אסור להפקיד בידי שר התיירות בלעדית את התשתית הלאומית לתיירות

ועדת הפנים של הכנסת התכנסה לדיון פגרה מיוחד כדי לדון בהצעת חוק חדשה שהגישו משרדי התיירות והאוצר, שלפיה מתקני תיירות יוכרו כתשתית לאומית, ולכן יידונו בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). על פי ההצעה, גם יזמים פרטיים בתחום התיירות והמלונאות יוכלו לקדם תוכניות במהירות באמצעות הוועדה, שבמקור הוקמה כדי לקדם תוכניות תשתית – ובלבד שיקבלו את אישור שר התיירות לכך. 20% מהשטח שאושר לבנייה במסגרת התכנית יוכלו לשמש למגורים במקום למלונאות.

החוק החדש מתווסף למהלכים קודמים שנקטה הממשלה בשנים קודמות (ווד"לים, וותמ"ל) שנועדו ליצור דרכים עוקפות למערכות התכנון הרגילות מנימוקי התייעלות וקיצור בירוקרטיות. אבל בעוד שההכרזה על מתחמי מגורים חדשים נעשית על ידי קבינט הדיור המונה תשעה שרים ועוד שישה מוזמנים קבועים בדרגת מנכ"לי משרדים ממשלתיים, הסמכות להכריז על מתחם מסויים כעל "תשתית תיירות לאומית" נמצאת בסמכותו של אדם אחד בלבד – שר התיירות. משרדי התיירות והאוצר מנמקים את המהלך בכך שבניית מלון בישראל אורכת עשר שנים וקיצור ההליכים יאפשר קידום מהלך הבנייה. מלבד זאת ההצעה כוללת בניית עד 20% למגורים בשטח המלון כדי לעודד את יזמות המלונאים ולהביא להקדמת זרימת ההכנסות מהמיזם המלונאי ומכאן להוזלת המימון. בנימוקי ההצעה מצוין שעירוב שימושים של מלונאות ומגורים במבנה מלונאי מקובל בעולם ואינו פוגע במרקם העדין המתקיים בין המיזם המלונאי לסביבה. ההגבלות לאישור שר התיירות נקבעו לפי הקריטריונים: רשתות בתי מלון שמעוניינות להקים מספר בתי מלון בפרישה גיאוגרפית, בית מלון בודד של יותר מ-500 חדרים או שני בתי מלון שכוללים יותר מ-300 חדרים יחדיו. בוועדת הפנים של הכנסת סבורים שיזמות בתחום המלונאות יקרה ושההחזר על ההשקעה מגיע רק כעבור 15-20 שנה. לכן הוחלט לאפשר תוספת של 20% מגורים מהלך שאמור לסייע להיתכנות כלכלית לפתיחת מלונות בישראל. לקראת סוף חודש מאי 2016 תוגש ההצעה להצבעה במליאת הכנסת.

שר התיירות יריב לוין | צילום: אלכס קולומויסקי

פגיעה אפשרית בנוף ובטבע

הרצון לעקוף בירוקרטיה ולנסות לקדם את ענף התיירות מובן. מה שאינו מובן האם יזם שיתחיל בבניית 20% מהפרויקט למגורים ובתי מלון, ישלים את בנייתו למרות שהחזר ההשקעה במלונאות לוקח שנים רבות? האם היזם יצטרך להפקיד ערבות ביצוע (ערבות קבלנית) לפיה יבנה מלון של 500 חדרים או שני בתי מלון של 300 חדרים ויותר לפני שיתחיל לבנות למגורים? החוק להאצת הבנייה לתיירות עלול לעודד עבירות של הון – שלטון מעבר לפגיעה אפשרית בנוף ובטבע. קשה לראות רשתות מלונאות מחו"ל שיכנסו לבניית מספר בתי מלון בפריסה גיאוגרפית או אפילו מלון של 500 חדרים במצב שבו קיימת ירידה בהיקף התיירות לישראל מחו"ל. גם אם ימצאו יזמים כאלה שישתוקקו ל-20% בנייה למגורים, ראוי שהתשתית הלאומית לתיירות לא תוכרע על ידי שר התיירות לבדו. לשר צריכים להצטרף שני שרים נוספים כמו השר לאיכות הסביבה ושר הבינוי והשיכון ומנכ"ל משרד הפנים כמשקיף. החלטה של שלושה תיתן לחוק יותר תוקף ותפחית חששות מצידם של ארגונים סביבתיים וחברתיים. העברת כוח לשר התיירות בלבד אינה מהלך רצוי במיוחד כשמותרת בנייה למגורים, ומדובר בבנייה כוללת בסכומי עתק.