ביטול המכרזים הפנימיים במשרדי הממשלה לא יחול על הפרקליטות

התפטרותה של נציבת הביקורת על הפרקליטות הילה גרסטל השבוע עוררה לא מעט שדים רדומים. הפרקליטים, שנאבקו בסמכותה של גרסטל לבקר אותם והובילו לבסוף לפרישתה, הצליחו, כך טוענים גורמים בשירות המדינה, להשיג עוד ניצחונות בזכות לחץ מסיבי. בהבנות שגיבשו ההסתדרות והאוצר הוחלט לבטל את המכרזים הפנימיים במשרדי הממשלה. רק אוכלוסייה אחת הוחרגה ותמשיך להתנהל במנגנון הישן - עובדי משרד המשפטים. "מתברר שהכללים שיפים לכל עובדי המדינה לא מספיק טובים עבור הפרקליטות", אומר ל"כלכליסט" גורם המכיר את הנושא.

עד כה נהגו בשירות המדינה להתחיל באיוש משרה באמצעות מכרז פנימי, כלומר שהמשרה הפנויה נפתחה למתמודדים מתוך המשרד הממשלתי על כל יחידותיו, לרבות יחידות הסמך שלו. רק אם לא נמצא בשלב הפנימי מתמודד העומד בתנאי המכרז יכול היה האחראי במשרד לפרסם מכרז בין־משרדי שפתוח להתמודדות כלל העובדים במשרדי הממשלה. אם גם מכרז בין־משרדי לא הוביל לאיתור מועמד מתאים, יכול המשרד לפרסם מכרז חיצוני־פומבי המיועד לציבור הרחב שאינו עובד מדינה.

הטענה העיקרית נגד מנגנון המכרז הפנימי אומרת שהוא משמר את כוח האדם בתוך שירות המדינה וחוסם קליטה של כוח אדם איכותי ומקצועי מבחוץ. מתן עדיפות למכרז בין־משרדי על פני הפנימי אמור לאפשר למדינה למצות את כוח האדם הקיים בשירות המדינה, ובמקביל יגדיל את מאגר העובדים הפוטנציאלי. מכרז בין־משרדי עשוי להגדיל את התחרות ולהעלות את הסבירות לאיוש משרות בידי המועמד המתאים ביותר. עוד יתרון הוא הגדלת הניידות של הידע והניסיון בין משרדי הממשלה השונים והפחתת השחיקה של העובדים.

הילה גרסטל, נציבת הביקורת על הפרקליטות שהודיעה על פרישה | צילום: אריאל בשור

בנציבות שירות המדינה בוחנים זה תקופה ארוכה את היעילות והנחיצות של שיטת המכרזים הפנימיים. במסמך מדיניות שפרסמה הנציבות במאי אשתקד נכתב כי הבחינה הובילה למסקנה שיש לאמץ מודל דיפרנציאלי המשלב בין המכרזים. למשל, במשרות בדרג נמוך לפנות תחילה למסלול של מכרז פומבי, שימור הליך המכרז הפנימי בדרגי הביניים ומכרזים בין־משרדיים בדרגים הגבוהים ובסגל הבכיר. אולם בהבנות בין האוצר להסתדרות דובר על ביטול מוחלט של המכרזים הפנימיים, שינוי המחייב עדכון תקנון שירות המדינה (תקשי"ר) ולכן הוקם צוות עבודה משותף להסתדרות ולנציבות שירות המדינה לכתיבת הנוהל החדש. ארבעה חודשים לאחר הקמת הצוות התברר כי מההוראה לביטול המכרזים הפנימיים בכל משרדי הממשלה הוחרג משרד המשפטים. נציב שירות המדינה עו"ד משה דיין הסכים לוותר לפרקליטים בעקבות לחץ מצד משרד המשפטים.

"הצליחו להפחיד את הנציב"

ההחלטה להחריג את משרד המשפטים מקוממת לא מעט גורמים שלא מהססים להשוות בין הלחץ שהופעל על נציב שירות המדינה למאבק שהוביל השבוע להתפטרות נציבת הביקורת על הפרקליטות הילה גרסטל. "שנים שהפרקליטות מתבדלת", אומר גורם המעורה בפרטים. "זו קבוצה שחושבת שאסור לה להתערבב או לקחת חלק ברגולציה של שירות המדינה.

עובדה שהם הצליחו להפחיד אפילו את הנציב. הם מצליחים לגרום לכל הרגולטורים להתקפל. זה מריח כמו משהו לא בריא. משהו שנעשה בחדרי חדרים". והגורם מוסיף: "חילקו להם תקנים מוגזמים לאורך שנים. זה משרד עם יותר מ־40 משרות בדרגה של שופט מחוזי ב־50 אלף שקל בחודש ומעלה, וכל זה בגוף של 800 עובדים. זה מראה על חוסר המידה של הנציב ועל הבדלנות של הפרקליטות. תראי מה קרה עם השופטת גרסטל".

מנציבות שירות המדינה נמסר: "אנו תומכים לחלוטין בביטול המכרז הפנימי בכלל הדירוגים, לרבות דירוג הפרקליטים.

לאור עמדת ההסתדרות נקבע שבינתיים לא יחול ההסדר על הפרקליטים והנושא יידון בהמשך". המו"מ, מדגישים בנציבות, "מתנהל מול ההסתדרות ולא מול ארגון הפרקליטים".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הפתיחה למכרזים בין־משרדיים סוכמה בהסכם המסגרת האחרון. החרגה, אם היתה, לא היתה חלק מההסכם ולא בסמכות האוצר".

מההסתדרות מסרו בתגובה על הדברים כי "לא הופעל כל לחץ ותנאי הסף לא השתנו. מאז ומעולם תנאי הסף היו ניסיון קודם בפרקליטות".

בתגובת הפרקליטות נאמר: "הנהלת משרד המשפטים סבורה שיש לפתוח את כל המשרות בשירות המשפטי למכרז בין־משרדי. הואיל והפנייה עוסקת בהחלטה של נציבות שירות המדינה, אנו מציעים לפנות לנציבות".