ההתחממות הגלובלית מגיעה לשוקי ההון

היום (ו') הנו יום היסטורי עבור כדור הארץ כולו: יום זה נפתח בחתימה בטקס חגיגי שיתקיים בבניין האומות המאוחדות בניו יורק ההסכם המחייב בנוגע להגבלות פליטת גזי חממה, הידוע בכינויו COP21 - לציון המפגש ה-21 לאמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים.

ממשלות, משקיעים ותאגידים גלובליים התכנסו בדצמבר האחרון בפריז על מנת להפגין את תמיכתם באימוץ הסכם אקלים עולמי חדש. בוועידה השתתפו כ-150 מנהיגים וראשי מדינות החברות באמנת האקלים, כולל הנשיא אובאמה ונשיא סין, וכ-188 מדינות הגישו את מסמכי ההתחייבות שלהן להפחתת פליטות גזי חממה. על פי הנוסח הסופי של האמנה נקבע יעד לעצירת התחממות כדור הארץ לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, והאחריות על השגת היעד מוטלת על כל המדינות החברות באמנת האקלים, תוך קביעת יעדים באופן המחייב את המדינות להגיש תוכנית מקומית להפחתת פליטות גזי החממה.

מדובר בהישג חסר תקדים בעל השפעה מרחיקת לכת, שכן כתוצאה מהשינויים הצפויים בסקטור האנרגיה יידרשו בעשורים הבאים טריליוני דולרים במימון ציבורי ופרטי על מנת להתמודד עם שינוי האקלים, ולפי ההסכם המיקוד הוא במימון מבוסס שוקי הון, כגון גיוס הון פרטי ומוסדי באמצעות אגרות חוב ירוקות, והוא זה שאמור לאפשר את המעבר לכלכלה דלת פחמן ואת הצמיחה הכלכלית הירוקה.

מאמציהן של ממשלות לעמוד בהתחייבויותיהן לפי האמנה יחייבו הסדרת רגולציה חדשה שתספק תמריצים ו"עונשים" למגזרים שונים, וככזו צפויה לשנות את דפוסי הביקושים עבור מוצרים ושירותים בעלי חתימת פחמן דו-חמצני גבוהה.

כחלק מההסכם הגלובלי, גם ממשלת ישראל החליטה על יעדי הפחתה בפליטת מזהמים, הרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית, וככל המדינות השלב המשמעותי הוא היישום.

ברמה הגלובלית ניתן להבחין בשתי יוזמות חשובות:

G20 - קבוצת המחקר הסינית למימון ירוק, בניהול משותף של ה-PBOC (הבנק העממי של סין) והבנק המרכזי של אנגליה.

FSB - כוח המשימה לשקיפות אקלימית של הוועד המנהל ליציבות פיננסית, בראשותו של מייקל בלומברג, אשר הגדיר כמטרה את הגברת השקיפות במערכת הפיננסית בהקשר של סיכוני אקלים.

יוזמות אלו חשובות משני סיבות. ראשית, הן מכירות בכך שהמגזר הפיננסי חיוני לביצוע מוצלח של יעדי האמנה, וזאת לאור קשרי הגומלין שלו לכלכלה הגלובלית. שנית, השפעתן תחול קרוב לוודאי לא רק על בנקים, אלא גם על תאגידים ומשקיעים, היות ששתי קבוצות אלו יצטרכו להגביר את השקיפות באשר להשפעה האקלימית ואף לעדכן את המדיניות התאגידית ואת השיקולים והכללים המנחים בבחירת יעדים ותנאים להשקעה בהתאם.

שוקי ההון מושפעים אף הם משינוי זה. לאחרונה חזינו בלידתו של שוק חדש לאגרות חוב ירוקות, חברתיות וברות קיימא, שתומרץ עם החלטתה של סין לאמץ וליישם תקנות ספציפיות עבור אגרות חוב ירוקות (ואליה הצטרפה הודו עם הפצת הנחיות לא מחייבות בנושא במרץ האחרון). אנו מצפים לראות צמיחה מתמדת בשוק זה כאשר בסופו של דבר יתקיימו בהם תמריצים חיוביים, מבוססי מחירים, עבור לווים באותן מדינות בהן קיים הצורך הדחוף ביותר לשדרג ולהגדיל את תשתית האנרגיה, הבנייה והתעבורה החסכניות בפליטת פחמן דו חמצני.

לסקטור הבנקאי תפקיד חיוני בבניית כלכלת האקלים החדשה, עם הסיוע ללקוחותיו בביצוע ההתאמות הנדרשות לדפוסי הביקושים העתידיים ולכללי המדיניות החדשים. כתוצאה מכך אנו צופים גאות בשוק הנפקות אגרות חוב, מימון פרויקטים ופעילות M&A על רקע התקנות הצפויות, כמו גם בעדכון עקרונות המימון ומדיניות ההשקעות, שתתועל עבור עסקים בעלי חתימת פחמן דו חמצני נמוכה.

אשר לסקטור הציבורי, גם שם אנו חוזים בדרישה גואה לשירותי ייעוץ ומתן פתרונות בנוגע לתכנון "ערים חכמות", בדגש על אוטומציה של תעשייה חכמה, ורשת חשמל, אבטחה, חינוך, שיכון ובינוי, שירותי בריאות, תחבורה ורשת המים חכמים. אלו כולם תחומים בהם לישראל יש הרבה מה להציע, ואין ספק שמדובר בהזדמנויות אדירות בתחום פיתוח והפצת טכנולוגיות למציאת פתרונות אקלים בעולם בשנים הקרובות.

הכותב מנהל גלובלי תחום השקעות סביבתיות (Global Head of Sustainable Financing) בבנק HSBC הצפוי להתארח בישראל כמרצה במסגרת כנס הלקוחות השנתי של הבנק במאי הקרוב