משולש ברמודה של אורבנקורפ

חברות הנדל"ן הזרות שהנפיקו אג"ח בישראל מחזיקות נכסים בארץ המוצא שלהן — ארה"ב או קנדה — רשומות באיי הבתולה ומגייסות את הכסף בישראל, דבר שיוצר מבנה משפטי משולש ומסובך שלא ברור כיצד מגן על מחזיקי האג"ח אם בכלל. היועצים הישראלים של חברות אלה, שגוזרים קופונים שמנים של עשרות מיליוני שקלים על כל הנפקה, טענו תמיד כי שטר הנאמנות מגן על מחזיקים מפני המורכבות המשפטית, מכיוון שכתוב בו במפורש כי הדין שיחול החברה ועל נושיה יהיה הדין הישראלי.

המקרה של אורבנקורפ מוכיח עד כה אחרת. בתשקיף ההנפקה של אורבנקורפ נכתב במפורש כי "התחייבויות בעלי השליטה תכלולנה באופן מפורש גם התחייבות בלתי חוזרת שלא להניע ביוזמתם הליך של חדלות פירעון לפי דין זר ובמקום שיפוט שאינו ישראל".  

בעל השליטה באורבנקורפ אלן ססקין | צילום: יו טיוב

נראה כי הבעלים אלן ססקין הבטיח הרבה דברים, אולם לא הבטיח לקיימם. ססקין אמנם קיים את הבטחתו שלא לבקש הקפאת הליכים לאורבנקורפ אינק (המנפיקה בישראל), אולם עקף את הסמכות הזו בכך שהגיש את הבקשה עבור הנכסים עצמם. על פי הכתוב בתשקיף, "לעניין דיני חלוקה, דיני חדלות פירעון לרבות הליכי מימוש נכסים, יחולו על החברה דיני מחוז אונטריו, קנדה, בלבד", אף שמיד לאחר מכן כתוב כי "על אף האמור לעיל, יודגש כי שטר הנאמנות ונספחיו לרבות האג"ח כפופים להוראות הדין הישראלי, ובכל מקרה של סתירה בין הוראות הדין לבין שטר הנאמנות יפעלו הצדדים בהתאם להוראות הדין הישראלי. בית המשפט היחיד שיהיה מוסמך לדון בעניינים הקשורים בשטר הנאמנות על נספחיו ובאג"ח המצורפת כנספח יהיה בית המשפט המוסמך בתל אביב. ישנן התחייבויות בלתי חוזרות בכתב של החברה, בעל השליטה ונושאי המשרה בחברה שלא להתנגד לבקשת הנאמן ו/או מחזיקי האג"ח, אשר תוגש לבית משפט בישראל להחלת הדין הישראלי לעניין פשרה והסדר וחדלות פירעון".

סביר להניח כי לאחר הבקשה של אורבנקורפ לביהמ"ש בקנדה יפנו מחזיקי האג"ח בבקשה דומה לביהמ"ש בתל אביב. כעת, הסוגיה המשפטית של אותן חברות נדל"ן זרות תעמוד למבחן בפעם הראשונה. השאלה הנשאלת היא אם המחזיקים יצליחו לנהל את המאבק המשפטי מול אורבנקורפ בישראל ועל פי הדין הישראלי, או שמא יצטרכו להתאים עצמם לדין הקנדי — מה שיהפוך את המאבק שלהם ליקר ומסורבל יותר.