אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נציג החברה התחייב להחזיר 40 אלף דולר, האם החברה צריכה לשלם? צילום: אימג'בנק/thinkstock

נציג החברה התחייב להחזיר 40 אלף דולר, האם החברה צריכה לשלם?

חברה גרמנית המתמחה בטיפול פסולת, טענה שחברה ישראלית התחייבה להשיב לה כספים שקיבלה ממנה עבור עסקאות שבוטלו. ביהמ"ש דחה את טענת הנתבעת שהיא פטורה מאחריות, מכיוון שמדובר בהתחייבות מטעם עובד שחרג מסמכותו

04.05.2016, 12:56 | עו"ד נמרוד טאובר

לפני כחמש שנים נחתם הסכם לאספקה בין חברת Scherer GmbH, חברה גרמנית המתמחה בטיפול בפסולת לבין חברת "ניו טקס", העוסקת במחזור עופרת ממצברי רכב. לפי ההסכם, החברה הגרמנית הזמינה מ"ניו טקס" לוחות פסולת עופרת, שיועדו להגיע לגרמניה. כמו כן, סוכם כי 30% מהתשלום יועבר מראש.

אלא שלטענת החברה הגרמנית, מאפייני פסולת העופרת שהתקבלו בגרמניה לא תאמו את דרישות האיכות שהוגדרו בחוזה. החברה הודיעה לספקית על אי ההתאמה באופן מיידי, ומכיוון שלא קיבלה הסבר מספק, הגיעו הצדדים להסכם על ביטול יתר החוזים, והחזרת מקדמות בסך כ-40,000 דולר.

עם זאת, הספקית לא החזירה את הכספים למרות פניות חוזרות ונשנות אליה.  בשנת 2013 הגישה החברה הגרמנית תביעה בבית משפט השלום בפתח תקווה, בה דרשה לקבל את המקדמות ששילמה, אותן העריכה בסך של 183,200 שקל.

בנוסף, התובעת דרשה 60,000 שקל עבור הוצאות שנאלצה להוציא כדי לשחרר את הפסולת מהנמל בגרמניה, שכן לטענתה היא הייתה נגועה בחומצת גופרית פסולה. כמו כן, התובעת עמדה על כך שמנהל הנתבעת התחייב באופן אישי לביצוע העסקאות והשבת המקדמות, ולכן ביקשה להטיל עליו אחריות אישית.

הנתבעת הכחישה כי הייתה אי התאמה כלשהי בין הסחורה שהתבקשה לספק, לבין זו שסיפקה בפועל, וסיפרה כי נגרמו לה הפסדים כספיים עקב ביטול העסקאות. מנהל הנתבעת אף הכחיש שהוא או החברה התחייבו להחזיר לתובעת את המקדמות, ודחה כל ניסיון לייחס לו אחריות אישית.

שופטת השלום ליאת הר ציון, צילום: אתר בית המשפט שופטת השלום ליאת הר ציון | צילום: אתר בית המשפט שופטת השלום ליאת הר ציון, צילום: אתר בית המשפט

התובעת לא הציגה כל הוכחות לכך שהסחורה שקיבלה לא תאמה את זו שהזמינה. עם זאת, היא הציגה תכתובת דוא"ל בינה לבין נציג הנתבעת, שהבטיח שהתובעת תקבל את כספה בחזרה, תוך שציין כי הנתבעת יכולה "לספוג" את ההפסדים שנגרמו לה עקב ביטול ההסכם.

בתגובה, הנתבעים הודו כי הנציג היה עובד של החברה, אך הסבירו שהוא התכתב עם התובעת רק בשל היותו דובר אנגלית, וטענו כי ההתחייבות שנתן אינה מחייבת אותם, מכיוון שהוא חרג מסמכותו.

חרג מסמכות? לא משנה

 

השופטת ליאת הר ציון הבהירה כי מסיבה לא ברורה התובעת לא צירפה מסמכים מהותיים כגון חוות דעת של מומחה או אישור ממשטרת הנמלים של גרמניה, שיכלו להעיד על בעיה בסחורה שקיבלה מהנתבעת. בהיעדר ראיות, השופטת לא הסתמכה על עדותו היחידה של נציג התובעת, והבהירה שלא הוכח כי לתובעת נגרמו נזקים בעקבות כריתת העסקאות וביטולן.

בנוסף, השופטת לא השתכנעה שמנהל הנתבעת עמד באופן אישי מאחורי התחייבויות החברה, ולכן דחתה את הבקשה לבצע "הרמת מסך" ולהטיל עליו כל אחריות אישית. ואולם, השופטת דחתה את ניסיון הנתבעת להתנער מאחריותה להשיב את המקדמות.

לדברי השופטת, גם אם נניח שנציג הנתבעת חרג מסמכותו, הרי שאין כל מחלוקת שהוא הוסמך על ידי מעסיקתו להתכתב עם התובעת, שלא יכלה לדעת שההודעה שקיבלה ניתנה בחוסר סמכות.

לפיכך, השופטת קיבלה את התביעה באופן חלקי וחייבה את "ניו טקס" לשלם לתובעת 183,207 שקל עבור המקדמות שקיבלה, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל. מכיוון שהתביעה האישית נגד מנהל הנתבעת נדחתה, התובעת חויבה לשלם לו שכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד קטלן אסן דן

• ב"כ הנתבעים: עו"ד איהאב עיראקי

לפסק הדין

*עורך דין נמרוד טאובר ממשרד עו"ד אלוני דוידוב-טאובר עוסק בדיני חוזים ומסחר

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר

באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות