אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבנקים יוכלו לתת השנה פנסיה מעבר לתקרת ה־2.5 מיליון שקל צילום: עמית שעל

הבנקים יוכלו לתת השנה פנסיה מעבר לתקרת ה־2.5 מיליון שקל

בנק ישראל ומשרד המשפטים מגבשים חוות דעת שתתיר לבנקים להפריש בחודשים הקרובים ללא הגבלה לקופות הפיצויים של הבכירים: כשיפרשו הם יקבלו על תקופה זו פיצויים לפי השכר הנוכחי ולא לפי תקרת השכר שתיכנס לתוקף בספטמבר

24.04.2016, 06:55 | שאול אמסטרדמסקי

ביום חמישי שעבר הצטרף המשנה למנכ"ל בנק לאומי דני צידון למנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן, במה שמתחיל להיראות כגל פרישה של מנהלים בבנקים בעקבות אישור החוק להגבלת שכר הבכירים בסוף החודש שעבר. התופעה שתופסת תאוצה מזרזת את הפקידים הבכירים בירושלים לתת מענה מסוים למצוקת המנהלים: בבנק ישראל פועלים בשיתוף משרד המשפטים כדי לגבש חוות דעת משפטית שתשמש בפועל כהוראות מעבר ליישום החוק. לפי חוות הדעת, כספים שיופרשו לקופות הפנסיה והפיצויים של הבכירים בחצי השנה הקרובה — לא ייספרו בתוך מסגרת השכר המותרת.

קראו עוד בכלכליסט

ככל העובדים במשק, פיצויי הפרישה של בכירי הבנקים מחושבים על פי השכר האחרון שלהם. אולם בעוד מרבית העובדים מקבלים פיצויים בגובה משכורת אחת על כל שנת עבודה, אצל מרבית הבכירים הפיצויים מחושבים לפי 150% עד 250% מהשכר האחרון. מכיוון שהגבלת השכר תפחית את גובה המשכורת האחרונה של הבכירים, הם צפויים לאבד מיליוני שקלים עם פרישתם — מה שמעודד אותם לעזוב לפני כניסת החוק לתוקף. 

החוק שמגביל את שכר הבכירים אושר במליאת הכנסת בסוף מרץ. לפי החוק, גוף פיננסי לא יוכל לשלם משכורת שעלותה גבוהה יותר מפי 35 מעלות המשכורת הנמוכה ביותר בו. מכיוון שבבנקים יש עובדים המשתכרים שכר מינימום, עלות השכר המקסימלית צפויה להגיע לכ־2.8 מיליון שקל. בנוסף, על חלק השכר מעל ל־2.5 מיליון שקל, הבנק ישלם מס מוגדל.

מכיוון שהחוק נחקק בחופזה ולא התייחס לפיצויי הפרישה, החלה עבודה משולבת של בנק ישראל ומשרד המשפטים. מאחר שהחוק עצמו נתן לגופים הפיננסיים ארכה של חצי שנה כדי לחתום עם הבכירים על חוזי העסקה חדשים שיעמדו בתקרה החדשה, חוות הדעת המתגבשת קובעת שניתן יהיה לנצל את התקופה הזו גם כדי להפריש את כל הכסף שצריך לפנסיה של אותם עובדים ומנהלים, כך שלא ייספרו במסגרת של ה־2.5 מיליון שקל. כלומר, קופת הפיצויים של הבכירים תצבור כספים לפי שכרם הנוכחי, ולא לפי השכר העתידי שיהיה נמוך יותר בשל המגבלה.

עם זאת, גם אם הפתרון הזה ייושם, הוא יבטיח את הזכויות הפנסיונית של הבכירים רק עד לחצי השנה הקרובה, כך שהוא יגן בעיקר על מנהלים ותיקים הקרובים לפרישה. אולם מנהלים שיישארו בגוף הפיננסי עוד 15־10 שנים, יצברו באותן שנים פיצויים לפי מגבלת השכר של 2.5 מיליון שקל בשנה. סביר להניח שבמשרדי הממשלה ינסו למצוא פתרון עתידי קבוע גם לעניין הזה.

יש לציין שבעוד שבסביבת קינן לא הסתירו את העובדה שפרישתו הוקדמה בשביל להימנע מתקרת השכר, מקורביו של צידון הדגישו כי הוא פורש בשל המסר שעולה מהחוק ולא בשל הפגיעה האישית בו.

בראיון ל"כלכליסט" שפורסם בשבוע שעבר, אמרה המפקחת על הבנקים חדוה בר שהלקונה בחוק הנוגעת לפיצויים פוגעת גם ביכולת הבנקים להוציא לפועל תוכניות התייעלות. "אני מצפה שנוכל להתייעל בבנקים גם באמצעות תוכניות פרישה מרצון שניתנות בהן הטבות גדולות, וצריך לראות איך זה משתלב עם החוק. ההתייעלות חשובה לציבור הרחב, לאלה שרוצים לקדם את התחרות".

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
פורשים בבנק הפועלים: יעקב אורבך המשנה למנכ"ל ואלי אייזדורפר מנהל אגף משאבי אנוש
הפורשים האלה הם מגיל 60 ומעלה, ועזיבתם אינה נובעת מהמחשבה שימצאו תפקיד עם שכר גבוה יותר, אלא שלא ייפגעו תנאי פרישתם בעקבות השינוי בשכר (בעיקר, הפרשות לפיצויים) . בכירים צעירים אינם פורשים. קשה לבכירים שפורשים מבנקים למצוא תפקידים בכירים והדוגמאות הם: אלי יונס וצביקה זיו שעזבו תפקידי מנכ"ל במזרחי ובבנה"פ, מחפשים את עצמם עד היום. אגב, נבדקת האפשרות שהגב' לילך אשר-טופילסקי מדיסקונט תחליף את ציון קינן.
בנקאי , מרכז  |  26.04.16
לכל התגובות