חקר ביצועים: השבוע של מפעל הפיס וראש עיריית לונדון החדש

אמדוקס מנותקת מישראל

חברת התוכנה אמדוקס פרסמה בשבוע שעבר תוצאות כספיות שהכו את תחזיות האנליסטים בוול־סטריט. התוצאות היו טובות בהחלט, זה רק הטיימינג שנראה תמוה. את הדו"חות בחרה החברה לפרסם ברביעי בלילה, ערב יום השואה. אז נכון שאמדוקס, שנוסדה בישראל כחלק מקבוצת עורק, מתאמצת כבר שנים להצניע את הקשר שלה לכאן. ובכל זאת, מנהליה הבכירים, בראשות המנכ"ל אלי גלמן, עדיין יושבים כאן, וכ־5,000 מעובדיה הם ישראלים שחיים בארץ. בנסיבות האלה אמדוקס יכלה למצוא יום פנוי אחר בלוח השנה לחגוג את הישגיה הפיננסיים.

אלי שמעוני

אלי גלמן מנכ"ל אמדוקס | צילום: נתן דביר

זינוק בהכנסות מהימורים

6.9 מיליארד שקל. זה הסכום שאזרחי ישראל נפרדו ממנו ב־2015 לטובת מפעל הפיס. הישראלים הימרו והימרו, גירדו ומילאו טפסים, עד שהגיעו ל־6.9 מיליארד שקל. הם הימרו כל כך הרבה עד שהכנסות הפיס זינקו ב־11% - כמעט 800 מיליון שקל נוספים שהישראלים הצליחו לגרד, תרתי משמע. תראו לי עוד משהו שצמח בשנה האחרונה בשיעור המטורף הזה. למה אנחנו מוסרים כל כך הרבה כסף מרצוננו החופשי למפעל הפיס, כשרק רבע ממנו חוזר להשקעות ציבוריות? אם אנחנו כל כך מיואשים מהמצב עד שאנחנו מוכנים להפסיד 7 מיליארד שקל, לא מוטב לתעל את הייאוש הזה למשהו פרודוקטיבי יותר? 7 מיליארד שקל בשנה היו יכולים לבנות פה ערי פריפריה מדהימות. במקום זה הם מרפדים את כיסם של כמה עשרות בכירים במפעל הפיס ומחזירים לעניים הרבה פחות ממה שהם תרמו. זו השיטה הגרועה ביותר להגשים את החלומות שלנו. חג עצמאות שמח.

שאול אמסטרדמסקי

דמי ניהול כל התורה כולה

הדו"חות השנתיים של קרנות הפנסיה והגמל שהגיעו אלינו באחרונה הם הזדמנות מצוינת לקרוא את האותיות הקטנות, להרים טלפון — ולהוריד את דמי הניהול. לא צריכה להיות כאן התלבטות, ואם בכל זאת יש, תקשיבו לוורן באפט. באסיפת בעלי המניות של ברקשייר האתוויי, לפני כשבועיים, עמד מלך הניהול האקטיבי מול קהל מעריציו והצהיר שהעצה הכי טובה שהוא יכול לתת למשקיעים היא "תקנו (תעודת סל שצמודה למדד) 500 S&P ואל תעשו דבר". כדי להמחיש עד כמה העצה הזאת טובה, באפט הציג טבלה שבה השווה את ביצועי המדד בשנים 2015-2008 למדד המשקף את הביצועים של קרנות המתוחכמות בעולם: S&P רשם תשואה של 66%, קרנות הגידור תשואה של 22%. ואם לא די בכך, ההשקעה במדד היא בדמי ניהול מינימליים, ההשקעה בקרנות הגידור היא בדמי ניהול מקסימליים. בפעם הבאה שמישהו מסביר בלהט וביראת כבוד מדוע דמי הניהול שהוא גובה הם מהמוצדקים, כדאי להיזכר בטבלה הזאת.

גולן פרידנפלד

נתניהו סופג ירי בתוך הנגמ"ש

האש שראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר להמטיר על מבקר המדינה יוסף שפירא מלמדת על כישלון, ולא בהכרח בענייני צוק איתן והמנהרות. נתניהו השתלט בשנים האחרונות על מינוי שומרי הסף והרגולטורים בשירות הציבורי, והדוגמאות האחרונות הן מידת הלחץ שהפעיל במינויי היועץ המשפטי לממשלה והממונה על הגבלים עסקיים. אבל לפעמים בעל התפקיד, בניגוד לציפיות, יורה בתוך הנגמ"ש. במקרה של שפירא, נוספה לירי הזה אירוניה משעשעת: המינוי שלו הוא בישול משותף של הליכוד וקדימה, ובעיקר של נתניהו ושל רוני בר־און, מקורבו של אהוד אולמרט. אחרי שהמבקר הקודם מיכה לינדנשטראוס, מינוי של הליכוד, התאמץ על סיכול ממוקד של אולמרט, המבקר הנוכחי, שנדחף על ידי קדימה, מכוון את האש לנתניהו. הבעיה היא שביבי עוד עלול להסיק מזה שהוא צריך להמשיך להחליט הכל לגמרי לבד.

משה גורלי

בנימין נתניהו | צילום: אלכס קולומויסקי

בזק חונקת את התחרות

בשבוע שעבר סיקר "כלכליסט" את האופן שבו בזק מכבידה על חברות שמספקות שירותי תקשורת באמצעות התשתית שלה. בין השאר הובאה בכתבה שיחה של נציגת מכירות שניסתה לשכנע לקוח לחזור לבזק בטענה שהחברה לא תמהר לטפל בתקלות בתשתית שלו אם ימשיך עם הספקית האחרת. הלקוח הזה הייתי אני, בעילום שם. כעבור כמה ימים שוב קיבלתי טלפון מבזק, עם פיתוי מוגדל: לשלם בכל חודש 75 שקל בלבד לתשתית וספק, עשרה שקלים פחות מהספקית שאליה עברתי ו־40 פחות מההצעה המקורית של בזק. לכאורה התחרות מוכיחה את עצמה, והייתי צריך לקפוץ על ההצעה. אבל זו בעצם תחרות נגד תחרות: בזק מוכנה להרוויח הרבה פחות כדי לייבש את המתחרים ולחזור לשלוט בשוק. מתוך אחריות צרכנית ולאומית, אמרתי למוקדנית לא תודה; כשהמתחרים יתבססו אשקול לחזור אליכם. היא לא התווכחה.

אורי תובל

ראש עירייה חדש ללונדון

סאדיק חאן ממפלגת הלייבור הבריטית, ראש העירייה המוסלמי הראשון של לונדון (ושל עיר אירופית מרכזית בכלל), הושבע לתפקיד ביום שבת אחרי שהביס את המועמד היהודי השמרן זאק גולדסמית. אף שהואשם בהתרועעות עם מוסלמים קיצוניים, אפילו קשר לפיגוע 11/9, חאן ניצח גם בזכות סיפור הסינדרלה שלו, כבן לנהג אוטובוס ותופרת שהיגרו מפקיסטן וכמי שגדל בדיור ציבורי בלונדון — להבדיל מגולדסמית, בנו של איל פיננסים ומי שהתחנך בפנימיית האליטות איטון. נראה כי בסוף הלונדונים בחרו את מי שחווה על בשרו את הבעיות הבוערות של עירם: בועת נדל"ן, תחבורה ציבורית צפופה ויקרה ופערים מעמדיים גדלים והולכים. עכשיו הוא יצטרך להוכיח שההיכרות הזאת מאפשרת גם לייצר פתרונות.

תמר טוניק

סאדיק חאן | צילום: איי אף פי

מיקרוסופט מנג'סת בהצלחה

"מחשבים שיושארו ללא השגחה ישודרגו לווינדוס 10" הזהיר שלט מבודח, שצולם לכאורה בכנס של מיקרוסופט עצמה ונהפך לבדיחת רשת. זה סיכום לא רע למצבה של מערכת ההפעלה: בלי קשר לאיכותה, מיקרוסופט לא מפסיקה להציק למשתמשים כדי שיעברו אליה, גם באמצעות שיווק קונבנציונלי וגם בעזרת נדנודים בלתי פוסקים על מסך המחשב. הצעד האחרון הגיע לפני שבוע, כשענקית התוכנה הזכירה שבעוד שלושה חודשים השדרוג לווינדוס 10 לא יהיה חינמי כפי שהוא כעת, אז מהרו. זה נשמע כמו ה"אני הולך" של מוכר הארטיקים, ואף אחד לא ממש יופתע אם כמוהו, גם מיקרוסופט תחכה עוד קצת ולא תמהר לדרוש תשלום. ובכל זאת, זה כנראה עובד: קצב האימוץ של המערכת מהיר בהרבה משל ווינדוס 8. נראה שכמו בימי ביל גייטס העליזים מיקרוסופט שוב מקריבה את התדמית — ולא מעט כסף — על מזבח נתח השוק.

דור צח

רצח שירזי ההלבנה נמשכת

בערב שבת נרצח שי שירזי, מ"נסיכי" עולם הפשע. בבוקר שאחרי קרובי משפחתו, שבהחלט אפשר להבין את עומק כאבם, ביכו את מותו ברדיו, סיפרו על "ילד זהב" שחי "חיים נורמטיביים" ולפתע פתאום נורה ברמזור בצפון תל אביב. על שני המאסרים שכבר ריצה, כולל כחמש שנות מאסר על "סיוע בהריגה", הם לא דיברו. הבמה שקיבלו נראתה כמו זו שמקבלות משפחות שכולות, כמו המשך ישיר להתייחסות לעבריינים כ"חיילים" ב"צבא" של גנרל מזדמן שעסוק באיומים, הלבנות הון, גביית דמי חסות וחיסולים, ולאופן שבו התרגלנו למונח "פיגוע על רקע פלילי", עם כתב שטח בזירה. כדי להילחם בפשיעה ובחיסולים, שכבר גבו חיי אזרחים תמימים ומערערים את הביטחון ברחובות, צריך להפסיק לנרמל את העולם הזה במילים כאלו, בראיונות כאלה, בהתייחסות תקשורתית שמרככת את חומרת המציאות.

אוריאל דסקל