אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המשרד להגנת הסביבה מגבש תקן פשוט לבנייה ירוקה צילום: מדיה וי

בלעדי לכלכליסט

המשרד להגנת הסביבה מגבש תקן פשוט לבנייה ירוקה

אחרי שרק 1,100 דירות שנבנו בשנה שעברה עמדו בתקן הבנייה הירוקה בגלל קריטריונים עמומים שהרחיקו את היזמים, המשרד מפשט אותו. שיכון ובינוי אחראית ל־65% מהדירות שקיבלו את תו התקן ב־2015

27.04.2016, 09:03 | דותן לוי

המשרד להגנת הסביבה יפרסם בשבועות הקרובים תקן מעודכן לבנייה ירוקה, שיעדכן את התקן שנכנס לתוקף ב־2011 ויהפוך אותו לנגיש יותר ליזמים ולקבלנים כך שיוכלו לעמוד בו ביתר קלות. ל”כלכליסט” נודע כי בתחום הבנייה שאינה למגורים יאוחדו מספר תקנים שעד עתה יצרו בלבול, וכך יהיו שני תקנים - האחד למגורים והאחר לייעודים אחרים: מוסדות ציבור, משרדים ומסחר. במשרד מדגישים שהתקן החדש לא ינמיך את הדרישות המקצועיות מהבנייה הירוקה.

קראו עוד בכלכליסט

התקן הנוכחי בוחן שמונה תחומים ובהם ניצול אנרגיה, מיחזור פסולת, שימוש בקרקע ותחבורה והוא מבוסס על ניקוד שניתן למרכיבים שונים של בנייה ירוקה. הניקוד מתורגם לדירוג של אחד עד חמישה כוכבים, שנחשב לרף האיכותי ביותר. עיקר הבעיות בתקן הנוכחי עלו בחישוב הנקודות שהיה לא בהיר, וכשקבלנים ויזמים באו לקבל את תו התקן הם התקשו להשלים את הרישום. מכיוון שבנייה ירוקה דורשת השקעה כספית, אי־הוודאות הפכה אותה ללא כדאית והיא מרחיקה יזמים מבנייה כזאת. בנוסף, בוצע “ניקוי” של היבטים שאינם רלבנטיים לתקן.

פרויקט חלומות פארק של שיכון ובינוי בחדרה. במשרד להגנת הסביבה רוצים לצרף חברות נוספות למעגל הירוק, צילום: מדיה וי פרויקט חלומות פארק של שיכון ובינוי בחדרה. במשרד להגנת הסביבה רוצים לצרף חברות נוספות למעגל הירוק | צילום: מדיה וי פרויקט חלומות פארק של שיכון ובינוי בחדרה. במשרד להגנת הסביבה רוצים לצרף חברות נוספות למעגל הירוק, צילום: מדיה וי

זו הפעם השנייה שאנשי המשרד להגנת הסביבה מעדכנים את התקן לבנייה ירוקה. התקן נכנס לתוקף לראשונה ב־2005 וכעבור שש שנים עבר עדכון מקיף שקירב אותו לתקנים המובילים בעולם. התקן מעודד תכנון ארכיטקטוני שמוביל להפחתת צריכת האנרגיה, שימוש בחומרים חסכוניים, מיחזור חומרים ומערכות ירוקות, ומגדיר סביבה בריאה ובת־קיימא.

התקן החדש קיבל דחיפה מהותית מהנחיה של פורום ה־15 המאחד את הערים הגדולות בישראל, שהחליט ב־2013 שעד 2016 מרבית הבנייה שתאושר באותן ערים תהיה ירוקה. נפח הבנייה גדל, וערים כמו יבנה וכפר סבא אף הקימו שכונות ירוקות. בענף מאמינים שההשפעה העיקרית של ההחלטה תבשיל ב־2017.

אולם מבט ברשימת המבנים שקיבלו בשנה שעברה את תו תקן הבנייה הירוקה מהמשרד להגנת הסביבה מגלה שרק 50 מבנים קיבלו אותו, מתוכם 34 מבני מגורים בלבד, הכוללים 1,106 יחידות דיור. מתחילת 2016 קיבלו עוד 300 דירות את תו התקן. 49 מהמבנים קיבלו כוכב אחד בלבד, ורק בניין אחד ברחוב גולדה מאיר בהוד השרון נבנה ברמת 2 כוכבים. המדינה מצטרפת בעצלתיים לבנייה ציבורית ירוקה, מה שמשפיע גם על אימוץ התקן בשוק הפרטי.

החברה שנחשבת לבולטת ולחלוצה בתחום הבנייה הירוקה היא שיכון ובינוי, שאימצה את התקן כבר ב־2008, עוד לפני שהשוק היה ערוך לבנייה כזאת מבחינת חומרי גלם, ידע ואדריכלים שהתמחו בתחום. בשנה שעברה בנתה החברה 65% מהדירות שקיבלו את התקן — 726 דירות בבנייה ירוקה. עוד 1,600 יחידות נבנו במעונות החדשים של אוניברסיטת תל אביב שנבנו גם הם לפי התקן. כל המבנים דורגו בכוכב אחד.

על פי דו”חות שיכון ובינוי, מאז שאימצה את התקן באופן וולונטרי היא מסרה 6,717 יחידות דיור שנבנו לפיו. במשרד להגנת הסביבה מכירים בחשיבות פעילותה של שיכון ובינוי, אך מקווים שבזכות הקלת התקן ייכנסו חברות גדולות נוספות למעגל החברות שמקבלות אותו.

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
תמ"א 38 היא עיסקה מעולה
בבניין שלי בוצע תמ"א 38 שכללה חיזוק הבניין כנגד רעידת אדמה, והחלפת כל התשתיות בבניין ... באותה הזדמנות שיפצתי את הדירה המתפוררת שלי בת ה- 3 חדרים, בהשקעה של 150,000 שקל ועכשיו בבעלותי דירה 4 חדרים חדישה עם מעלית וממ"ד וחניה בבניין חדש ומרהיב ביופיו, דירה בשווי של כ- 2,000,000 שקל ... עשיתי עסקה מצויינת, נשארתי באזור המגורים המוכר, חסכתי דמי העברה לדירה חדשה, והרווחתי רווח של 850,000 שקל נטו לאחר מס
למגיב 1 הקשקשן  |  30.04.16
3.
שטות מוחלטת
יש בעולם תקני בנייה ירוקה. למה להמציא תקן ישראלי שכרגיל בנוי בעיקר מקומבינות שמטרתן לקבל "תו ירוק" בלי באמת לעשות כלום בנידון? כל מטרת התקן הישראלי היא ליצור קומבינות בהם קבלנים מסויימים יזכו במכרזים ובהטבות על חשבון האזרחים בלי לעשות כלום. אהה ושכחתי, מטרתו גם לייצר עבודה לעוד כמה עשרות "בעלי משרות" במכון התקנים, ש"ייצאו לשטח" על מנת "לאשר פרוייקטים". מי שבונה בנייה ירוקה אמיתית חוסך לעצמו וחוסך לדיירים, ולכן כדאי לו לעשות זאת. (וכל האמירות כאילו זה יותר יקר אין להן על מה להסתמך) והערה נוספת, כמות החידושיים והשינויים בתחום הזה כלכך גדולה ששום תקן לא יוכל לעקוב אחרי מה שצריך לעשות, יותר פשוט להכשיר את האדריכלים, מהנדסי הבניין, מהנדסי החשמל, מהנדסי האנסטלציה ועוד, להתחיל לתכנן כמו שצריך ולא כמו שהם תכננו לפני 30 שנה. וגם ללמד את הציבור, לא לקבל יותר מערכות מיזוג אויר מיושנות, מערכות תאורה מיושנות, תריסים עם "גשרים תרמיים", גגות וקירות ללא בידוד יעיל ועוד ועוד.
יוסי , מרכז  |  27.04.16
2.
עבודת קודש של מכון התקנים הישראלי
מומלץ לאזכר את מכון התקנים הישראלי - אגף התקינה, את העובדים הנאמנים שמשקיעים "נשמה יתרה" ושוקדים על התקן שנים רבות, ימים ולילות בגיבוש הקונצנזוס של פרמטרים כה רבים של התקן המשוכלל הזה. להצלחות אכן, אבות רבים. גילוי נאות- איני משם. אבל מכיר את העבודה הקשה שלהם. יישר כח למכון התקנים הישראלי- אגף התקינה לבניה הירוקה.
פלוני  |  27.04.16
1.
לטפל באסון התכנוני שנקרא תמא 38 - לא ירוק, לא מחזק, רק אפור.
תמ"א 38 לא מחזק בניינים הוא מחליש אותם בתוספת קומות, גם אם מוסיפים לידו ממ"ד זה מערער את היסודות לא מחזק את הקירות. תמ"א 38 עם השלכות קשות לסביבה - תוספת מאות כלי רכב בשכונות צפופות ממילא וללא חנייה. ביטול מרחקים בין בניינים ובינם לרחוב. יצירת תחושה של צפיפות ומחנק. שימוש בתשתיות ישנות שמתפוצצות במקום החלפת תשתיות שאפשרית בפינוי בינוי. תמ"א 38 זה הרעיון התכנוני הכי גרוע שנהגה בישראל מאז ומעולם.
אייל  |  27.04.16