אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רבותי, מהפך: כרום עוקף את אינטרנט אקספלורר

דו"ח טכנולוגי

רבותי, מהפך: כרום עוקף את אינטרנט אקספלורר

הדפדפן של גוגל הוא הנפוץ ביותר בקרב משתמשי המחשבים, חוק ההצפנה החדש הופך את השימוש בדפדפנים ללא חוקי, ולמה סוגיית זהותו של ממציא הביטקוין היא לא השאלה הנכונה

03.05.2016, 15:02 | יוסי גורביץ

זה היה מהיר

בספטמבר 2008 הודיעה גוגל במפתיע על כך שהיא מפתחת דפדפן משלה, חריגה מההתנהלות שלה עד אז שהתבססה על הדפדפן העצמאי מוזילה. הדפדפן נקרא כרום, ואמש (ב') הוא רשם הישג היסטורי, כשהפך לדפדפן המוביל בקרב משתמשי מחשבים. הוא עקף את אינטרנט אקספלורר הוותיק ודחק אותו למקום השני.

זה לקח רק 8 שנים זה לקח רק 8 שנים זה לקח רק 8 שנים

ההפרש לא גדול: באפריל 2016, שיעור משתמשי המחשבים שהשתמשו בכרום היה 41.6% לעומת 41.3% למיקרוסופט. במקביל, אירע מה שמשתמשי פיירפוקס חששו ממנו כבר ב-2008: דחיקה לאחור של הדפדפן העצמאי. נתח השוק של פיירפוקס, שבשיאו עבר את ה-20%, עומד כעת על כ-9.7% בלבד והוא לא מצליח לעלות.

העלייה של כרום מרשימה במיוחד לאור העובדה שמיקרוסופט, כידוע, דוחפת את הדפדפן שלה (שכבר זכה לכינוי אינטרנט אקספלודר) לכל מוצר אפשרי. היא נקנסה בקנס ענק

באיחוד האירופי בשל כך, אבל עד היום כל גרסה של חלונות מגיעה (מחוץ לאירופה) עם אינטרנט אקספלורר או איך שהם לא קוראים לו עכשיו, כדפדפן ברירת המחדל.

אז מסתבר שברירת המחדל לא מספיק טובה. בגוגל, שמתחילתה ראתה את מיקרוסופט כשטן הגדול, יכולים לטפוח לעצמם על השכם. האנשים שמבחינתם כל תאגיד גדול הוא שטן מסוג כלשהו ורצו דפדפן עצמאי, קצת פחות.

אבל זה בסדר, יש סיכוי שכל הדפדפנים כאחד ייאסרו בקרוב.

לשון רחבה מדי

בעקבות פרשת האייפון מסן ברנדינו, המחוקקים של מדינת המעקב האמריקאית, דיאנה פינשטיין וריצ'ארד בר, העלו הצעת חוק שמטרתה לאסור בפועל על הצפנה. היא קובעת שכל גוף שמאפשר הצפנה בארה"ב יצטרך לספק פענוח של ההצפנה הזו על פי דרישה של רשויות החוק. כלומר, המצב שבו אפל יכולה לאפשר לאנשים להצפין את המידע שלהם מבלי שהיא עצמה תחזיק במפתחות ההצפנה יהפוך לבלתי חוקי.

ההצפנה אסורה ההצפנה אסורה ההצפנה אסורה

החוק עדיין בשלבים המוקדמים שלו, וספק אם יעבור בנוסחו הנוכחי; למעשה, ספק אם יעבור בכלל, כי המחוקקים התחילו לקלוט שהציבור שם לב לנושא ההצפנה. אבל מבט מהיר עליו מגלה באיזו רשלנות ניסחו אותו פיינשטיין ובר.

החוק קובע שהוא חל, בין השאר, על "כל אדם המספק מוצר או שיטה המאפשרים תקשורת או עיבוד או אכסון של מידע". המשמעות היא שכל יצרני הדפדפנים המודרניים יצטרכו להפסיק לייצר אותם.

המידע שאתם מעבירים דרך הדפדפן הוא לעתים קרובות מאובטח. כל מידע כלכלי, למשל, מספר כרטיס האשראי שלכם בכל עסקה שאתם מבצעים, מוצפן כברירת מחדל. למה? כי המידע שלכם עובר המון תחנות בדרך ואתם לא יכולים לדעת איפה אורב לו גורם זדוני – בין אם מדובר בפושע השכונתי מבלארוס או בהאקר עם תג ממשלתי. אם החוק הזה יעבור, יצרני דפדפנים יצטרכו להיות מסוגלים לפענח את המידע המוצפן שאתם מעבירים.

והם לא מסוגלים. לפיירפוקס, למשל, אין שום שליטה על המספרים הרנדומליים שמייצר המחשב שלי לצרכי הצפנה ברגע שאני פותח חיבור מאובטח. המשמעות היא שאם החוק יעבור, כל יצרני הדפדפנים יצטרכו למשוך אותם מכל חנות אפליקציות בארה"ב. זה הולך להיות מביך.

השאלה, כמובן, היא האם פינשטיין ובר – או, ליתר דיוק, כותבי הצללים שלהם מה-NSA - לגמרי מטומטמים או שמדובר בעז שתוצא מהחדר במהלך הדיונים על אישור החוק ותאפשר להעביר כמה סעיפים פחות פסיכיים אבל כנראה מזיקים מאוד. נעדכן.

כאן המקום לציין, שוב, שאין שום דיון בישראל על השאלות הללו.

למי אכפת?

יש ברנש אוסטרלי בשם קרייג רייט (Wright), שבמשך חודשים הכחיש את הפרסומים שהוא סאטושי נקאמוטו. אתמול דיווחו שורה של כלי תקשורת בהתרגשות לא ברורה שהוא שינה את דעתו והודה שהוא סאטושי נקאמוטו

 , צילום: איי אף פי צילום: איי אף פי  , צילום: איי אף פי

מיהו סאטושי נקאמוטו? ובכן, על פי המיתולוגיה של המטבע ביטקוין, המטבע נוצר על ידי דמות מסתורית בשם סאטושי נקאמוטו. לא ברור מי זה ועוד פחות ברור למה זה אמור לעניין מישהו. מדי כמה חודשים, התקשורת נכנסת להתקף שבו היא משוכנעת שאדם ספציפי הוא-הוא נקאמוטו, ואז מגיעים נודניקים מקצועיים ומביאים בתגובה הוכחות ברחל בתך הקטנה שלגמרי לא מדובר בסאטושי נקאמוטו מקורי אלא בחיקוי מולדובי זול.

וזה גם מה שקרה עכשיו. מיד לאחר שרייט הודיע שהוא-הוא נקאמוטו המקורי היזהרו מחיקויים, צצו אנשים שאמרו שלא יעלה על הדעת שמדובר בנקאמוטו המקורי ושמדובר בחיקוי. הם נימקו את זה בכל מיני טיעונים שאם אין לכם משהו טוב יותר לעשות בחיים אתם מוזמנים לקרוא.

ובזמן שאנחנו עוסקים בשאלה המרגשת מי הדמות האפלולית מאחורי ביטקוין – בהנחה שיש כזו, ושלא מדובר באיזה Dread Pirate Roberts – אנחנו לא שואלים שאלות מעייפות הרבה יותר אבל חשובות לא פחות: מה המשמעות של ביטקוין? את מי הוא משרת? האם הוא כלי שהמטרה שלו היא לערער את הסדר הכלכלי הקיים? את מי משרת ערעור כזה? מה המשמעות של מטבע שמספר המטבעות שלו סופי וש"כריה" של מטבעות חדשים הופכת קשה מרגע לרגע? מה שווה מטבע שאין מאחוריו בנק מרכזי, כלומר ערובה – רעועה ככל שתהיה – של מדינה? איך לעזאזל נמנעים ממצב שבו מנהל ה"בנק" שלך עורק עם כל הכסף שלך?

עזבו את זה, זו מהות וזה מעייף בערך כמו דיונים על הפנסיה שלא תישאר לך. בואו נדבר על אישיות מסתורית עם שם יפני.

קצרצרים

1. אני לא יודע מי מנהל את הטוויטר במשרד החוץ, אבל בעליל הוא לא אורגניזם לומד. שורה של ארגונים ודמויות פוליטיות למדו על בשרם שזה רעיון רע להזמין את הציבור להגיב להאשתג מלוקק שמותאם למטרות שלך. משטרת ניו יורק, למשל, הזמינה לפני כמה שנים את גולשי טוויטר להגיב להאשתג "המשטרה שלי"; התגובה הצפויה לגמרי היתה מבול של תמונות של אלימות משטרתית, מוצר שמשטרת ניו יורק מספקת בשפע. זה קרה גם למיט רומני בבחירות של 2008 (ב-2012 הוא כבר למד את הלקח). אז אמש ביקש משרד החוץ ממשתמשי טוויטר לשתף את ההאשתג #israelretweetedme וציוץ על ישראל, תוך שהוא מבטיח חגיגית שלא פחות מ-200 חשבונות ישראלים רשמיים יקדמו את הציוץ שלך. התוצאה, כמובן, היתה הסתערות של פעילים ביקורתיים על ישראל, שהעלו פחות או יותר כל דבר לא מחמיא על ישראל, החל מההפצצות על עזה ב-2014, עבור בעובדה שילדי ישראל עניים יותר מילדי מקסיקו, וכלה בעובדה שבתיאוקרטיה היהודית היחידה במזרח התיכון, יהודים ולא יהודים לא יכולים להתחתן. יופי של הצלחה.

לבקש מהציבור להשתמש בהאשתג יח"צני זה רעיון רע, צילום: שאטרסטוק לבקש מהציבור להשתמש בהאשתג יח"צני זה רעיון רע | צילום: שאטרסטוק לבקש מהציבור להשתמש בהאשתג יח"צני זה רעיון רע, צילום: שאטרסטוק

2. עוד קצת חדשות רעות לאובר: העובדים שלה (כמובן שהיא מכחישה בתוקף שהם עובדים שלה) בניו יורק התאגדו ביום ראשון. לגמרי במקרה, זה היה באחד במאי. העובדים הצטרפו לאיגוד עובדי המוניות של ניו יורק. האיגוד הכריז בהודעה הרשמית שלו ש"אנשי הפיננסים של אובר מאלצים נהגים לעבוד שעות ארוכות ללא כל הטבות או ההגנות של חוקי העבודה". מאובר לא נמסר בתגובה שאף אחד לא מאלץ את העובדים לעבוד ושאם הם רוצים הם לגמרי זכאים לגווע מתחת לגשר.

3. באותו עניין: יש, בעמק הסיליקון חברה כלשהי בשם Invoca. יש לה מנכ"ל בשם מארק וודוורד. הלז, כמובן, הוא גבר לבן. ובכן, לא רחוק ממקום מגוריו של וודוורד התמקמו להם כמה מוכרי פירות. השוק המאולתר העלה את חמתו של וודוורד,והוא פרסם פוסט פייסבוק בו הבטיח חגיגית שהוא יתנכל להם, יאמלל את חייהם (במילים אלה ממש), ירחיק את הקונים שלהם, ובמידת הצורך גם ישמיד את המצרכים שלהם. לא ברור אם וודוורד הביע כאן פוסט טראומה מודחקת משירות במג"ב, אבל מה שברור הוא ששוב מנכ"ל לבן עם יותר פריווילגיות משכל נתפס בהערה שגורמת ליח"צ של החברה לתלוש שערות. וודוורד עשה את הטעות הקלאסית ומחק את הפוסט שלו, שכמובן כבר צולם והועלה לרשת. בפוסט שעליו הגיב וודוורד, נטען שמוכרי הפירות "צופים בבתים שלנו, ויודעים מתי אנחנו עוזבים לעבודה ומתי הילדים שלנו יוצאים לבית ספר". מבזק: גוגל יודעת את זה כבר מזמן.

המיליונר נגד הפירות, צילום: איי אף פי המיליונר נגד הפירות | צילום: איי אף פי המיליונר נגד הפירות, צילום: איי אף פי

4. שורה של סטארט-אפים בארה"ב מבטיחים לכם שלעולם לא תצטרכו להגיע לתחנת דלק שוב. אתה תשב במסעדה או בסלון, מחפש את הכתוביות לפרק האחרון של משחקי הכס, ובינתיים גמדים מועילים מהאפליקציה יטעינו את הרכב שלך. חלק נוסף במגמה של "תהיה בטטה, אל תזוז" שעוברת עלינו. יש רק בעיה אחת קטנה: כל העסק לא חוקי ומנוגד לתקנות בטיחות האש של סן פרנסיסקו (שזו כמובן העיר היחידה שבה הסטארט-אפים האלה פועלים בינתיים). מצד שני, כפי שמוכיחה אובר כל יום, התעלמות מהחוק על חשבון התושבים היא באמת בעיה זניחה.

5. חברת בליזארד, שמוציאה את המשחק הפופולרי World of Warcraft (המוכר גם בקיצורו WoW), השביתה לאחרונה שרת משחק אותו הגדירה כשרת משחק פיראטי. המהלך הזה עצבן את קהילת השחקנים; לטענתה של הקהילה, לא מדובר בשרת פיראטי אלא בשרת נוסטלגי, כזה שמפיץ את גרסת WoW כפי שהיתה בעבר, ללא שורה של שפצורים שביצעה החברה ושלא מצאו חן בעיני השחקנים. התוסף הידוע לשמצה הוא זה שבו אתה יכול לשחק פאנדות מדברות, כי זה היה פופולרי באותו הרגע. לשבחה של החברה ייאמר שהיא פתחה בדיאלוג עם הקהילה כדי להגיע להבנות ולא שיסתה בה עורך דין.

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה