אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מהגניוס היהודי לסטארט־אפ ניישן?

מהגניוס היהודי לסטארט־אפ ניישן?

תיאוריות על עליונות קבוצות אתניות מסוימות אולי פופולריות אך אינן עומדות במבחן מדעי

27.04.2016, 10:26 | שיזף רפאלי

אנחנו סטארט־אפ ניישן, אומה שהצלחותיה בשדה הטכנולוגיה נערצות בכל העולם. יותר פטנטים נרשמים על ידי חוקרים ישראלים, יותר אקזיטים. הכלכלה שלנו חסינה בפני תהפוכות העוברות על מדינות אחרות. אין עלינו. או כך לפחות זה נראה בעיני מעריצי הנס הכלכלי הישראלי.

פעם אנחנו הערצנו את האמריקאים, את האירים, את הכלכלה הסינית הדוהרת, ועכשיו, כשזוהרם של כל אחד מאלה הועם בתורו, מועצמת עוד יותר שאלת מקורות החדשנות הישראלית. מה מסביר את ההצלחה החידתית שלנו? לכבוד חג הפסח, אפשר לשאול אם הכל קשור להיותנו עם בחירה, האם שורש ההצלחה בגניוס היהודי, או שזאת החוצפה הצברית, תחושת האין ברירה שמקורה במלחמות ישראל?

משתתפי "תגלית" בביקור בישראל, צילום: דן בלילטי משתתפי "תגלית" בביקור בישראל | צילום: דן בלילטי משתתפי "תגלית" בביקור בישראל, צילום: דן בלילטי

לפני כשנתיים התעניינו רבים (גם כאן בטור הזה) בתשובה שנתנו לשאלת ההצלחה זוג פרופסורים מאוניברסיטת ייל, איימי צ'ואה וג'ד רובנפלד. ספרם "החבילה המשולשת" טען כי קבוצות אתניות ומיעוטים דתיים מסוימים - ובהם אמריקאים יוצאי קובה, קבוצות מסוימות של מהגרים מהודו, מורמונים ויהודים - מגיעים להישגים יוצאי דופן בגלל הרכב תכונות מיוחד שיש להם.

על פי צ'ואה ורובנפלד, שזהו כבר רב־מכר שנוי במחלוקת שני שמביא אותם לכותרות, מה שמשותף לקבוצות המצליחניות האלה הוא שימת דגש על איפוק ודחיית סיפוקים, חוסר ביטחון ברמה האישית, לצד אמונה עמוקה בעליונות של הקבוצה התרבותית או האתנית. הביטו בראי. זהו (לפחות חלקית) תיאור נאמן שלנו. ולמרות החשד לגזענות, קשה להכחיש שיש הבדלים ברמות ההצלחה של קבוצות אתניות שונות. לכן הפיתוי לקבל את ההסברים שבספר הוא רב.

אלא שעכשיו יצא לאור מחקר שמעמיד את התיאוריה לבחינה מדעית, והתוצאות אינן מחמיאות לחוקרים. בכתב העת היוקרתי "Personality and Individual Differences" מדווחים הפסיכולוגים ג'ושוע הארט וכריסטופר שבריס על העמדת תיאוריית החבילה המשולשת למבחן מדעי, שבו היא נכשלת (את המסמך המלא אפשר לקרוא בתשלום כאן).

במחקר, שבו השתתפו 1,258 נבדקים, לא נמצאה שום עדות שתומכת בטיעוני התיאוריה הפופולרית. אמנם היכולת לדחות סיפוקים (תכונה שאנו הישראלים לא כל כך מצטיינים בה) נמצאה גם במחקר הזה כמנבאת הצלחה, אבל הממדים האחרים שמרכיבים את משולש הניבוי של צ'ואה ורובנפלד לא הוכיחו את עצמם.

במחקר המבוקר, אלה שזכו בניקוד גבוה בשלושת הממדים (דחיית סיפוקים, תחושת עליונות, וחשש אישי) לא היו דווקא המצליחנים בשום צורת מדידה. יש כאן לא רק מכה מביכה למחברי הספר רב־המכר, אלא בעיקר שלילה מדעית של גישת "אתה בחרתנו", ותזכורת שהחריצות, ההשקעה, והמחויבות האישית הן הגורמים להצלחה הרבה יותר מהשתייכות לקבוצה כזאת או אחרת.

מעבר לכך יש כאן מסר חשוב לגבי תיאוריות פופולריות: גם כאשר הן זוכות לכיסוי נרחב בתקשורת, וגם אם חתומים עליהן דמויות בולטות מן האקדמיה, כמו זוג פרופסורים מאוניברסיטת יוקרה, כדאי לבקש גם תימוכין אמפיריים. איימי צ'ואה, שכבר הצליחה לעורר סערות עם ספרה הקודם על האמא הנמרה והרגלי הורות, חייבת להפנים את המסר. לא מספיק להיות שנוי במחלוקת. צריך להיות גם צודק.

פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה rafaeli.net

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

37 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

36.
האיום ההשרדותי המתמיד מחייב אותנו לאלתר ולמצוא פתרונות מהירים
העובדה שבמשך למעלה מאלפיים השנים האחרונות היה העם היהודי מיעוט נרדף בכל מקום שבו הוא חי, תוך איום מתמיד על הישרדותן של קהילותיו הפזורות ועל הישרדות העם בכללותו, חייבה אותנו לפתח יכולות אילתור ומציאת פתרונות מהירים באופן מתמיד להורדת רמת הסיכון ולהגדלת הסיכוי להמשך קיומנו, עד שיכולת זו של גמישות מחשבתית ניטמעה והפכה לחלק טיבעי ואינטגרלי מאופן החשיבה שלנו. למרבה האירוניה, ואולי לטובה, האיום על הישרדותנו לא שכח בעקבות הקמת המדינה, ומאז הרגע שהחלטנו לקחת את גורלנו בידינו. נהפוך הוא - נוסף עליו הצורך להקים מדינה מפותחת בזמן קצר, עם מיעט משאבים, תוך הגנה מתמדת בפני איומים בחוץ ומפנים, וקליטת עליה מכל קצוות תבל וממגוון תרבויות שונות. כל אלה ממשיכים לחייב אותנו לשכלל את יכולות האילתור שלנו למציאת פתרונות מהירים לבעיות שנראות קשות עד בלתי אפשריות לאדם הנינוח. זו הסיבה לכך שהצלחנו - לפליאתם של רבים, להקים מדינה כה מפותחת בזמן כה קצר, וזו גם הסיבה לפיה אנו מגיעים לפתרונות חדשניים ועמוקים בשטחי המדע תוך הפעלת יכולתנו לעקוף מכשולים ומחסומים העוצרים אנשי מחקר אחרים. אני מניח שעמים או קבוצות נוספות הנתונות בקשיים שאנו חווינו וחווים כמעשה של יום ביומו, יפגינו גם הם כישורי השרדות מפותחים יותר, כשם שבמקרה ההפוך (המבורך) שבו ישכחו האיומים התמידיים על השרדותנו ונשקע בחיי נוחות ויציבות יחסית כפי שאופיני במדינות מפותחות אחרות, יתכן וחלק מיכולותינו הללו יחלשו ויקהו. אין כאן שום גורם גזעי או גזעני, אלא אם כן הכורח ההשרדותי המיוחד שלנו חייב אותנו להסתגל אליו במשך זמן ממושך דיו עד שמאפייניו החלו להיטמע בגנים שלנו, באותו אופן שבו קבוצות אחרות הסתגלו לסביבתם ופיתחו מערכת לב/ראות מוגדלת, צבע עור, גובה, צורת עיניים ועוד תכונות כאלה או אחרות האופייניות לסביבות החיים המסויימות בהן הן חיות.
BennyMarks  |  30.04.16
35.
לא מדובר ביהודים כקבוצה כוללת - אלא היהודים אשכנזים
אחד ההסברים המעניינים שקראתי לתופעת "המוח היהודי-אשכנזי" הוא שאחרי גלות בבל המרכז היהודי עבר למדינות ערב - בעיקר לאזור איראן ועיראק של ימינו - ושם צמחה תרבות יהודית משכילה ומשגשגת מאחר והיהודים ידעו קרוא וכתוב ברמה מאוד גבוהה (מסיבות ברורות של מעבר מעם שהמקום מאחד אותו לעם שהספר מאחד אותו וכו) לעומת האוכלוסייה המקומית שהיתה נבערת. הידע הזה, יחד עם חוקים מאוד ברורים (שוב מהספר) יצרו אליטה וסמכות ששלטה על המסחר (תחום שבו קרוא וכתוב וחוקים ברורים הם תנאי הכרחי בימים שאשראי לא היה קיים בהם) ולכן היהודים התחילו להתמחות במסחר ופחות בחקלאות. כאשר יהודים רבים התחילו לעבור למזרח אירופה מאחר והמסחר התחיל להתרכז שם הם הפסיקו לשלוח את הכספים כדי לתמוך במדרשות ובישיבות במזרח התיכון והקימו אותן מחדש במזרח אירופה. לאט לאט ההון האנושי היהודי עבר להתרכז במזרח אירופה ומי שנשארו במזרח התיכון היו בעיקר היהודים היותר עניים ונכשלים שעדין התעסקו בחקלאות. מאחר ועסקים ומסחר מצריכים ידע רחב יותר והבנה בתחומים רבים יותר מאשר חקלאות ורעיית צאן (בתקופה ההיא, אין ספק שחקלאות מודרנית היא מדע מאוד מסובך היום שמחייב הרבה יותר הבנה מפעם) מי שהצליחו היו לרוב אנשים יותר חכמים ומוכשרים. ומאחר שיהודים תמיד האמינו בשידוך טוב שידוך טוב במזרח אירופה נחשב לבחור מצליח בעסקים מה שלאחר כמה דורות הביא לכך שמשפחות מצליחות יותר התרבו בניהן (ושוב הצלחה במובן הזה נבעה בעיקר מ IQ גבוהה יותר) מה שיצר יהודים חכמים יותר מהסביבה. זה עוד בלי להיכנס לשאר הסיבות כמו למה רפואה ועריכת דין היו מקצועות מאוד חשובים לכל "אימא פולניה" (אבל אני חושב שניתן להבין מהדוגמא על המסחר למה זה היה חשוב להורים במזרח אירופה מאשר מזרח התיכון). לכן יהודים אשכנזיים הם בעלי IQ גבוהה יותר מהממוצע ולכן הם מצליחים יותר בתחומי מחקר, מדע, למידה וכו. זאת בניגוד מוחלט ליהודים מצפון אפריקה שחיו בסביבה מאוד לא מפותחת ומתקדמת ועד היום נשארו עצלנים כמו הערבים איתם הם גדלו. * זאת אגב הסיבה גם שהאנטישמיות וה"יהודי רודף הבצע" צמחו באירופה בעוד במזרח התיכון וגם בצפון אפריקה יהודים לא סבלו מאנטישמיות רבה (או נקראו חולדות וכו) עד אשר קמה מדינת ישראל והאנטישמיות לבשה צורה חדשה ומודרנית יותר.
רוני  |  30.04.16
34.
היהודים עברו סלקציה פראי
נרצחו באירופה בהמוניהם לאורך הדורות. זה תהליך ברירה שבו שורדים בעלי תכונות הישרדות ספציפיות. לא מפתיע שיהודי אירופה שונים בתכונותיהם משאר האוכלוסיה העולמית. ייקח לתכונות האלה זמן קצר יחסית להיעלם בזכות התאבדות מדינת ישראל ונישואים ללא מגבלות מוצא בשאר העולם.
סלקציה  |  30.04.16
33.
יש כ-200 זוכי פרס נובל יהודים מתוך כ-500 זוכים
בקרב חתני פרס נובל שכיחות היהודים היא בערך פי 100 משכיחות היהודים בעולם. לא צריך להיות בעל ידע עמוק בסטטיסטיקה (אני מקווה שידע בסטטיסטיקה כן קיים באוניברסיטת חיפה) כדי להבין שמדובר בתוצאה מובהקת ומוכחת בנוגע למוח היהודי.
ב.ק.  |  30.04.16
לכל התגובות