"לא היינו טובים מספיק כדי להתחרות באפל. הפעם אנחנו יודעים"

"אף אחד לא חשב שלסטר, מהקבוצות הכי עניות בפרמייר ליג הבריטית, תזכה באליפות. אבל לפעמים גם הקטנים יכולים לזכות", משיב בחיוך צ'נדרה רת'קרישנן, מנכ"ל חברת i.am+, כשהוא נשאל על סיכויי החברה שלו ושל המוזיקאי will.i.am להתחרות מול גוגל, מיקרוסופט, אפל, אמזון ופייסבוק על השליטה בתחום המורכב של אינטליגנציה מלאכותית.

רת'קרישנן הגיע לישראל בעקבות הרכישה הראשונה שביצעה החברה הבינלאומית בארץ, של חברת סנסיה הצעירה והקטנה מבני ברק. מספקית שפיתחה במקור את אחד הרכיבים הטכנולוגיים במערכת הבינה המלאכותית של i.am+ הפכה סנסיה בתוך זמן קצר למרכז פיתוח בינלאומי ולמובילה בפרויקט אנידה (AneedA): מערכת בינה מלאכותית מקבילה לסירי של אפל וקורטנה מבית מיקרוסופט, שאף אמורה להתעלות עליהן מבחינות מסוימות.

מימין: סמנכ"ל הטכנולוגיות בסנסיה יוסי מרואני, מנכ"ל i am+ צ'נדרה רת'קרישנן, ומנכ"ל סנסיה נועם פיין | צילום: דנה קופל

מאחורי החיוך הצנוע של רת'קרישנן מסתתר סיפור מרתק עוד יותר מהשילוב בין היומרה של חברה ישראלית להתמודד מול ענקיות הטכנולוגיה והחלטת לייבל הטכנולוגיה והאופנה של היזם will.i.am להקים מרכז פיתוח בישראל. רת'קרישנן עצמו הוא דמות צבעונית, סגנונית ובעייתית, ושמו כבר נקשר לכמה מהמחדלים והמוצרים הגרועים ביותר בתעשיית הטכנולוגיה. למרות זאת, הוא בטוח לחלוטין באנידה וב־Dial, השעון החכם והייחודי שעליה הסייעת של סנסיה צפויה לרוץ.

הפקת לקחים ושיעור בצניעות

ב-2008 רת'קרישנן הסינגפורי חבר לבלוגר מייקל אריגנטון, מייסד טק־קרנצ', לפיתוח הטאבלט המסחרי הראשון בהיסטוריה - שנתיים לפני שאפל השיקה את האייפד. אלא שהקשר בין השניים עלה במהירות על שרטון ונגמר בתביעות הדדיות ופרויקט שיצא משליטה עם מפרט בסיסי, יכולות לא ברורות, מחיר שטיפס בקביעות ותאריך השקה שנדחה פעם אחר פעם. הטאבלט שהושק לבסוף, תחת המותג JooJoo, היה מוצר מחריד, אבל רת'קרישנן טען אז שוב ושוב שמדובר במוצר עדיף. JooJoo מכר פחות מ־100 יחידות בכל העולם ורת'קרישנן הפך ללעג ולשנינה בתעשייה.

will.i.am מציג את Dial בפברואר. "לא צריך סייעת דיגיטלית אלא ישות שעונה לך"

ב-2012, הוא חבר לוויל.איי.אם ובמהירות מצא עצמו שוב באותה נקודה: פולס (Puls) השעון החכם של i.am+, הקדים את האפל ווטש כמו שה־JooJoo הקדים את האייפד, אבל גם הפעם היה מוצר נחות לעומת המתחרה. עכשיו, עם Dialוסנסיה, הוא מנסה ללמוד מהשגיאות.

אתה לא חושש שאתה נמצא שוב באותה נקודה עם Dial? גם פולס היה כישלון מפואר.

רת'קרישנן, שבשנים האחרונות ניסה להמנע מאור הזרקורים, מגיב באי נוחות: "זיהינו את הצורך בשוק בטאבלט עם יכולות כמו אייפד ו־JooJoo מוקדם, אבל בסופו של דבר יצאנו עם טאבלט במקביל לאפל. פשוט לא היינו טובים מספיק. האייפד היה מוצר טוב יותר משמעותית ועם אקו־סיסטם גדול יותר".

מה למדת מהכישלונות הקודמים שאתה מתכוון ליישם ב־Dial?

"למדתי שללא ספק אי אפשר להתחרות במחיר או בחומרה מול חברה כמו אפל. חייבים לבוא עם גישה חדשה".

למרות הכישלון, רת'קרישנן עדיין סבור שפולס היה מכשיר פורץ דרך בכך שהיה שעון חכם שלא זקוק לסמארטפון, גם לא לצורך סנכרון או הורדת אפליקציות. לדבריו, גם לאחר השקת אפל ווטש הקהל עדיין רוצה שעון שמנותק מהסמארטפון.

"השאלה היא למה שתרצה שעון חכם שעושה בדיוק מה שסמארטפון עושה, רק עם מסך קטן יותר. אז החלטנו לא להשיק את פולס וחזרנו לשולחן התכנונים. המסקנה שלנו היא שיש מקום לשעון חכם, אבל כזה שמציע פונקציונליות שאין בסמארטפון. Dial מעניק את זה בשילוב עם אנידה, והתוצאה היא המכשיר הלביש הטוב ביותר בשוק".

כדי להפוך את ההבטחה למציאות i.am+ תצטרך להתנער מההיסטוריה הקצרה אך בעייתית שלה. מייסד החברה will.i.am נמנה על מייסדי ביטס שנמכרה לאפל ב־2 מיליארד דולר ושימש יועץ בכיר לאינטל בתחום הטכנולוגיה, אך מאז הקמת החברה ב־2012 המוצרים הטכנולוגיים ששיווקה החברה לא התרוממו. השעון החכם פולס אף הוגדר על ידי מספר גופי תקשורת כמוצר הטכנולוגי הגרוע בהיסטוריה.

רת'קרישנן מספק שוב את הנימוק שסיפקה החברה לפני כשנה, לאחר השקת פולס, בטענה שהיה מדובר באב־טיפוס ולא בגירסה מסחרית. קשה למצוא סימוכין לטענה זו בפרסומים קודמים של החברה, אבל לטענתו התקשורת התעלמה מהמידע הזה.

למען הסר ספק, האם ה־Dial הוא מוצר סופי ומסחרי או שאנחנו צפויים לעוד ניסיון למתג מחדש כישלון?

"זה בהחלט מוצר סופי והשקת מוצר. אבל אנחנו לא הולכים להיכשל כי אנחנו יודעים מה אנשים רוצים".

צוות פיתוח ישראלי שמתחרה בענקיות

הטכנולוגיה שסנסיה הישראלית מביאה לפרויקט אנידה החלה כמערכת איסוף וניתוח מידע מתוחכמת בשם Sense, שמאפשרת לאפליקציות צד־שלישי להגיע לתובנות חכמות על המשתמש. כך למשל סנסיה יודעת לזהות את מגדר המשתמש, פעילות הספורט החביבה עליו ושגרת היום שלו, במטרה ליצור מוצר שיספק ערך מוסף למשתמש ולא ליצור מערכת מבוססת פרסומות. סנסיה היתה חברה מבטיחה שפעלה יחסית מחוץ לתקשורת המרכזית וגייסה ממשקיעים כיוסי ורדי, שלמה נחמה ואבי שכטר.

בשנה וחצי האחרונות המירה עצמה סנסיה מחברה שמפתחת אלגוריתם לניתוח מידע למרכז פיתוח בינלאומי של בינה מלאכותית. החברה מעסיקה 25 עובדים בבני ברק, הוליווד וסינגפור ואחראית על פיתוח מספר מערכות באנידה, שצפויה להוות את הלב הפועם של Dial, שעון־טלפון חכם שיישלט לחלוטין באמצעות אנידה ופקודות קוליות. הצלחת המוצר הסופי תלויה לחלוטין ביכולת של סנסיה לפתח מערכת AI מתקדמת.

במובן זה סנסיה מתחרה מול צוותי פיתוח של אלפי אנשים ותקציבים בגובה מיליארדי דולרים שעובדים עבור חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר בעולם. אפל עצמה נכנסה לתחום ה־AI רק באמצעות תשלום 200 מיליון דולר עבור סירי — הגירסה המסחרית של פיתוח בן יותר מ־30 שנה בהשקעה של מיליארדי דולרים של הצבא האמריקאי, DAPRA ואוניברסיטת סטנפורד.

אמרת שכדי להצליח מול חברות גדולות, יש צורך בגישה חדשה. מה שלכם?

"הבנו שבינה מלאכותית לא צריכה להיות סייעת דיגיטילית, כמו שיש היום בשוק, אלא ישות שאתה יכול לשוחח איתה. עם סייעת, אתה שואל שאלות והיא עונה לך, אם היא מצליחה. אנחנו רוצים ליצור בינה מלאכותית שיודעת להבין קונטקסט ואפשר לנהל איתה שיחה דינמית ומהנה. זה אומר שצריך להיות לה אופי משלה. היום, כל סייעת דיגיטלית יכולה למצוא מסעדה באזור שלך, אבל הן לא יבינו אם אתה אומר להן 'אני רעב' או 'אני משועמם, אני רוצה לנשנש'", מסביר רת'קרישנן.

בהדגמה שביצע רת'קרישנן בפני "כלכליסט" נראה שאנידה אכן מצליחה להבין קונטקסט ומבטא טוב יותר מהמתחרות, אף שלעתים נדרשה מערכת הבינה המלאכותית למספר שניות ארוכות לפני שהשיבה לשאלות. בשלב זה אנידה משתמשת במספר מערכות נפרדות ומחברת את ה-AI של סנסיה עם מערכת זיהוי הקול של ניואנס. לבטחת רת'קרישנן, בעתיד השירות יעבוד חלק יותר לאחר שהחברה תשלים את תהליך האופטמיזציה ותפרוס שרתי ענן מקומיים.

מערכת עם אופי שלומדת ומגיבה אליך

המפרט הטכני של Dial לא מתקדם במיוחד, אבל יחסית למכשיר כה קטן הרמקול שלו מצוין. לדברי רת'קרישנן, החברה שכרה צוות של תסריטאים הוליוודים שיכתוב את הדיאלוג והאופי של אנידה, ולכן היא יודעת להגיב בעוקצנות ולענות בצורה אינטליגנטית לשאלות הקשורות לאופיה ובעלת טעם במוזיקה - חובבת אופרה ופופ. סנסיה היא לא היחידה שמנסה למתג ולבדל את ה־AI שלה: גם לקורטנה של מיקרוסופט יש שחקנית קול מקצועית משל עצמה, אבל מהתנסות קצרה נראה שאנידה מהווה מתחרה ראויה.

מה אם האופי של אנידה מעצבן אותך? לאופי ותגובות מתוסרטות בטח יש גם חסרונות.

"לבינה מלאכותית יש את הפוטנציאל ללמוד, והיא תלמד מהתגובות שלך ומהתגובות של יתר המשתמשים ותתפתח כל הזמן. האופי של אנידה מתוסרט, בין אם לגבי דברים שהיא אוהבת או שהיא שונאת, אבל האופי שלה גם מושפע ממשתמשים והיא לומדת. גם אתה לא אותו אדם שהיית בגיל 15 או האדם שתהיה ב־65. ככל שיותר אנשים ישתמשו במערכת, היא תתפתח יותר. בסופו של דבר, אולי ייקח עוד זמן עד שנוכל ליצור חוויה משכנעת, אבל זה לא צריך למנוע מאיתנו לרצות לצאת למסע ביחד".

אנחנו מדברים על מוצר שאנשים משלמים עבורו. הם לא רוצים לצאת למסע, הם רוצים משהו שעובד.

"השאלה היא מתי נגיע למוצר שהוא טוב מספיק. פעם היו מודמים אטיים במהירות של 2,400 ביט אבל עדיין השתמשנו בהם כי הרצון להתחבר היה חזק יותר מהתסכול כתוצאה מהאיטיות שלהם. אנידה היא לא הבינה המלאכותית הראשונה או האחרונה, אבל אנחנו מאמינים שלמדנו ממה שקורה בשוק ויש לנו נקודת התחלה הרבה יותר מתקדמת משהייתה לסירי למשל כאשר היא הושקה". 

סנסיה הוקמה בידי נועם פיין, המתפקד כמנכ"ל החברה הישראלית, ויוסי מרואני שמשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות. המשרדים החדשים שלהם ברום מגדל ב.ס.ר 3 בבני ברק גדולים ומפוארים הרבה יותר מהמצופה מחברה שגייסה עד כה מאות אלפי דולרים בודדים. בעקבות הרכישה בידי i.am+, שהתבצעה בפועל לפני מספר חודשים אבל נחשפה רק לאחרונה, סנסיה הפכה למרכז הפיתוח הישראלי של החברה.

פיין מקווה להכפיל את מצבת כוח האדם של החברה בשנה הקרובה ומחפש אחר מומחי בינה מלאכותית ומתכנתים בתחום הטלפוניה — אנידה צריכה לדעת גם לבצע התקשרויות עם אנשים אחרים ובתי עסק עבור המשתמש.

"אנחנו מחפשים עוד שיתופי פעולה בישראל"

נוסף על כך, פיין מקווה להמשיך ולהרחיב את המרכז המקומי עם שיתופי פעולה ואולי וגם רכישות מקומיות נוספות. "אנחנו מחפשים עוד שיתופי פעולה", אמר פיין ל"כלכליסט". הקשר בין will.i.am וישראל הדוק: Dial ישתמש בעוד מספר טכנולוגיות ישראליות, ומוצרי החברה הקודמים גם השתמשו בפיתוחים ישראלים, כמו בטכנולוגיה של Beyond Verbal, שסיפקה אלגוריתם המנתח את מצב הרוח של המשתמש לפי טון הקול שלו".

פיין מספר שהוא ומרואני פגשו את המוזיקאה בעת ביקורו בישראל במסגרת כנס ThinkNext בנובמבר 2014, ומיד נוצרה "כימיה חזקה מאוד", לדבריו, שהובילה לשיתוף הפעולה שהפך בסופו של דבר לעיקר הפעילות של סנסיה. תחום הפעילות הקודם של החברה, Sense, נזנח כמעט לחלוטין וסנסיה מתכוונת להפסיק לפתח אותו ולתמוך בו.

רת'קרישנן ופיין מבטיחים להמשיך את העבודה המקומית ואף אומרים כי אנידה מותאמת בימים אלו לעברית, וכי Dial יושק גם בארץ, אם כי ככל הנראה רק בתחילת 2017. "אתה לא מדמיין שנשכח את ישראל, נכון?" אומר רת'קרישנן ומחייך.