הדילמה של כחלון: איך לבטל את אשלים בלי פיצוי לאריסון

פרויקט תחנת הכוח של שיכון ובינוי באשלים בנגב עובר בשבוע האחרון בחינה מדוקדקת על ידי שלושה גופים שונים: משרד האנרגיה, משרד האוצר ורשות ההגבלים העסקיים. בעוד שמשרד האנרגיה מנסה להכשיר את הפרויקט, במשרד האוצר בוחנים את האפשרות ההפוכה, והיא ביטולו.

פרויקט אשלים הוא תחנת כוח תרמו־סולארית שמוקמת בנגב בהשקעה של 800 מיליון יורו. התחנה אמורה לפעול בשנתיים הקרובות ולספק כ־121 מגה וואט. הפרויקט הוחזק בשותפות שווה של שיכון ובינוי ואבנגואה הספרדית, אולם לפני כחצי שנה הפרויקט נעצר בשל קשיים פיננסיים של מחזיקת הטכנולוגיה לייצור החשמל, אבנגואה.

ממידע שהגיע ל"כלכליסט" עולה שהבחינה הראשונה היא האם לאשר כניסת משקיעים חדשים. שיכון ובינוי דיווחה ב־24 באפריל שהיא מצאה שני גופים חדשים שייכנסו לפרויקט ויחליפו את אבנגואה שנמצאת בהליכי פשיטת רגל. הגוף הראשון הוא חברת TSK הספרדית שתחזיק 32.5% ביזמות ועוד 10% בשותפות עצמה. הגוף השני הוא קרן נוי שאמורה להחזיק 40% בשותפות בלבד, והשאר יישאר בידי שיכון ובינוי.

שדה סולארי. טכנולוגיה משתלמת יותר לציבור | צילום: חנן רובנס

המלכוד עם קרן נוי

הבעיה הגדולה של משרד האנרגיה היא שנכון להיום התקנות קובעות שלקרן נוי אסור לכאורה להיכנס לפרויקט. הסיבה לכך היא תקנות הריכוזיות של אחזקות בתחנות כוח: במרץ 2015 פרסמה רשות החשמל הישנה אסדרה לכללי החזקות בתחנות כוח כדי למנוע מציאות שבה גוף אחד שולט על טכנולוגיה ויוצר לעצמו מין מונופול פרטי. לפיה, החזקה של 10% או יותר תחשב כאחזקה מלאה. במלים אחרות, אם תאושר הבקשה של קרן נוי להחליף את אבנגואה אזי קרן נוי תחשב כאילו היא מחזיקה בכל תחנת הכוח על הספק הייצור שלה.

הבעיה היא שקרן נוי מחזיקה במקביל גם בכ־50% בתחנת הכוח השנייה והיחידה שבהקמה של הטכנולוגיה התרמו־סולארית – תחנת מגלים של ברייטסורס וג'נרל אלקטריק שמוקמת גם היא בנגב. כלומר, אם קרן נוי תיכנס לפרויקט של שיכון ובינוי היא תהווה מונופול רשמי לכאורה בכל מה שקשור לתחנות כוח תרמו־סולאריות בארץ. בכיר במשרד האנרגיה הגדיר את תקנות רשות החשמל הישנה, שגובשו על ידי אורית פרקש הכהן שהודחה על ידי שר האנרגיה הנוכחי יובל שטייניץ, כ"הזויות" ואמר שייתכן וינסו לשנות אותם. אפשרות אחרת היא לחכות עד שהתקנות יפוגו במרץ 2017 ורק אז לאשר את כניסת קרן נוי, כאשר הסיכון הוא עיכוב הפרויקט והפעלתו הרשמית רק ב־2019. מי שנכנסה לאחרונה לעובי הקורה בנושא היא הרשות להגבלים עסקיים, והבחינה של הנושא אמורה להסתיים עד סוף יוני. אישור של כניסת קרן נוי עלול להיתקל בביקורת ציבורית על "עיגול הפינות" לכאורה עבור בעלת השליטה בשיכון ובינוי, אשת העסקים שרי אריסון.

מי שעוד לוטש עיניים לפרויקט הוא שר האוצר משה כחלון, שאמור לקיים סבב ישיבות בנושא תחת השאלה האם ניתן לבטל בכלל את הפרויקט. הבחינה של כחלון היא אחרת ונובעת משיקולי משק: פרויקט אשלים נחתם לפני כמה שנים כאשר תעריף הייצור שהובטח ליזמים נע בין 80 ל־85 אג' לקילוואט/שעה. מדובר בתעריף גבוה פי 3.5 מזה שהיה ניתן אם הפרויקט היה קם היום בטכנולוגיה סולארית רגילה (רק פאנלים), כאשר העלות העודפת למשק שהושתה על הציבור היא כ־2 עד 3 מיליארד שקל לאורך חיי הפרויקט. מי שאמור לסבסד את הקמת תחנות הכוח בתרמו־סולאריות הוא הציבור דרך חשבונות החשמל, וכחלון רוצה לראות האם אפשר לקחת צעד אחורה ולהמיר את הפרויקט מתרמו־סולארי לסולארי רגיל, או לחילופין לבטלו כליל.

מימין: בעלת השליטה בשיכון ובינוי שרי אריסון, שר האוצר משה כחלון | צילום: אלכס קולומויסקי

בוחנים את שינוי התמהיל

הבעיה של כחלון כפולה: ביטול הפרויקט, בוודאי אחרי שביולי 2015 חתמה החשבת הכללית על חוזה סגירה פיננסית מול הבנק האירופי (אחד המממנים), עלול גם להשית על המדינה פיצוי של מילארדים וגם לשדר שנית (אחרי פיאסקו מתווה הגז והלאמת הרכבת הקלה בתל אביב) שכאן לא בטוח לעשות עסקים. שנית, על זה יש להוסיף את העובדה שכחלון לא ירצה להיזכר כמי שהציל את הפרויקט האדיר הזה עבור שרי אריסון.

באוצר בדקו אפשרויות לשנות את תמהיל התחנה כך שהיא תישאר תרמו־סולארית אבל תהיה לה אגירת חשמל בשעות שבהן אין שמש או שיוגדל השימוש בגז טבעי בלילה. המהלכים הללו יכולים להוריד את עלות המדינה מכ־85 לכ־40 אג' לקוט"ש ולחסוך לציבור ניפוח של חשבונות החשמל. מלשכת שר האוצר אישרו שיש דיונים בנושא אולם ללא כל החלטה. מרשות החשמל החדשה אישרו בתגובה שקרן נוי אכן הגישה בקשה רשמית להיכנס לפרויקט כאשר "הבקשה נבחנת בשיתוף ההגבלים העסקיים ומנהלת אשלים".

מנהל קרן נוי פיני כהן | צילום: אריאל שרוסטר