האוזר מחריף את התחרות בין הקרנות המקומיות לזרות

בעוד יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר טוען כי מוצר הגמל החדש שהשיק משרד האוצר עלול להרוס את תעשיית קרנות הנאמנות, הוא עצמו מוביל מהלך שעלול לחסל כ־10% מתעשייה זו.

מדובר בהוראה חדשה של הרשות שמעניקה יתרון ברור לקרנות הזרות, שצפויות להתחרות בקרנות הישראליות שמתמחות בהשקעה בחו"ל.

הקרנות המקומיות מאבדות את היתרון

לפני כמה חודשים אישרה ועדת הכספים של הכנסת חקיקה שיזמה הרשות שתאפשר הפצת קרנות זרות על ידי הבנקים לציבור בישראל. קרנות אירופיות ואמריקאיות יתחרו בקרנות הנאמנות ותעודות הסל הישראליות במטרה להפחית דמי ניהול לציבור הרחב.

הקרנות הזרות, שיושקו בישראל מתחילת 2017, יתחרו בעיקר בקרנות נאמנות ותעודות סל המתמחות בהשקעות מעבר לים.

תעשיית קרנות הנאמנות המקומית מגלגלת נכסים בהיקף של 217 מיליארד שקל — 9.2% (20 מיליארד שקל) מתוכם בקרנות המתמחות בהשקעה בחו"ל.

כעת, במסגרת ההוראה החדשה, הרשות , אפשר לקרנות הזרות שמציעות נטרול החשיפה המטבעית במדינות שבהן הן פעילות, להציע נטרול גם בישראל.

כך, הציבור יוכל להיחשף לניהול השקעות של מנהלי קרנות זרות מצד אחד, ומצד שני להימנע מהחשיפה למטבע הזר שבו פועלת הקרן.

מדובר גם ביתרון כספי, שכן רכישת קרן זרה שאינה מציעה נטרול מטבע מחייבת את הלקוח לבצע קודם לכן המרת מטבע (משקלים למטבע שבו פועלת הקרן), מה שכרוך בעמלות המרת מט"ח גבוהות שגובה הבנק.

שמואל האוזר | צילום: עמית שעל

עם זאת, ההוראה החדשה היא מכה אנושה למנהלי הקרנות המקומיות שמשקיעות בחו"ל. זאת כיוון שהיתרון היחיד שהם הציעו היה מוצר בשקלים בעוד הקרנות הזרות היו אמורות לפעול במטבע זר.

מנהלי הקרנות המקומיים קיוו שהעלויות הגבוהות שהלקוח היה אמור לשלם בעת רכישת קרן זרה, בעיקר עלויות המרת המטבע, ירתיעו אותו מרכישת הקרן. אלא שכעת, מתן האפשרות לקרנות אלו להציע קרנות בשקלים מסיר את החסם הזה.

בנוסף, מנהלי קרנות הנאמנות הזהירו עוד לפני אישור כניסת הזרות לישראל כי לבנקים יהיה תמריץ לשווק קרנות זרות בגלל עמלות המרת המט"ח שיגבו.

בעקבות זאת התערבה רשות ני"ע והורתה ליועצים בבנקים לתמחר בעת שיווק קרן זרה את כלל העמלות הנלוות בעת השוואה לעלויות של קרן מקומית. לכאורה, מדובר כאן בכללי משחק הוגנים. אלא שלטענת מנהלי הקרנות, לבנקים יהיה בכל זאת תמריץ להעדיף שיווק קרנות זרות על פני המקומיות.

קרנות הנאמנות הישראליות הנמצאות בסכנה

זאת מאחר שעל אחזקת ני"ע זרים הבנקים גובים דמי משמרת גבוהים יותר. בנוסף, עמלת ההפצה שמקבלים הבנקים מקרנות חו"ל עומדת על 0.35% בעוד בישראל העמלה משתנה בהתאם לסוג הקרן (קרן שקלית, קרן אג"ח, קרן מניות — בטווח של 0.1%–0.35%).

התחרות בקופת הגמל החדשה תהיה קשה

בינתיים, האוזר לא מסתיר את כוונתו להמשיך ולהילחם במוצר הגמל החדש ששר האוצר משה כחלון והמפקחת על הביטוח דורית סלינגר מקדמים. מדובר באפיק השקעה חדש עבור הציבור: קופת גמל להשקעה, שתתחרה בקרנות הנאמנות, בפיקדונות בבנקים ובתיקים המנוהלים.

המוצר החדש הוא בעצם אפיק השקעה נוסף לטווח קצר, בינוני או ארוך שכולל תמריץ לחיסכון לטווח ארוך — אם החוסך יחזיק בכספים עד גיל הפרישה ויבחר למשוך אותם בקצבה חודשית, הוא ייהנה גם מפטור ממס על רווחי ההון שצבר.

האוזר טוען כי מוצר הגמל החדש, לכשיאושר, עתיד להתחרות במוצרים הפיננסיים שתחת פיקוח הרשות — קרנות הנאמנות והתיקים המנוהלים. בנוסף, לטענתו המוצר החדש מתחרה בקרנות הנאמנות בכללי משחק שאינם הוגנים מאחר שלקרנות אין את היתרונות שלו.

האוזר טען בדיון בנושא בוועדת הכספים כי הגמל להשקעה, שיאפשר ניהול כסף פרטי של הציבור בקופות גמל תוך נזילות יומית, דחיית תשלום מס, ואופציה לפטור מלא ממס רווחי הון לחוסכים המתמידים, יביא לחיסול תעשיית קרנות הנאמנות והתיקים המנוהלים ולריכוזיות גבוהה בענף בתי ההשקעות. האוזר אף טען כי הגמל החדש יפגע בבורסה המקומית שכן קופות הגמל משקיעות יותר בחו"ל.

בזכות התגייסותו של יו"ר ועדת הכספים משה גפני הצליח האוזר להביא לדחיית אישור החוק, לפחות עד תום פגרת הכנסת.