אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מדוע הפחית המחוזי את הקנס מ-50 אלף שקל ל-10,000 שקל? צילום: שאטרסטוק

מדוע הפחית המחוזי את הקנס מ-50 אלף שקל ל-10,000 שקל?

אדם נאשם כי הפר צווים שחייבו אותו להרוס שתי סככות בקרקעות שלו. מדוע מתחה שופטת המחוזי ת"א ביקורת חריפה על הוועדה המקומית והחליטה לקצץ את הקנס?

03.05.2016, 18:07 | עו"ד יעל בועז

בכתב אישום שהוגש בבית המשפט לעניינים מקומיים בבני ברק, טענה המדינה כי נאשם הפר שני צווים שחייבו אותו להרוס שתי סככות שבקרקעות שלו, וניתנו עוד בשנות ה-90.

הנאשם טען שהרס את כל מה שהצטווה להרוס. הסככה הקטנה נהרסה על ידו בסמוך לאחר גזר הדין, ונבנתה מחדש על ידי אחר. השטח עליו היא בנויה גם אינו בבעלותו. לגבי הסככה הגדולה, הוא טען שהרס את החלק המרכזי שלה, ולשני החלקים החיצוניים קיבל היתר.

אלא שבית המשפט העדיף את עדותו של מפקח מטעם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבני ברק, שטען כי ביקר במקרקעין פעמים רבות ואף אחד מהמבנים לא נהרס.

בסופו של ההליך, האיש הורשע בעבירה של אי קיום צו שיפוטי, ובית המשפט לעניינים מקומיים בבני ברק גזר עליו קנס בסך 60,000 שקל וכן התחייבות כספית ומאסר על תנאי.

בני ברק, צילום: ענר גרין בני ברק | צילום: ענר גרין בני ברק, צילום: ענר גרין

על הכרעה זו הוא הגיש ערעור בבית המשפט המחוזי בתל אביב, גם במסגרתו העלה טענות רבות, ובהן בין היתר, הטענה הנקראת בעגה המשפטית "הגנה מן הצדק".

המערער טען שההליך שיזמה הוועדה שנים רבות לאחר גזר הדין מהווה חלק מסדרה ארוכה של הליכים פליליים ואזרחיים אותם היא נוקטת נגדו בשל רצונה להפקיע ממנו את חלקתו מבלי לשלם לו פיצוי.

פעולות אלה נעשות, לשיטתו, לצורך השגת מטרות כלכליות שאין להן קשר עם אכיפת דיני התכנון והבנייה. על כן, טען המערער, מדובר בהתנהגות שערורייתית ובניסיון להשיג מטרות כלכליות בדרכים לא הוגנות.

"צל כבד על תום הלב של הרשות"

 

השופטת טלי חיימוביץ' דחתה את טענות המערער לסתירות שונות בגרסתו של המפקח. לאחר שתיארה את הטענות השונות בכל הקשור לשתי הסככות וההיסטוריה של המבנים, השופטת לא מצאה הצדקה להתערב בקביעות בית המשפט לעניינים מקומיים.

אלא שבכל הקשור לטענות בדבר הגנה מן הצדק, השופטת קיבלה את טענות המערער.

"הצווים לא נאכפו למעלה מ-16 שנה, וזאת ללא כל סיבה, ובאופן המרמז על הסכמה שבשתיקה של הרשות, להמשך קיומם של המבנים, וייתכן אף כי בשל כך, נמנע המערער מקידומם של הליכי קבלת היתר", כתבה השופטת. "על כן, אכיפת הצווים כיום, עם היוולדו של אינטרס כלכלי בנכס של המערער, מטילה צל כבד על תום הלב של הרשות. זאת ביחד עם יתר פעולותיה של הרשות, אשר נימנו בהכרעת הדין".

משכך, הבהירה השופטת, נסיבות אלה אמנם אינן מצדיקות את ביטול כתב האישום, בשל האינטרס הציבורי בהריסת מבנים לא חוקיים, אולם התנהגות הרשות בהחלט מצדיקה הקלה בעונש.

בסיכומו של דבר, השופטת החליטה להפחית את הקנס ל-10,000 שקל, יתר העונש הותר על כנו.

לפסק הדין המלא, לחצו כאן

• מייצג המערער: אביר בראל

• מייצגת המשיבה: עו"ד יעל מרמור

* עורכת דין יעל בועז עוסקת בתכנון ובנייה

** הכותבת לא ייצגה בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות