מכרז מגה: תבוצע התמחרות בין בן משה, רמי לוי והאחים שבע

כחודשיים לאחר סגירת המכרז הקודם, נחתם אתמול (ה') בחצות המכרז למכירת רשת מגה עם שלוש הצעות: רק הצעה אחת, של מוטי בן משה, התווספה להצעות שהגישו רמי לוי והאחים אילן וששי שבע. שתי ההצעות האחרונות שופרו, כך שעל פי ההערכות הן נעות סביב 250 מיליון שקל, לא כולל המלאי, לעומת כ-150 מיליון שקל במכרז הקודם. נוכח ההתנגדות הצפויה מצד רשות ההגבלים למכירת מגה לאחים שבע המהווים ספקי ירקות גדולים בשותפות עם חברת המזון החמישית בגודלה "נטו", התקיימו בשבועות האחרונים מגעים בין האחים לאיש העסקים אלי להב, שהיה בעבר בעלים של רשת שיווק.

קבוצת הרשתות שגיבש אייל רביד מויקטורי לצורך רכישת הרשת כמקשה אחת וחלוקת סניפיה בין חברי הקבוצה בהמשך התפרקה השבוע ולא הגישה אתמול הצעה.

בימים הקרובים יקיימו נאמני מגה רו"ח גבי טרבלסי ועורכי הדין אהוד גינדס ואמיר ברטוב, התמחרות בין המציעים, אשר לאחריה יגבשו את המלצתם לבית המשפט.מועד המכרז שהסתיים אתמול, נקבע על ידי שופט בית המשפט המחוזי אילן שילה שהורה לפני כשבועיים לנאמני מגה לנהל מו"מ אינטנסיבי במשך 15 ימים עם בן משה למכירת הרשת, שנמצאת בהקפאת הליכים.

למרות ההחלטה, ביקשו השבוע נאמני הרשת להאריך את הקפאת ההליכים בחודשיים וחצי נוספים, וזאת לצורך המשיך יישום תכנית ההבראה של הרשת, "בד בבד עם הפעולות הנדרשות למכירת החברה במחיר ראוי ובאופן שיאפשר גיבוש הסדר נושים מיטבי". עוד נטען כי פרק זמן זה נדרש, בין השאר, לצורך השלמת המו"מ למכירת החברה, לקבלת אישורים רגולטוריים, לגיבוש הסדר נושים ולאישורו. כן נטען כי הארכת הקפאת ההליכים משדרת יציבות לעובדים ולספקים, ולפיכך חיונית ונדרשת על מנת למנוע זעזועים.

בקשת ההארכה של הקפאת ההליכים הוגשה במסגרת דו"ח תקופתי של הנאמנים, ולפיו הם ייצבו את הרשת מהפן התפעולי. מהתוצאות הכספיות שלהחברה שצירפו לדו"ח עולה כי חודש מרץ הסתיים במחזור של 211.5 מיליון שקל וברווח תפעולי של למעלה מחצי מיליון שקל, לאחר שחודש פברואר הסתיים במחזור של כ-193 מיליון שקל ובהפסד תפעולי של כ-3.5 מיליון שקל. אלא שנתונים אלו אינם כוללים פחת חשבונאי, שכירות של סניפים ונכסים אחרים שהרשת סגרה, אולם מחוייבת עליהם בשכר דירה בחוזים ארוכי טווח. עוד יש לקחת בחשבון כי כיוון שדו"ח זה נועד לשיטת הנאמנים "לתת ביטוי למצב התפעול ישל החברה", הוא איננו מבטא הוצאות והכנסות תזרימיות שלא קשורות לפעילותה השוטפת של החברה, כגון תשלום על חשבון דין קדימה ששולם לעובדים ועוד.