אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חוק שכר הבכירים מתנגש עם דרישת הפיקוח לשכר תלוי ביצועים צילום: אלכס קולומויסקי

חוק שכר הבכירים מתנגש עם דרישת הפיקוח לשכר תלוי ביצועים

הוראת בנק ישראל מ־2013 קובעת כי רכיב השכר המשתנה של בכירים לא יעלה על גובה רכיב השכר הקבוע. כעת, עם כניסתו לתוקף של החוק המגביל את שכרם, הסעיף היחיד שאמור לתמרץ את הבכירים לביצועים טובים יותר עומד להפוך ללא רלבנטי

27.04.2016, 08:02 | רעות שפיגלמן

חוק שכר הבכירים הקובע כי השכר הגבוה ביותר במוסד פיננסי לא יעלה על פי 35 מהשכר הנמוך ביותר וכי רק שכר של עד 2.5 מיליון שקל יוכרו למטרות מס מתנגש עם הוראה של בנק ישראל הנוגעת לרכיב המשתנה ותלוי הביצועים בשכר הבכירים.

קראו עוד בכלכליסט

לפי ההוראה של המפקח על הבנקים הקודם דודו זקן מ־2013, הבנקים בישראל מחוייבים ליישם עד סוף 2016 את הוראת הניהול הבנקאית שדורשת התאמה של הסכמי העסקה חדשים וקיימים של בכירים במערכת הבנקאית למדיניות תגמול שעיקרה טיפול ברכיבי התגמול המשתנים של הבכירים – בונוסים שנתיים ותשלום מבוסס מניות, המותנים בביצועים שונים.

חדוה בר המפקחת על הבנקים , צילום: דפנה טל חדוה בר המפקחת על הבנקים | צילום: דפנה טל חדוה בר המפקחת על הבנקים , צילום: דפנה טל

הבנקים נדרשים להתאים את הסכמי ההעסקה כך שרכיב התגמול המשתנה יהיה לכל היותר בגובה רכיב השכר הקבוע (כולל הפרשות והטבות). עוד נדרשים הבנקים לתגמל את הבכיר ברכיב המשתנה לא כתשלום באותה שנה אלא כתשלום שיתפרס לפחות על פני שלוש שנים, ובהתקיים תנאים מסויימים (שבו הבכיר לא עמד ביעד הציפיות) ניתן יהיה לדרוש להשיב את התגמול חזרה.

ישראל, היא בין המדינות הראשונות שדרשו מהמערכת הבנקאית להתאים את מדיניות התגמול לדרישות הללו. הדרישה מתבססת על הנחיות אירופאיות, שכיום רק מתחילות להיבחן במדינות אחרות, כמו למשל בארה"ב.

במקור, נועדה ההוראה למנוע מצב של בונוסים מנופחים שאינם עומדים בפרופורציה לביצועי הבנק. אך בעקבות החוק החדש להגבלת שכר הבכירים, חלה תפנית בעלילה שעלולה להפוך את רכיב השכר המשתנה מגורם שסייע לבכירים לנפח את שכרם, לגורם שייתכן והבכירים יעדיפו לוותר עליו ובכך על הדבר היחיד שתימרץ אותם לביצועים טובים יותר עבור כלל הלקוחות של הבנק ולא רק עבור כיסם האישי.

הנה הבעיה: בהתבסס על החוק החדש (עלות שכר בכירים של פי 35 מהשכר הנמוך), מתקבלת עלות שכר לבכיר של כ־2.6–2.8 מיליון שקל בשנה. שכרה הבסיס של מנכ"לית לאומי רקפת רוסק־עמינח בשנה שחלפה, כולל הפרשות סוציאליות, הסתכם ביותר מ־4.2 מיליון שקל. לכן ברור שעבור בכירים כדוגמתה ההוראה הבנקאית מתבטלת.  עלות שכרו של ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים שהודיע על פרישתו לאחרונה, הסתכמה ב־2016 ב־7.9 מיליון שקל, כאשר רכיב השכר הקבוע (עלות שכר הבסיס כולל הפרשות מעביד והוצאות שונות) הסתכם בכ־2.5 מיליון שקל. קינן גם קיבל מענק בהיקף של 3.9 מיליון שקל וכן מענק הוני. לכן גם לגביו הוראת הניהול הבנקאית מתבטלת.

מדיניות התגמול תחול על עובדים מרכזיים במערכת הבנקאית שמשתכרים עד 2.5 מיליון שקל. במקרה של קינן היקף התגמול המשתנה היה גבוה מהיקף התגמול הקבוע ולכן זה לא עומד במדיניות שנדרשים הבנקים ליישם. במקרה של מנכ"לית לאומי רכיב השכר הקבוע היה גבוה מרכיב השכר המשתנה אך השכר הקבוע לבדו היה גבוה בהרבה מעלות השכר שמתאפשרות נוכח החוק־2.6–2.8 מיליון שקל בשנה.

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי 'הפיקוח על הבנקים פועל כעת לעדכן את ההוראה העוסקת במדיניות תגמול שכר הבכירים כדי שתהיה בהלימה עם החוק. על בסיס זה הבנקים יעדכנו את מדיניויות התגמול ויאשרו אותן באסיפות הכלליות"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
עוד כתבה מבית היוצר של הלוביסטים של הבנקים
החוק החדש קובע שכר מקסימום של עד פי 35 משכורות מהמשכורת הנמוכה ולא פי 35 בהכרח, דגש על "עד". כלומר גם בשכר של 100,000 לחודש שזה 1.2 מיליון שקל לשנה עדיין נשאר עוד מקום של 1.3 מיליון ש"ח לבונוסים מבוססי ביצועים, אם ממש רוצים לתגמל מישהו/מישהי על ביצועים יוצאי דופן ואם מישהו כאן חושב שמשכורת כזאת היא נמוכה למנכ"ל בשוק בנקאי מונופולוסטי שעושק את אזרחי המדינה בעמלות מטורפות ובפער ריביות בין הלוואה ופקדון הזוי הוא מוזמן להעסיק את הח'ברה האלה בחברה הפרטית שלו ולשלם לו/לה גם 200 מיליון שקל לשנה חברים יקרים, המשכורות המנופחות והחזיריות שהמנכ"לים והמנכ"ליות האלה משכו וקבלו בחמש עשרה השנים האחרנות יצאו מכיסכם הפרטי הם כלקוחות הבנקים ודרך כספי הפנסיה שלכם, כל הכבוד לחקיקה החדשה ששמה קצת גבולות לחזירות הזאת, לא להתרגש מכתבות שמסבירות כמה זה לא נכון ...
לכשכש בכלב  |  29.04.16
2.
כל נושא שיפור ביצועים בגלל תגמול הוכח כלא נכון
אפשר להפסיק לפמפם את זה. מחקרים מוכיחים כי הגדלת תגמול משפרת ביצועים רק בעבודות טכניות, ואילו בעבודות יצירתיות שיש בהם חשיבה מורכבת, התנית התגמול בביצוע פוגעת (!) בביצועים. רק במערכת הבנקאית עוד לא הפנימו את זה. אנשים רצים להצליח, להשיג השגים, לנהל טוב, בשביל עצמם, בשביל הערכה יוקרה ועוד... מורים טובים, אחיות מעולות, רופאים טובים, קיימים גם בלי גמול ישיר להצלחה שלהם. כנראה שגם יקומו מנהלי בנק כאלו.
מומה  |  28.04.16