אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חברת הבנייה הזרה — יקרה יותר מהישראליות צילום: אלכס קולומויסקי

חברת הבנייה הזרה — יקרה יותר מהישראליות

הממשלה רוצה לייבא חברות זרות שיפעלו כמו יילמזלר הטורקית שעובדת בארץ. אך לא זה מה שיוריד מחירים: יילמזלר יקרה ב־20% עד 40% משאר השוק

09.05.2016, 08:15 | דותן לוי

אם מישהו סבור שהכוונה של משרד הבינוי והשיכון להכניס לישראל חברות בנייה זרות, תוביל להוזלת עבודות הבניין בישראל — בדיקת “כלכליסט” מגלה שלא משם תבוא ההקלה במחירי הדיור הנוסקים. מהבדיקה עולה שחברת יילמזלר הטורקית, היחידה שעובדת כיום בישראל לפי אותו מודל, יקרה מהחברות הישראליות בעשרות אחוזים, בין היתר בשל התקורות הייחודיות לחברה זרה הפועלת בארץ. גם בממשלה מבינים שחברות זרות חדשות יתומחרו באופן דומה, אך מאמינים שהגדלת היקפי הבנייה תעצור את המחירים.

קראו עוד בכלכליסט

יילמזלר החלה לפעול בארץ לפני כ־20 שנה במסגרת הסכם רכש ביטחוני בין ישראל לטורקיה. היא חתומה על פרויקטים מוכרים רבים, בהם מגדל שרונה “המסובב” של עזריאלי שנבנה בימים אלה, פרויקט הולילנד בירושלים ומגדלי YOO בפארק צמרת בתל אביב. יילמזלר המתמחה בהקמת השלד, יכולה לעבוד ב־15 פרויקטים במקביל.

הפער במחירים נובע משיקולי כדאיות של חברות הבנייה ששוכרות את יילמזלר כקבלן משנה. מעבר לאיכות המקצועית, החברה מציעה 1,200 עובדים שמאוגדים תחת קורת גג אחת. חברות ישראליות שפועלות כקבלני משנה מעסיקות עובדים זרים או פלסטינים ממקורות שונים, שקשה יותר להסתמך עליהם.

מחירי העבודה של יילמזלר נקבעים לפי דרישותיו של כל פרויקט, אולם מנתונים שהגיעו לידי “כלכליסט” בנוגע לכמה פרויקטים, המחיר שלה נע בין 900 ל־950 שקל עבור קוב בטון, בעוד קבלני משנה אחרים גובים כ־700 שקל לקוב בטון: פער שנע בין 20% ל־40%, בתלות בפרויקט.

עבודה רצינית

"שווה לי לקחת אותם גם במחיר גבוה, כי הם מקצוענים, יש יציבות, העבודה רצינית, אתה יודע שהם מתחילים ומסיימים את הפרויקט ועובדים 24 שעות אם צריך”, אומר מנכ"ל מנרב הנדסה שאול דנקור, ששכר את יילמזלר לבניית השוק הסיטונאי בתל אביב.

מנכ”ל תדהר בנייה טל הרשקוביץ טוען שהיעילות מקזזת את פערי המחירים. “הם לא עולים יותר אם אתה מביא בחשבון את לוחות הזמנים ואת העבודה בלילה”, אמר. להערכתו, הכנסת חברות זרות לא תוריד את עלות העבודה, אך העלייה עשויה להיעצר.

בחברת יילמזלר מסכימים שהם יקרים יותר, אך טוענים שההפרש קטן יותר, של 10%. "יש לנו תקורות”, אומר נציג החברה בישראל, נסים גיוס, “כשיתר החברות שמביאות עובדים הן של תאגיד כוח אדם שנותן פתרון מקומי של כמה עובדים, אנחנו מזיזים חטיבה מדי בוקר, כולל מגורים לאלף עובדים, שירותי רפואה ודיווחים לממשלה". לדבריו, "בפרויקט של 20 מיליון שקל ההפרש הוא 1.5 מיליון. אבל תסתכל על לוחות הזמנים: את מגדל השחר בגבעתיים סיימנו חצי שנה לפני המועד. אנחנו יכולים לצקת ארבע קומות בחודש. זה דורש צוותים מיומנים שעולים יותר. מהנדס עולה מ־5,000 דולר למהנדס זר, ועד מהנדס ישראלי בכיר שיכול להגיע ל־70 אלף שקל בחודש".

בתחילת הדרך, קבלנים רבים ראו ביילמזלר איום. עם השנים, החברה נטרלה את רוב הביקורת, כשפיתחה מודל ייחודי שלפיו היא עובדת כקבלן משנה, ואינה מתחרה בחברות הגדולות. “הקבלן הראשי מחליט לשכור אותנו לפי הצעת המחיר”, אומר גיוס, שמתלונן על כך שהרכש שהוא מחויב לו בישראל והפיקוח והמיסוי הייחודיים מעלים מאוד את ההוצאות. “כל חברה זרה שתגיע תיתקל בכך, וזה הלם”, הוא אומר.

פרויקט הולילנד בירושלים, צילום: אלכס קולומויסקי פרויקט הולילנד בירושלים | צילום: אלכס קולומויסקי פרויקט הולילנד בירושלים, צילום: אלכס קולומויסקי

סעיף נסתר

בשוק מעריכים שבגלל החוסר העצום בפועלים מקצועיים, 6,000 העובדים שיביאו החברות ייבלעו בעבודה ולא תהיה הוזלה בעלות העבודה. בהתאם, בממשלה מצננים את הציפיות שכניסת החברות תוריד את מחירי הדיור. במשרד השיכון אמרו לאחרונה שהמטרה בהכנסת החברות היא להעלות את קצב התחלות הבנייה מ־47 אלף ב־2015 ל־60 אלף בשנה לפחות. באוצר הוסיפו שהממשלה אינה מתכוונת להתערב במחירים שיגבו החברות הזרות, והמטרה היא להגדיל את היצע הדירות.

הקבלנים הישראלים חוששים מצדם שהחברות הזרות יגרמו לקריסה של חברות ביצוע ישראליות, שעובדות בשולי רווח נמוכים. באוצר מנסים להרגיע באמצעות שימוש במודל של יילמזלר, כך שהחברות הזרות יהיו קבלן משנה ולא חברה יזמית או קבלנית.  אולם סעיף בקול הקורא מאפשר לחברה הזרה למצוא חברה ישראלית כשותפה ולהפוך ליזמת — ומכך חוששים הקבלנים, שסבורים שחברה זרה תוכל לפעול בקלות עם חברת קש ישראלית.

פועלי יילמזלר בחדר אוכל באתר בנייה , צילום: אוראל כהן פועלי יילמזלר בחדר אוכל באתר בנייה | צילום: אוראל כהן פועלי יילמזלר בחדר אוכל באתר בנייה , צילום: אוראל כהן

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
ממה באמת חוששים הקבלנים?
חסרות 140,000 דירות לסגור את הפער בין הביקוש להיצע. כושר הייצור / בנייה של "בוני הארץ" שווה לגידול השנתי במשקי הבית. האם הקבלנים יתנגדו לייבוא מיידי של 140,000 קרווילות לסגירת הפער? החשש של האינטרסנטים שהמחירים יעלו הוא שהשוק יהיה שוק של קונים ושוכרים!
יאיר שפי , תל אביב  |  09.05.16
5.
אין קשר בין עלות הבניה למחיר שאתם משלמים על הדירה, תכניסו את זה כבר לראש!
המחיר נקבע בין הקונה והמוכר, לפי משחקי הכוחות באותו רגע בשוק - יותר ישראלים רוצים לקנות היום ופחות רוצים למכור, זה אומר שהמחיר יעלה. בתל אביב דירה נמכרת בפי 8 מעלות הבניה, כך שרואים שכבר מזמן אין קשר בין עלות הבניה ועלות הדירה. הורדת עלות הבניה תגרום לכך שכשיזם ניגש למכרז קרקע, הוא עושה תחשיב כלכלי של רווח והפסד. מה יהיה מחיר הדירה שהוא צפוי למכור לציבור? זה נקבע לפי ביקוש והיצע ושמאי יכול להעריך את המצב היום. מה הן ההוצאות? כוח אדם משרדי וכמובן עלות הבניה ועלות הקרקע. אם מורידים את עלות הבניה הרווח שהפרויקט יניב יהיה גדול יותר. זה יגרום ליותר יזמים לרוץ ולקנות קרקעות, אבל אז מחיר הקרקע יעלה עקב הביקוש הרב לקרקעות. בסוף מחיר הקרקע יעלה בדיוק באותה מידה שירדה עלות הבניה, והרווח הסופי של הפרויקט ישאר בדיוק כמו היום (זה הרווח המינימלי שהבנקים מאשרים כדי להתחיל פרויקט נדלן) לכן צודקים בממשלה, התגבור בעובדים יכול להוזיל רק בצורה עקיפה, כלומר יבנו יותר דירות בכל שנה, ואז יהיה היצע, ואז מאזן הכוחות בין קונים למוכרים ישתנה ואיתו המחירים
רמי  |  09.05.16
4.
לבטל את חוק התכנון והבניה?
לאלון, [מגיב 1], - לבטל את חוק התכנון והבנייה זו ההצעה המבריקה שלך? אני למשל אוכל להוסיף לביתי עוד 30 קומות, ולהתרחב ממש עד קצה המגרש? פארקים, שמורות טבע, חוף הים, שטחים חקלאיים? את הכל נלביש בכיף "שלמת בטון ומלט" כדברי השיר? המחירים ירדו, זה בטוח. השאלה אם מישהו מאיתנו ירצה לחיות בתנאים כאלה.
דפנה  |  09.05.16
לכל התגובות