אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ה"מונופול" של ד"ר פישר בסוכת המציל צילום: יאיר שגיא

בדיקת כלכליסט

ה"מונופול" של ד"ר פישר בסוכת המציל

כבר יותר מ־20 שנה מופיע סעיף בחוזה הקיבוצי של עובדי הרשויות המקומיות, הקובע שרשויות ליד ים יספקו למצילים בחופיהן קרם הגנה של ד"ר פישר, 16 בקבוקים למציל בחודש. בשלטון המקומי מדגישים כי ניתן לספק תחליף, אבל הרשויות מקטינות ראש: "פועלות לפי ההסכם"

24.04.2016, 06:54 | ספי קרופסקי

סעיף קטן המתחבא בחוזה עבודה סטנדרטי בין עובדי הרשויות המקומיות למרכז השלטון המקומי המאגד אותן, חושף מונופול לכאורה של חברת ד"ר פישר באספקת אמצעי מיגון מפני השמש לעובדי הרשויות.

קראו עוד בכלכליסט

 בסעיף 116.615 שהתווסף לחוזה העבודה הקיבוצי מחודש נובמבר 1993 נכתב, מבלי להשאיר מקום לפרשנות או לספק, כי "רשות תספק למצילים אמצעי מיגון כדלקמן: לכל מציל ארבעה בקבוקי משחת מיגון לשבוע בגודל 250cc, ד"ר פישר". פחות משלוש שנים לאחר כתיבת הסעיף החריג, באפריל 1996, התווספה הערה מקלה לכאורה שלפיה ניתן להגיע להחלטה עם העובדים על רכישת תכשיר הגנה אחר, "ובתנאי שיעילותו אינה פחותה מהתכשיר המצוין בהסכם", לשון הסעיף. 

  , צילום: יאיר שגיא צילום: יאיר שגיא   , צילום: יאיר שגיא

אולם מבדיקה שערך "כלכליסט" באחרונה בקרב רשויות מרכזיות השוכנות לצד חוף הים, עולה כי הרשויות הגדולות כולן — ובהן תל אביב, חיפה, נתניה, אשדוד, הרצליה וראשון לציון — מתקשרות אך ורק עם ד"ר פישר. המשמעות היא שבכל שנה מרוויחה החברה מאות אלפי שקלים מהרשויות המקומיות, וזאת מבלי שעליה להתמודד עם תחרות של ממש מצד חברות אחרות.

החברה נחשבת גם כך לשחקנית החזקה ביותר בתחום מוצרי ההגנה מפני השמש, וחולשת על פי ההערכות על יותר ממחצית השוק בישראל. לאחריה, בפערים גדולים, ניתן לציין מותגים דוגמת סקין גארד וסאן אנד קאר וכן המותג לייף של רשת סופר־פארם.

ד"ר פישר נגד ד"ר פישר

 

עונת הרחצה 2016 תתחיל רשמית בעוד כשבועיים, ב־9 במאי, ותסתיים כעבור 25 שבועות, ב־31 באוקטובר (חלק קטן מתחנות ההצלה החלו לפעול עם תחילת חופשת הפסח: ס"ק). בחופי תל אביב, לדוגמה, יועסקו בתקופה זאת 71 מצילים, כאשר לכל אחד מהם יסופקו 16 בקבוקי קרם הגנה של ד"ר פישר בחודש. בעיריית חיפה יועסקו בתקופה זאת 50 מצילים, וגם הם עתידים לקבל כמות דומה של בקבוקים בכל חודש. כך גם בעיריית נתניה המעסיקה 24 מצילים, ובעיריית הרצליה המעסיקה 22 מצילים.  

אילן לוין, לשעבר הממונה על השכר באוצר: "מאפיין של תקופות עבר", צילום: מיקי אלון אילן לוין, לשעבר הממונה על השכר באוצר: "מאפיין של תקופות עבר" | צילום: מיקי אלון אילן לוין, לשעבר הממונה על השכר באוצר: "מאפיין של תקופות עבר", צילום: מיקי אלון

הסעיף שמקנה בלעדיות לחברת ד”ר פישר בחוזה העבודה מוכר לרשויות, שחלקן מקיימות מכרז על אספקת קרם הגנה לעובדים לקראת עונת הרחצה. למה לקיים בכל זאת מכרז למרות הוראת הסעיף? הרציונל פשוט וכלכלי – תחרות על ההצעה הזולה ביותר. אולם תחרות זו מתקיימת בין מוצרים של ד"ר פישר למוצרים אחרים של ד"ר פישר. ההבדל בין המתחרים הוא רק בסוג המוצר (בקבוקים עם מקדמי הגנה שונים ובגדלים שונים) ובין הספקים.

שאלת המחויבות עלתה

 

ההתחייבות של המרכז לשלטון מקומי לחברת ד"ר פישר הועלתה בעבר לדיון במאי 2015 בוועדת המכרזים בעיריית תל אביב. חברי הוועדה דנו אז במכרז לאספקת תכשירי הגנה מהשמש לעובדי העירייה (מצילים, כמו גם עובדים אחרים, החשופים לשמש לאורך זמן), שאליו הוגשו שלוש הצעות — כולן של ד"ר פישר. שתיים מההצעות נפסלו בשל פגם באופן ההגשה, וכך נותרה הצעה אחת בלבד – של ד"ר פישר כמובן.

מפרוטוקול הדיון עולה כי סגן ראש העיר נתן אלנתן (ש"ס) העלה תהיות בנוגע להתחייבות לרכוש את קרם ההגנה של ד"ר פישר, אך נענה בביטול. "לשאלתו של מר אלנתן האם פונקציית הסכמי העבודה כובלת את העירייה, משיבה עו"ד שפריר (עו"ד עדי שפריר, היועצת המשפטית של עיריית תל אביב — ס"ק) בחיוב ומציינת שבהסכם העבודה הקיבוצי נכתב מפורשות שיירכש קרם הגנה של ד"ר פישר", נכתב בפרוטוקול. בתום הדיון הוחלט לאשר את ההתקשרות עם ההצעה האחת והיחידה שנותרה, בעלות של כ־700 אלף שקל לשנה. 

אלי פישר. "משתתפים במכרזים רבים מול מתחרים - בחלק זוכים ובחלק לא", צילום: יובל חן אלי פישר. "משתתפים במכרזים רבים מול מתחרים - בחלק זוכים ובחלק לא" | צילום: יובל חן אלי פישר. "משתתפים במכרזים רבים מול מתחרים - בחלק זוכים ובחלק לא", צילום: יובל חן

הסוגיה אף נידונה בערכאות שונות ב־2008 וב־2009, לאחר שמצילים העובדים בעיריית בת ים קבלו נגד העירייה שהפסיקה, לטענתם, לספק להם את סוג קרם ההגנה שדרשו. תיק זה התגלגל דרך ועדה פריטטית מטעם משרד הכלכלה (אז התמ"ת) והליך בוררות, עד שהגיע לבסוף לדיון בפני השופטת נטע רות בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

חלק מהטענות שהוגשו מצד ועד העובדים בעירייה, שייצג את המצילים, היו עקרוניות ולא נגעו למותג עצמו, אלא לעצם חובת העירייה לספק למצילים קרם הגנה שיהיה בעל מקדם הגנה ברמה שלא תהיה נמוכה מזו שלה התחייבה. אולם, מפרוטוקול הדיון עולה כי נציגיה של עיריית בת ים העלו תהיות בנוגע למידת ההתחייבות של העירייה למותג ששמו מופיע בחוזה העבודה הקיבוצי.

"העירייה היתה מוכנה לשקול רכישת קרם הגנה במקדמים ובכמויות שביקשו העובדים, אולם מפירמה אחרת, זולה יותר", נכתב במסגרת הסיכומים שהוגשו לבית הדין מטעם העירייה. "לא ייתכן שכל הזכויות יהיו בהקשר זה בידי העובדים: גם רכישת קרם הגנה במקדם מוגדר שלא על פי חוקת העבודה, גם רכישת קרם הגנה במקדם אחד לגוף ובמקדם אחר לפנים, גם סטייה מכמות הקרם בשפופרת (250cc במקום 125cc) וגם רכישת המותג היקר יותר (ד"ר פישר ולא קרליין) כאשר שני המותגים זהים ברמת ההגנה". אולם, לבסוף החליטה השופטת רות לקבל את הכרעת הבוררות, ולאפשר למצילים לקבל את קרם ההגנה שדרשו — קרם הגנה של ד"ר פישר.

"סעיף קיצוני בחוזה"

 

הממונה על השכר לשעבר במשרד האוצר אילן לוין, שמתוקף תפקידו מכיר את עולם חוזי העבודה הקיבוציים, הגדיר בשיחה עם "כלכליסט" את הכנסת הסעיף לחוזה העבודה הקיבוצי כצעד קיצוני. "התפקיד של המעסיק הוא לדאוג לעובדים שלו לבדיקות רפואיות, לביגוד ולאמצעי הגנה מיוחדים כמו במקרה הזה. אלו חלק מהצרכים", הוא אמר. "הקיצון הוא שזה מעוגן בחוזה קיבוצי, כי למעשה זה משדר השגחה חוזית על דברים שטריוויאלי שמעסיק צריך לעשות". בהתייחס לכך שבחוזה העבודה הקיבוצי מוזכר קרם ההגנה של ד"ר פישר בלבד, הוא מסביר כי אם כבר הוכנס הסעיף, הוא "צריך לקבוע שיסופק קרם הגנה בלבד ולקיים מכרז. הסעיף הנוכחי מאפיין תקופות עבר כשחוק חובת המכרזים היה פחות נפוץ בממשלה ובהוויה השלטונית".

"ההצעה עמדה בתנאים"

 

ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "המותג ד"ר פישר מצוין בהסכם הקיבוצי וחוקת העבודה כדוגמה אופציונלית לקרם הגנה שהצדדים הסכימו כי עומד בתקנים המתאימים ובאיכות הרצויה לשימוש המצילים. בנוסף, מציין ההסכם במפורש כי כל רשות יכולה לספק קרם הגנה אחר ככל שיעמוד בתקן איכות זהה. מרכז השלטון המקומי אינו מהווה הרגולטור של הרשויות, ולכן אין בסמכותו להתערב במכרזים הפנימיים של הרשויות בנושאים אלו".

מעיריית תל אביב נמסרה תגובה הפוכה, שלפיה ההסכם הקיבוצי "קבע כי העירייה נדרשת לספק למצילים תכשירי הגנה מהשמש תוצרת ד"ר פישר. מאחר שטרם נחתם הסכם קיבוצי אחר בעניין זה, הסכם זה בתוקף ומחייב את העירייה ככתבו וכלשונו. המכרז לאספקת תכשירי ההגנה היה פומבי, כאשר גם לספקים אחרים של המוצר (הכוונה היא לסוכנים שמוכרים מוצרי ד"ר פישר — ס"ק) ולאו דווקא ליצרן עצמו עמדה האפשרות לגשת. עם זאת, למכרז הוגשה הצעה אחת של חברת ד"ר פישר, ומאחר שעמדה בתנאי הסף לאספקת התכשירים היא אושרה על ידי ועדת המכרזים".

גם יתר העיריות שאליהן פנה "כלכליסט" מסרו דברים דומים ברוחם, וטענו בתגובה כי כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי חדש — הן רואות בהסכם הקיבוצי הנוכחי כמחייב.

מחברת ד"ר פישר נמסר: "החברה משתתפת במכרזים רבים מול חברות מתחרות. באופן טבעי בחלק מהמכרזים זוכה החברה ובחלק מהמכרזים לא".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
שוב ארגוני עובדים גונבים מכל פינה שהם יכולים ותמיד על חשבוננו - הסבר לשיטה
נציגי העבודה המאורגנת ביקשו שכל מציל יקבל 16 בקבוקים למציל בחודש אבל במכה אחת בתחילת השנה (בחלק מהמקומות זה מצליח וחלק לא). כך יוצא שכל מציל מקבל בין 80-96 בקבוקים, שומר חמש או שש ואת השאר מוכר וגורף עוד כסף שחור לכיס. המצילים שאין להם בושה, מנסים לבקש מקדם הגנה של החברה היקרה ביותר בשוק כי כשאפשר לשדוד אז עד הסוף. במהלך השנה דור א' בחופשה בחורף למשך חצי שנה ומקבלים שכר מלא (בין 22 ל40 אלף שקל, תלוי ותק). עובדים במקבלים, אז כשמגיע הקיץ ממשיכים בשני עבודות מקבילות כשהפרטי הוא העיקר. דור ב' יושב בחוף הים ומתעסק עם עצמו. דור א' עוד ניתן לתעל לעבודות אחרות בעירייה אבל גם זה תוך סכסוך מנוחה "עבודה" רציני.
מתוך המערכת.  |  24.04.16
לכל התגובות