אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"דן עשקה עובדים שעמדו לפני פרישה" צילום: נמרוד גליקמן

"דן עשקה עובדים שעמדו לפני פרישה"

השופט בדימוס עמירם בנימיני קבע בפסק בוררות שהנהלת דן אילצה עובדים שעמדו לצאת לפרישה מוקדמת למכור את מניות החברה במחיר הנמוך משמעותית משוויין האמיתי, וחייב אותה להשיב להם את המניות ולשלם דיבידנדים

03.05.2016, 06:46 | משה גורלי

"הנהלת דן פעלה באופן בלתי חוקי, פסול ולא הוגן בעת אישור עסקאות מכר המניות עם התובעים, בנסיבות של חוסר תום לב, הטעיה, עושק וכפייה", במילים חריפות אלה חתם השופט בדימוס ד"ר עמירם בנימיני את פסק הבוררות הארוך שבו קבע כי על הנהלת חברת האוטובוסים דן להשיב ל־24 מגמלאיה את המניות שרכשה מהם, ולשלם לכל תובע את סכום הדיבידנדים שהוא היה אמור לקבל על החזקת המניות הללו במועדים שונים בין 2007 ל־2014, סכום העומד על 570,920 שקל.

קראו עוד בכלכליסט

פסק הבוררות, המשתרע על כ־120 עמודים, הוגש לאישור בית המשפט המחוזי בתל אביב. הבורר בנימיני מגולל בו את תולדות הסכסוך בין דן לגמלאיה שיצאו לפרישה מוקדמת ומכרו לדן את מניותיהם במסגרת תוכנית פרישה מיוחדת. לטענתם, דן עשקה אותם כשאיתרה חברים במצוקה וניצלה זאת כדי לרכוש מהם את המניות "בנזיד עדשים", על ידי מצג שווא בדבר שווייה של המניה ובדבר חובתם למכור לדן את המניות כתנאי לפרישה. לטענתם, דן לא גילתה להם ששווי מניותיו של כל חבר עמד אז על 800 אלף שקל, בזמן שהשווי הקבוע בתקנון החברה עמד על כ־70 אלף שקל בלבד.

מנגד, טענה דן כי התובעים הם שביקשו למכור לה את מניותיהם, כיוון שסברו כי החברה נמצאת במצב של חדלות פירעון, והתחרטו לאחר שהתברר להם כי החברה התאוששה והפכה לרווחית, ואף החלה לחלק דיבידנדים לבעלי מניותיה.

רפי שמואלי, יו"ר דן ולשעבר מנכ"ל החברה רפי שמואלי, יו"ר דן ולשעבר מנכ"ל החברה רפי שמואלי, יו"ר דן ולשעבר מנכ"ל החברה

דן פעלה עד שנת 2002 כאגודה שיתופית שהבעלות עליה מצויה גם בידי עובדיה, ואז ביצעה תהליך הבראה שכלל שינוי מבני והפיכתה לחברה פרטית הפועלת על פי תקנון חדש. עם זאת, נקבע בתקנון כי היא תתנהל כחברה ציבורית, לרבות התחייבות להקים מוסדות פנימיים המחויבים על פי דין בחברה ציבורית, ובהם ועדת ביקורת. כל אחד מחברי דן לשעבר, שהפך לבעלי מניות בחברה, קיבל 1,000 מניות, ולאחר תקופת חסימה התאפשר לחברים לפדות את מניותיהם בתמורה לסכום קבוע, ובאישור ועדת הביקורת והדירקטוריון של דן.

באפריל 2008 נפתח העימות המשפטי בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ולאחר מכן הוא הועבר לבוררות בפני השופטת בדימוס ברכה אופיר תום. המחלוקת על פסיקתה התגלגלה לבית המשפט המחוזי ומשם לעליון, ונוצר צורך בפסיקה משלימה. משימה זו הוטלה על השופט בדימוס בנימיני.

"מדובר באנשים שסבלו ממצוקה בריאותית, נפשית או כלכלית, ובשל כך הגיעו למצב בו חשו מחויבים לצאת לפרישה מוקדמת", כתב בנימיני בפסק הבוררות. "בנסיבות אלו הפעלת לחץ על אותם תובעים למכור את מניותיהם לחברה, שאם לא כן לא תאושר פרישתם המוקדמת המיוחדת, ותוך הצגת מצג מטעה כאילו כך נוהגת החברה עם כל חבר שמבקש לצאת לפרישה מוקדמת - מגעת כדי כפייה כלכלית שאיננה מתיישבת עם חיי מסחר תקינים, והיא בעלת דופי מוסרי. הברירה שהותירה החברה בפני תובעים אלו, להימנע ממכירת מניותיהם ולהמשיך לעבוד בחברה בעיסוקים שלא הלמו את מעמדם, או לפרוש ולחיות כמה שנים ללא משכורת וללא פנסיה מוקדמת - לא היתה ברירה מעשית".

דן יוצגה בידי עו"ד אהרון מיכאלי ממשרד גולדפרב זליגמן, והתובעים יוצגו בידי עורכי הדין חגי שלו, אורלי ויניק־כספי, לאוניד וינשטיין, גיא ממן ושגית אביבי־גליקסמן.

תגיות