוצר הארגנטינאי, הביקוש לאיגרות החוב בצד המוסדי של ההנפקה שנערך אתמול ושלשום הגיע ל־70 מיליארד דולר, זאת לעומת תוכנית הממשלה לגייס חוב בגובה של 15 מיליארד דולר. בעקבות הביקוש הגבוה, החליטה הממשלה להגדיל את החוב שהיא מגייסת ל־16.5 מיליארד דולר.

פרופ' גלפרן לא סבורה שההצלחה של ההנפקה מעידה על עסקה מוצלחת שביצעה ארגנטינה עם הקרנות הטורפות, ושאפשרו לה לשוב לשוק האג"ח הבינלאומי. "הביקוש הגבוה מעיד בעיקר על התיאבון הגדול של משקיעים לשוק שהיה סגור בפניהם. אין לכך קשר לתנאים של העסקה אלא לעובדת קיומה", היא מסבירה. עם זאת, גלפרן סבורה שבטווח הארוך להסכם של ארגנטינה עם הנושים עלולות להיות השלכות בעייתיות על כללי המשחק בשוק האג"ח הבינלאומי. "משקיעים רבים מעדיפים, או לפחות העדיפו עד היום, לשאת ולתת על הסדר חוב במקרה של חדלות פירעון, ולהגיע לבית המשפט רק אם אין ברירה", אומרת גלפרן. "העובדה שהקרנות הטורפות, שסירבו לשאת ולתת במשך 15 שנה, זכו לבסוף לגיבוי מבית המשפט — מה שבסופו של דבר הביא את ארגנטינה להסכים להסדר שמשתלם עבורן משמעותית מלשאר הנושים — תגרום למנהלי קרנות לחשוב פעמיים לפני שהם מחליטים אם לפנות למשא ומתן או לתביעה משפטית".

תגיות