כולנו מקדמת הפחתה בתקרת הריבית על הלוואות בנקאיות

מחלקות חדשה מסתמנת בין משרד האוצר לבנק ישראל, והפעם בנוגע לריבית המקסימלית שתותר על הלוואות. הבנק הגיש לכנסת הצעת חוק שמטרתה להציב תקרה לריבית שבנקים, חברות אשראי וגופים חוץ־בנקאיים יכולים להציע. אלא שח"כ אלי כהן (כולנו) דורש תיקון שמפחית את גובהה באופן דרמטי.

כיום, ישנה הגבלה על ריבית מקסימלית רק על הלוואות שמציעים גופים חוץ־בנקאיים - פי 2.25 מהריבית הממוצעת במערכת הבנקאית. זאת מתוך תפיסה שריבית הבנקים ממילא תהיה נמוכה יותר באופן טבעי בשל חלוקת הלוואות על בסיס הכסף שהם מגייסים מפקדונות הציבור.

בהצעת החוק המקורית בנק ישראל הציע שהתקרה תעמוד על ריבית הפריים בתוספת 20% - כלומר כ־22% כיום בפועל. כשהגיעה ההצעה לדיון בכנסת, הסבירו נציגי הבנק שאומנם מדובר בשיעור גבוה מזה המונהג בפועל כיום, אבל הוא חיוני כדי למנוע מכמה שיותר אנשים לנטול הלוואות בריבית נשך מהשוק האפור.

ח"כ אלי כהן. 3%-6% - הריבית הממוצעת שמציעים הבנקים היום | צילום: עומר מסינגר

אולם, כשההצעה הגיעה לדיונים בוועדות הכנסת היא נתקלה בביקורת מצד כמה ח"כים, ובראשם כהן, שהציע לקבוע את התקרה לרמה של פי 3 מהריבית הממוצעת שמציעים בבנקים בפועל. בפועל כיום מדובר בתקרה של כ־9% - עדיין גבוהה מהמצב הנוכחי, אולם נמוכה משמעותית מזו של בנק ישראל.

אם הריבית במשק תחזור ותעלה לרמה של 3%–4%, מהרמה האפסית שבה היא שרויה בשנים האחרונות, הפער בין שתי ההצעות יצטמצם. בדיוק בשביל להימנע מכך, ח"כ כהן מציע שהרגולטור הפיננסי החדש שמוקם בימים אלה על ידי האוצר יוסמך לשנות את תקרת הריבית.

בבנק ישראל צפויים להתנגד, בעיקר למתן הסמכות הבלעדית בידי הרגולטור החדש משום שלאחר אישור הצעת החוק, התקרה תחול גם על הבנקים וחברות כרטיסי האשראי הנמצאים בפיקוחו של בנק ישראל. בנוסף סביר להניח שבבנק ידרשו שיעור גבוה יותר משהציע ח"כ כהן.

מבנק ישראל נמסר כי הנושא טרם סוכם.