אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה יקרה אם הגבלת השכר תורחב לכל המשק צילום: shutterstock

פרויקט כלכליסט

מה יקרה אם הגבלת השכר תורחב לכל המשק

שני שלישים מהמנהלים במשק לא עומדים בתקרת השכר שנקבעה לאחרונה בחוק שמגביל את השכר במגזר הפיננסי. אלא שזה לא בהכרח אומר שצריך ליישר קו ולהחיל את המגבלות החדשות גם עליהם. תורת הפערים בראי החקיקה החדשה - כל מה שצריך לדעת

21.04.2016, 08:03 | עמרי מילמן

ועדת הכספים של הכנסת יצרה השנה סטנדרט חדש בעולם שכר הבכירים עם הקביעה על פער של עד פי 35 מעלות השכר הנמוך ביותר בחברה.

דה פקטו, בהנחה שבכל חברה השכר הנמוך ביותר הוא שכר מינימום או לא הרבה מעליו, זה מעמיד את תקרת שכר הבכירים על 2.5 מיליון שקל. ההחלטה אמנם נוגעת רק לחברות במגזר הפיננסי, אולם במהלך הדיונים וגם אחריהם כבר נשמעו קולות שקראו להרחיב את ההגבלה לכלל החברות הציבוריות.

 

לקריאת כל הכתבות בפרויקט:

הפנים שמאחורי הפערים

פריון: הכירו את הסיבה לשכר הקפוא שלכם

"יש מנהלים שירגישו רע אם לא ישתכרו שכר מסוים"

 

יש כמה פוליטיקאים שהיו שמחים לראות את ההגבלה הזו מתרחבת, ואולי גם במגזר הפיננסי ישמחו אם ההגבלה תורחב לכלל החברות הציבוריות, אלא שבדיקת "כלכליסט" מעלה שלא בהכרח מדובר בדבר ריאלי.

"כלכליסט" בדק כמה ממנהלי החברות הציבוריות הגדולות במשק שנכללו בפרויקט ה"פי", היו חוצים את רף הפי 35 מעלות שכר המינימום, וגילה כי כמעט שני שלישים מהם – 65 מתוך 100 – חוצים את הרף (עלות שכר המינימום מוערכת בכ־6,000 שקל בחודש).

כלומר, ישנם רק 35 מנהלים בין 100 מנהלי החברות הבכירות במשק שעלות שכרם נמוכה מפי 35 מעלות שכר המינימום, כלומר נמוכה מכ־2.5 מיליון שקל. לכן אין כאן מקום לטעות, הגבלת שכר הבכירים בכלל החברות הציבוריות תוביל לרעידת אדמה של ממש במשק הישראלי.

להגביל לפי שכר ממוצע או לפי השכר הכי נמוך?

כעת צריך לשאול אם ההגבלה מוצדקת באופן גורף או שמדובר ברף שלא ניתן לאמץ אותו באופן כוללני. אחת השאלות המורכבות בהקשר הזה נוגעת לנושא שעלה גם במהלך הדיונים בכנסת על הגבלת שכר הבכירים – האם עדיף להגביל את שכר הבכירים לפי השכר הממוצע בחברה או אולי לפי השכר הנמוך ביותר?

מצד אחד, השכר הממוצע מוטה כלפי מעלה בהשפעת בעלי השכר הגבוה, אך הוא אמור להיות "קשור" יותר לאופי ולמרקם של החברה. לעומת זאת, קשירת גורלו של שכר בכירי החברה בשכר הנמוך ביותר עלולה ליצור קשר נוקשה מדי, שיוביל לנתק גדול יותר בין שכר המנהלים לגודל החברה, מורכבותה, הכישורים והערך המוסף שהם מביאים עמם ועוד.

אם היו מגבילים את שכר הבכירים בחברות הציבוריות לעד פי 35 מהשכר הממוצע בחברות שלהן, 81 מנהלים היו יכולים לנשום לרווחה משום שהמגבלה לא היתה חלה עליהם, לעומת 19 מנהלים שהיו נדרשים לוותר על חלק ניכר משכרם. מעניין לציין בהקשר זה שהגופים הפיננסיים דווקא לא היו מושפעים מהגבלה כזאת, כיוון שעלות השכר הממוצעת בגופים אלו גבוהה יחסית.

תקנה שמנותקת מגודל החברה ומורכבותה

אחת הביקורות הגדולות על הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי לעד פי 35 מהשכר הנמוך הוא הניתוק שלה ממורכבות וגודל החברה המנוהלת.

כאשר מתייחסים לכמות העובדים כמדד סביר למורכבות ניהול החברה, ניתן לראות באמצעות נתוני הפרויקט מצב אבסורדי. ממוצע העובדים בחברות שעומדות היום בהגבלה של פי 35 משכר המינימום עומד על 2,286 עובדים לחברה.

לעומת זאת, ממוצע העובדים בחברות שחוצות את הרף עומד על 3,733 עובדים. אין זה מפתיע, שכן מנהלים של חברות גדולות מקבלים לרוב שכר גבוה יותר, ובדיוק להם יהיה קשה יותר להגדיל את השכר תחת המגבלה התיאורטית הזו, שכן להם עובדים רבים יותר בשכר נמוך, ובשכר מינימום.

כלומר, כדי להעלות לעצמם את השכר הם יצטרכו להעלות שכר להרבה יותר עובדים. מה שיכול להישמע סביר בשיח על מגזר אחד אולי, הופך למורכב יותר כאשר מדברים על כלל החברות הציבוריות. בכל מקרה, שווה לשים לב גם לנתון הבא: הפער הממוצע הכולל בין כל המנהלים שנבדקו בפרויקט לעובדיהם נמצא במגמת ירידה לאורך השנים, ועומד על פי 25.

עם זאת, אם משווים את הפער לשכר המינימום במשק, להבדיל מהשכר הממוצע, מדובר בפער של פי 54. בעבר דיברו בבית המחוקקים על פער של פי 50 ולא של 35. לפי המבחן הזה, אפילו לשיטת שלי יחימוביץ, פערי השכר דווקא בשליטה.

בונים גם משכורות

השכר עולה במקביל עם מחירי הנדל"ן

  , צילום: דוד הכהן צילום: דוד הכהן   , צילום: דוד הכהן

אם למישהו היתה חסרה עוד הוכחה לבועת הנדל"ן הרותחת, הרי שהיא מסתתרת גם בנושא השכר בחברות הנדל"ן הציבוריות בישראל. בפרויקט "כלכליסט" נבחנו חמש חברות נדל"ן נסחרות בבורסה. אמנם לא כל החברות עוסקות אך ורק בבנייה למגורים אך עדיין העובדה שבמגזר הנדל"ן הפער בין שכר העובדים לשכר המנהלים משמעותי, מלמדת במשהו על הנעשה בענף כולו. הממוצע הכללי מלמד על פער של פי 38 בין עלות העסקת בכיר לשכר הממוצע של עובד, מדובר בפער גבוה בהרבה מהממוצע שנרשם בכל החברות - פי 25. ברקע לפערים הללו ראוי לציין את המחסור הניכר הקיים בישראל בידיים עובדות לבניין ואת כישלונה של הממשלה, לפחות בינתיים להביא עובדים זרים מה שאולי היה מסייע בזירוז הבנייה ובהוזלתה אך גם משפיע לרעה על פערי השכר. בכל מקרה, כניסה של חברות בנייה זרות לישראל, כפי שמתכננת הממשלה, אם תתרחש השנה תשפיע גם היא על תמונת השכר בחברות, אבל האמת היא שביחס לגודל בעיית מחירי הדיור, מדובר יחסית בבעיה זניחה יותר.

דותן לוי

עוד לפני חוק שכר הבכירים

הריסון כבר ניכר בצמרת המגזר הפיננסי

 , צילום: עזרא לוי צילום: עזרא לוי  , צילום: עזרא לוי

בבנק ישראל, משרד המשפטים ומשרד האוצר עוד לא סיימו להכין את התקנות שילוו את חוק שכר הבכירים במגזר הפיננסים שעבר לאחרונה בוועדת כספים. לא מעט שאלות נותרו פתוחות, ובראשן השאלה כיצד להתייחס לזכויות פנסיוניות צבורות של בכירים בבנקים שעלולות לרדת לטמיון. אלא שבמקביל המספרים מראים כי שכר הבנקאים כבר עבר ריסון עצמי, ופער השכר הממוצע בין מנהלים לעובדים הצטמצם מ־21 ל־18.5. בחינת השכר בחברות כרטיסי האשראי שעומדות גם הן לקראת שינויים מגבירי רגולציה מלמדת שלא מדובר בתמונת מראה לנעשה בבנקים. שכרו הממוצע של עובד בחברות אלה עלה מ־2014 ב־10% והוא עומד על 17.1 אלף שקל לחודש. גם בחברות הביטוח שמנהליהן כיכבו בעבר ברשימות פערי השכר, יש שינוי מגמה: השכר הממוצע של הבכירים ירד ביותר מ־10%.

רעות שפיגלמן

הרשתות שמילאו את הוואקום

בכירי שוק הקמעונאות הרוויחו ממגה

 , צילום: מיכאל קרמר צילום: מיכאל קרמר  , צילום: מיכאל קרמר

שוק קמעונאות המזון מנפק השנה ולא בפעם הראשונה את פערי השכר הגבוהים ביותר מבין המגזרים. אז נכון, מדובר בענף מוטה כוח אדם זול ונכון, מדובר בענף עם שולי רווחיות נמוכים שחלק מהמתחרות בו, דוגמת מגה, חטפו מכה קשה בשנה החולפת ועדיין, מדובר במגזר שהוא עתיר כוח אדם ושהפערים בו גם באופן גלוי לעין וגם כשצוללים למספרים, גדולים, כמעט פי 2 מהממוצע. בהקשר הזה שווה להביא כדוגמה חיובית את רמי לוי. לוי היה בשנים האחרונות סמל להורדת מחירים אבל לאו דווקא לתנאי העסקה שיוויוניים, והנה דווקא את השנה שבה החלו לצוץ סיפורים שונים הנוגעים לתנאי העסקה בעייתיים שבירורם טרם הסתיים, סיים רמי לוי עם ירידה בשכרו ובפערים ועם גידול במצבת העובדים.

איציק אברכהן מנכ"ל הרשת הגדולה שופרסל הגדיל גם הוא את מצבת כוח האדם אך שכר העובדים נותר קפוא. אברכהן נלחם השנה כדי לייצב את הרשת בראשותו ויצא למשל למאבק על שיפור תנאי הסחר לאחר שהצטייד במותג פרטי חוצה קטגוריות. בשופרסל חשבו שהדבר מזכה אותו בשכר כפול מזה שהיה לו בשנה שעברה.

נורית קדוש

בתעשייה הרוויחו פחות

הגלובליזציה והיבוא חתכו בשכר הבכירים

 , צילום: תעשייה אווירית צילום: תעשייה אווירית  , צילום: תעשייה אווירית

התעשייה המסורתית בארץ, כמו בכל העולם המערבי, נמצאת כבר שנים במאבק נגד השלכות הגלובליזציה, העתקת הייצור למדינות זולות, התחרות הרבה ביבוא וכו' - מאבק שבמקרים רבים משפיע על שכר העובדים ושכר הבכירים. עבור כמחצית מהחברות שנבחנו המגמות הבינלאומיות, בין היתר, הובילו לכך שפערי השכר ירדו. כך, למשל, בחברת ספאנטק ירד הפי ב־10.4%, בחברת על בד ירד הפי ב־18% וברימוני תעשיות ירד ב־31%.

פערי השכר במגזר התעשייה המסורתית לא מהגבוהים ביותר בהשוואה למגזרים אחרים (מלבד דלתא שמעסיקה עובדים רבים ברוסיה וסין). הסיבה לכך אינה משום ששכר העובדים גבוה יחסית, או לפחות לא רק בגלל זה, אלא דווקא מכיוון ששכר הבכירים פחות גבוה בהשוואה למגזרים אחרים. בלא מעט חברות שכר העובדים דווקא ירד. כך, למשל, בחברת חד אסף ירד השכר הממוצע לעובד מ־11 אלף שקל ל־10.4 אלף שקל, בחברת על בד ירד השכר מ־11.1 ל־9.3, ובתפרון ירד השכר מ־5.3 אלף ל־5.1 אלף שקל. מי שחשב שצניחת מחירי הנפט, שהיטיבה עם התעשיות הנשענות עליו, תוביל לחלוקת רווחים בין העובדים והמנהלים, שיחשוב שוב. ב־2015 רשמה אבגול, המשתמשת בחומרי גלם מתעשיית הפטרוכימיה, רווח גולמי חריג של 22.5%, לעומת פחות מ־17% בשנתיים הקודמות. פערי השכר, לעומת זאת, גדלו בכמעט 30%.

עמרי מילמן

סימני הרפורמה בתקשורת

העובדים משלמים את מחיר השחיקה

 , צילום: bigstock צילום: bigstock  , צילום: bigstock

שוק התקשורת בשנים האחרונות עבר תהפוכות ורווחי החברות נשחקו. החברות, המעוניינות לשמור על רווחיות גבוהה, מחפשות דרכים שונות להתייעל ולעתים זה בא על חשבון העובדים. על פרטנר עברה שנה לא פשוטה עם תהליך הפרידה שלה מאורנג' ומהלך המיתוג מחדש. עלות השכר החודשית של מנכ"ל החברה איציק בנבנישתי הגיעה ל־466 אלף שקל. בנבנישתי, שנכנס לתפקיד במהלך השנה, הרוויח יותר מקודמו חיים רומנו, שהעלות החודשית של שכרו היתה 276 אלף שקל.

עלות השכר הממוצעת לעובד פרטנר היא 17,200 שקל, ובנבנישתי מרוויח פי 27.1 ממשכורת ממוצעת של עובדי החברה - 44% יותר מהפי של רומנו בשנת 2014. במהלך חמש השנים האחרונות נפרדה פרטנר מכ־5,000 עובדים.

גם HOT קיצצה 310 עובדים ב־2015 ששכרם הממוצע ירד ב־900 שקל, ל־14,800 שקל. עלות שכרו החודשית של יו"ר HOT הפורש, הרצל עוזר, היתה 406 אלף שקל, פי 27.5 יותר ממשכורת ממוצעת של עובד. החברה "המצטיינת" בשוק היא סלקום. עלות שכרו החודשית של המנכ"ל ניר שטרן הסתכמה בכ־304 אלף שקל - פי 20.5 יותר מהשכר הממוצע של העובדים שעמד על 14,800 שקל, זהה לשכר של עובדי HOT, אך הוא עלה בכאלף שקל ב־2015. ההכנסות ירדו בכ־390 מיליון ל־4.18 מיליארד שקל, אבל עלות השכר של שטרן עלתה בכ־680 אלף שקל השנה.

אלירן מלכי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות