תקציב דו-שנתי? ברגע שתקציב הביטחון כבר נקבע, היתר לא משנה

בזמן ששר האוצר וראש הממשלה מעמידים פנים שהם מתווכחים אם צריך להביא לכנסת תקציב חד־שנתי או דו־שנתי, שר הביטחון יושב בצד ומפהק. בתכל'ס, בשבילו הריב הזה מדומה בלבד. לא משנה מה יוחלט, תקציב לשנת 2017 בלבד או תקציב לשנים 2017–2018, אבן הראשה של תקציב המדינה — תקציב מערכת הביטחון — כבר הונחה במקומה, וכבר הוחלט מה יהיה גודלה. כל היתר כבר לא כל כך משנה.

זה הולך בערך כך: תקציב המדינה כולו לשנת 2017 אמור לגדול ריאלית (כלומר, בקיזוז תוספות בגלל עליית המחירים הכללית במשק) ב־2.66%, שהם בערך 9 מיליארד שקל. על פי הסיכום התקציבי שנחתם בסוף השנה שעברה בין משרדי האוצר והביטחון, בסיס תקציב הביטחון לשנת 2017 אמור לגדול לבדו מ־56 מיליארד שקל לכמעט 60 מיליארד שקל.

שנה לא משמעותית

במילים אחרות, משרד הביטחון לבדו צפוי לקחת כמעט מחצית מכל הגידול הריאלי בתקציב המדינה. יתר משרדי הממשלה יצטרכו להסתפק בחצי שנותר. כשזה המצב, מה זה משנה אם התקציב לשנה הקרובה יהיה תקציב חד־שנתי או דו־שנתי? ממילא התוספת הריאלית ליתר משרדי הממשלה תהיה זניחה. בשורה התחתונה, הסיכום התקציבי בין האוצר והביטחון הפך את השנה הקרובה, מבחינת יתר משרדי הממשלה, לסתם עוד שנה לא משמעותית. אם כבר, הם יצטרכו בעיקר לחשוב מאיפה לקצץ.

אגב, אם תהיה הסלמה ביטחונית בדרום שתתפתח חלילה למבצע או מלחמה, תקציב משרד הביטחון יגדל בתוספת חד־פעמית בהתאם לעלות הפעילות הביטחונית. 

כוח צה"ל בסמוך לגבול עזה, השבוע. אם תתרחש הסלמה ביטחונית תינתן תוספת חד-פעמית | צילום: בראל אפרים

רק החל משנת 2018 המצב אמור להיות אחרת. החל מאותה שנה, בסיס תקציב הביטחון אמור להישאר ריאלית קבוע, כלומר לגדול רק בהתאם למידת ההתייקרות הכללית במשק. רק החל מהשנה הזו משרדי הממשלה האחרים צפויים להתחיל ליהנות מתוספות ריאליות משמעותיות. בשורה התחתונה, גם אם תקציב 2017 יהיה תקציב חד־שנתי, הוא במידה רבה כבר נקבע.