מהפיכת מימון ההמונים בארה"ב יוצאת לדרך

באפריל 2012 נחקק בארה"ב ה-JOBS Act, שיצר מתווה שמטרתו היתה, בין היתר, להקל על חברות פרטיות בגיוס כספים. החקיקה תיכנס לתוקף בחודש הבא.

לצורך מימושו של המתווה, הנחה הקונגרס את רשות ניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) ליצור תשתית רגולטורית כבסיס לגיוס כספים ע"י חברות פרטיות מהציבור מבלי שהחברות יידרשו לפרסם תשקיף ולהפוך לחברות ציבוריות הכפופות לדרישות דיווח נרחבות.

עד ספטמבר 2013 החוק בארה"ב לא איפשר לחברות פרטיות להקצות מניות למשתתפים בקמפיין גיוס המבוצע במודל ה-Crowdfunding (גיוס המונים) ולכן, האופן בו הציבור השתתף בגיוסים אלו נשא אופי של תרומות ולא של השקעה.

מספטמבר 2013 איפשרה החקיקה בארה"ב לראשונה להשקיע בחברות במסגרת קמפיינים של גיוס המונים כנגד הקצאת מניות, אלא שרק משקיעים מסוימים, המוגדרים כ-Accredited Investors (משקיעים העומדים ברף גבוה של הכנסות שנתיות או שווי נכסי נקי) היו מורשים להשקיע. משקיעים אלה הם פחות מ-10% בלבד מהציבור האמריקאי.

החקיקה האחרונה היא המהפיכה האמיתית שרבים חיכו לה. החקיקה הגדילה את האטרקטיביות של מודל ה-Crowdfunding, הנגשתו לציבור הרחב והפיכתו לכלי גיוס מימון רלוונטי ומשמעותי לסטארטאפים ולחברות קטנות.

עבור הציבור האמריקאי, חקיקה זו מאפשרת גיוון מעניין של תיק ההשקעות והשקעה ב"מניות חלום". עבור סטרטאפים, היא פותחת ערוץ חדש עצום מימדים לגיוס כספים שלא ע"י תרומות.

מימון המונים מבוסס אקוויטי יהווה ערוץ נוסף חשוב לגיוס כספים, לצד המימון המסורתי, על ידי אנג'לים וקרנות הון סיכון. יזמים וסטרטאפים ימשיכו לפנות לאנג'לים ולקרנות הון סיכון בתקווה לזכות במימון וההיתרון: הסכום שניתן לגייס בלתי מוגבל.

מנגד, ישנם גם חסרונות - אנג'לים וקרנות הון סיכון הם לרוב משקיעים אקטיביים ודומיננטיים, אשר לא יהיו מעוניינים להשקיע בחברה מבלי שיקבלו בה נתח משמעותי בתמורה להשקעתם.

בשנים האחרונות, נוטות קרנות הון סיכון לבצע השקעות בשלבים מאוחרים יותר במחזור החיים של הסטארטאפ מאלו בהם היו נכונות לבצע השקעות בעבר. מצב זה יוצר ואקום גדול מאוד בשלב ה- Seed, מה שמוסיף ומחזק את החשיבות של מימון ההמונים כגורם שעשוי להגדיל את היקף המימון הזמין לחברות בתחילת דרכן, בעיקר בשלב ה- Seed.

עקב האכילס של מודל ה-Crowdfunding הוא החשש שמאחר והפיקוח על התנהלות החברות המגייסות לאחר סגירת הגיוס יהיה, לפחות בתחילה, הדוק הרבה פחות מכפי שהוא לאחר השלמת גיוסים מאנג'לים או קרנות הון סיכון, עלול הדבר להוות פתח להונאות. עם זאת, תרחיש אפשרי, ואולי אף צפוי, הוא שאנג'לים יקימו/יובילו קבוצות להשקעה במימון המונים. כקבוצה מלוכדת ובהובלת אנג'ל, תהיה לציבור עמדת מיקוח טובה יותר על תנאי הגיוס, מה שאולי יוביל גם ליכולת מעקב ופיקוח משופרות על התנהלות החברה לאחר השלמת הגיוס.

בעניין זה חשוב לזכור כי על פי החוק החדש, בשלב זה, סכום הגיוס במימון המונים מוגבל במיליון דולר אחת לשנה לחברה אחת. במקביל, החוק מנחה כי לא יאוחר מ- 3 שנים לאחר כניסת הרגולציה לתוקף, ה- SEC יבחן את מידת ההתאמה בין גיוסים שבוצעו בפועל למטרות לשמן נוצר מתווה מימון ההמונים. 

ככל שסכום זה יגדל, גם חברות בשלבים מתקדמים יותר יוכלו להשתמש בערוץ מימון ההמונים לצורך המשך פעילותן. לעומת זאת, אם יהיו הונאות רבות של משקיעים ה-SEC יצטרך להציע הגנה טובה יותר על המשקיעים.

 

אין ספק שחוק זה מהווה מהפכה של ממש בכל הקשור ליכולתן של חברות פרטיות לגייס כספים במודל נוח ונגיש ובעלות סבירה ויתרום לחיזוקה של הכלכלה האמריקאית.

הכותב הוא עו"ד