מנכ"ל אופל בלאנס: "אנחנו דוחים כל יום 30% מהבקשות לניכיון צ'קים"

הראיון עם דני מזרחי, המנכ"ל ואחד הבעלים של חברת ניכיון הצ'קים הציבורית אופל בלאנס, נפתח בנימה ביקורתית מצדו. "למה הגדרת בכתבה קודמת שלך את המיזוג בין אופל לחברות הפרטיות ככזה המאפשר הצצה לתעשייה המעדיפה להתרחק מאור הזרקורים?", הוא שואל.

קשה קצת לענות לשאלה הזו זמן קצר אחרי שמגיעים למשרדי החברה. אלה שוכנים במתחם של תחנת דלק באשדוד, והכניסה אליהם חסומה בדלת כפולה, כשבמקום ניצב שומר שאינו מאפשר לעבור מבעד לדלת השנייה - המובילה לדלפק הקבלה - עד שהדלת הראשונה לא ננעלת. וחוזר חלילה בכיוון ההפוך כשמבקשים לצאת.

אך לעומת הכניסה המלחיצה, המשרדים בפנים דווקא מתגלים כמעוצבים ומזמינים, וככל ששוהים בהם יותר, מתחילים לשכוח את הביטויים הנפוצים על תחום העיסוק של החברה.

מזרחי (45), אדריכל במקצועו שהקים את אופל לפני כשני עשורים, מכיר את השיח הזה, אך אינו מתרגש. הוא חוזר ומדגיש את השקיפות של אופל, מתוקף היותה ציבורית, ומסביר כי זו אחת הסיבות שבגללן החברה נסחרת בבורסה. "אני חושב שאני עושה את עבודתי כמו בנקאי אמיתי, ולכן לטעמי זה מעוות לומר שאני פועל הרחק מאור הזרקורים".

בהמשך הוא גם מביע את דעתו על הבנקים, ומתברר שהיא די מזכירה את מה שהציבור חושב על המערכת הבנקאית. "אנחנו בנקאים. אבל מה שבנקאי מהמערכת לא יעשה עבור הלקוח - אנחנו כן נעשה".

מזרחי מתכוון בדבריו לכך שכדי לאסוף מידע על הלקוחות ולהכיר טוב יותר את כותבי הצ'קים, חלק מעבודת החיתום נעשית בשטח. בנוסף הוא מתכוון לכך שהפעילות של אופל מאפשרת פעמים רבות לבעלי עסקים זעירים וקטנים לצמוח ולהתפתח, בשעה שהבנקים מעניקים להם מסגרות אשראי מצומצמות ודורשים ביטחונות גבוהים מאוד כדי לבצע ניכיון צ'קים בסניף הבנק.

דוחה מדי יום 30% מהבקשות לניכיון

בעלי עסקים מעדיפים לעתים לקבל את תמורת השירות או המוצר שסיפקו עוד לפני מועד פירעון הצ'ק שקיבלו, ומוכנים לשלם על כך עמלה. זאת כדי לשפר את התזרים שלהם ולהתגבר על מגבלת מסגרות האשראי שמעמידה לרשותם המערכת הבנקאית - מסגרות שפעמים רבות אינן מספיקות להם לניהול ההון החוזר וגם לפיתוח העסק.

אך מדי יום דוחה אופל כ־30% ממבקשי השירות מסיבות שונות. לרוב מדובר בהערכת מסוכנות גבוהה מדי של כותב הצ'ק, ולעתים גם של מבקש השירות המכונה "מוטב".

דני מזרחי מנכ"ל חברת אופל בלאנס | צילום: אוראל כהן

למה שאעדיף לנכות צ'ק אצלך בריבית גבוהה מזו של הבנק?

"אצלנו הלקוחות יודעים בדיוק כמה ישלמו. אין עמלת עריכת מסמכים, אין עמלת הקצאת אשראי, וזה לא בדיוק נכון לומר שהריבית שלנו גבוהה לעומת הריבית האפקטיבית שלקוח ישלם בבנק. מדובר בשני מוצרים שונים".

מזרחי מדגיש כי בניגוד למה שקורה בבנק, הלקוחות שפונים אליו לא נדרשים להעמיד ביטחונות ולמעשה לרתק משאבים שהיו יכולים — אלמלא היו משמשים כביטחונות — לייצר להם תשואה. "אני מאפשר אפילו לבחור צעיר, שרק השתחרר מצה"ל, להתחיל משהו משלו.

הוא מקבל תמורה עבור העבודה הראשונה שביצע, והתזרים מאפשר לו לשלם משכורת לעובד אחד לפחות שהוא מעסיק תחתיו. סביר מאוד להניח שלקוח כזה היה נדחה על ידי המערכת הבנקאית, ואז מה הוא יעשה? אין לו הרבה ברירות. או שיחזור לשבת בבית ולא יוכל להתפתח, או שיבוא אליי.

רק מי שמבין את הדוגמה הזו רואה עד כמה ענף השירותים החוץ־בנקאיים שבו אני פועל מסייע לצמצום הפערים ותורם לצמיחת המשק".

מזרחי טוען כי אינו חושש מצ'קים שלא ייפרעו, ומסביר שרמת הפיזור מספיק גבוהה - גם מבחינת המוטבים, גם מבחינת כותבי הצ'קים וגם מבחינת היקפי הסכומים - כך שבשילוב ניהול ובקרה נכונים מתאפשרות רמות לא גבוהות של הפרשה לחובות מסופקים (שספק אם ייגבו).

אופל סיימה את 2015 עם הכנסות נטו של 16.5 מיליון שקל - עלייה של 24% לעומת 2014. שיעור ההוצאה לחובות אבודים ומסופקים עמד ב־2015 על 0.3%, והוא מחושב

ביחס להיקף עסקאות ניכיון הצ'קים שבוצעו באותה תקופה. הוצאות אלה הסתכמו ב־1.47 מיליון שקל, מה שגרע 9% מההכנסות נטו. הרווח הנקי עמד על 7.6 מיליון שקל ומשקף תשואה להון של 38%. לשם השוואה, בין חמשת הבנקים הגדולים הסתכמה התשואה על ההון הגבוהה ביותר ב־2015 ב־10%.

מזרחי מסביר כי מה שחסר בסל המוצרים של אופל כיום זה הלוואות למשקי בית ומימון לכלי רכב. אופל לא מנכה צ'קים עצמיים, כלומר אינה נותנת הלוואות, זאת בניגוד למערכת הבנקאית.

"מימון רכבים, מבחינתי, דווקא נכנס תחת השירותים שאני מספק, כיוון שיש כאן בטוחה, אבל לכשיוחלט מה גובה הריבית, אני אוכל להתקדם ולבחון את הנושא הזה".

כיום הריבית הבסיסית המותרת על הלוואה אינה יכולה לעלות על 9%, ובכנסת עוסקים כרגע בהגדרת גובה הריבית המקסימלית שתותר לגופים חוץ־בנקאיים. עד שלא יובהר נושא זה, לא יוכל מזרחי להתקדם בנושא המימון למשקי בית ולמכוניות.

בקרוב תהיה מערכת לניכיון צ'קים מרחוק

על הקשר בין ההתפתחויות בתחום הבנקאות הדיגיטלית לבין ענף ניכיון הצ'קים סירב מזרחי להרחיב, אך ציין כי בעתיד הקרוב אפשר יהיה לנכות צ'קים מרחוק באמצעות מערכת שעל פיתוחה עובדים בימים אלה, ובכפוף להגבלות שונות ולחוק איסור הלבנת הון. השירות, לדבריו, יינתן בעיקר ללקוחות קטנים.

שוק האשראי החוץ־בנקאי עובר מהפכה, ואפשר היום להגדיל את מסגרת האשראי באמצעות פלטפורמות מימון המונים (P2P). מזרחי מגדיר את המיזמים האלה כ"נחמדים". "הבעיה היא שאין עדיין היסטוריה. צריך לראות מה יקרה ביום שמישהו לא יוכל לשלם את חובו. אני לא אומר שזה לא יעבוד, אך עוד מוקדם לדעת".

צילום: shutterstock

ענף ניכיון הצ'קים הוא עוף קצת מוזר מבחינה רגולטורית. גופים חוץ־בנקאיים פועלים היום מכוח רישיון נש"מ (נותן שירותי מטבע) מטעם משרד האוצר. במסגרת המהלך להקמת רשות פיקוח חדשה על השירותים הפיננסיים, תוך הפרדתו מאגף שוק ההון באוצר, יפוקחו גם הגופים החוץ־בנקאיים באופן מוסדר.

איך ישפיע עליכם הפיקוח?

"אני מברך על הקמת הרגולטור. הבנקים הכריזו עד היום כי מי שאינו נמנה עם הבנקים הגדולים אינו ראוי, ולכן אני שמח על ההסדרה ועל ההכרה בגופים כמונו".

"ומה לגבי ההכבדה?", אני שואלת, ומזרחי מסביר שכחברה ציבורית הוא חי ונושם רגולציה: "אבל חשוב לא לשפוך את התינוק עם המים.

על בנקים וגופים בשוק ההון חלה רגולציה מחמירה, כי הם מנהלים פיקדונות של הציבור. אנחנו בדיוק להפך — כיוון שאנחנו נותנים את כספנו לציבור, הרגולציה צריכה להיות מידתית".

בשנה האחרונה נכנסו כמה גופים מוסדיים לשוק האשראי החוץ־בנקאי. מיטב דש נכנס כשותף בפנינסולה ומנורה מבטחים רכשה 30% מהמניות של אמפא קפיטל. בשבוע שעבר פורסם כי אופל נערכת להקצאה של 20% ממניותיה לגוף מוסדי או למשקיעים פרטיים לפי שווי חברה של 140 מיליון שקל - שווי המגלם לאופל פרמיה של כ־50% על שווי השוק שלה, 93 מיליון שקל.

בקרוב נראה שותף נוסף באופל?

"מחזרים אחרינו, אבל אנחנו לא נסתפק במשקיע שיזרים רק כסף. המטרה מבחינתי היא משקיע אסטרטגי עם ערך מוסף לחברה: סיוע בהגדלת תיק הלקוחות, יצירה של מוצרים פיננסיים חדשים ושיפור יכולות גיוס האשראי. קיבלנו כבר פניות, אולם דחינו את כולן על הסף".