זמן שווה מוח: מערכת הבריאות לא יכולה להמשיך ולהתעלם מהמחסור במצנתרים

כ-15 אלף אנשים לוקים מדי שנה בישראל בשבץ מוחי. מולם פועלים בסך הכל 11 רופאים, מומחים לצנתור של כלי הדם במוח. בתנאים הללו, אין שום סיכוי שכל הלוקים בשבץ מוחי יגיעו למצנתר בזמן – דבר שיכול להציל את חייהם או למנוע נכות קשה.  

בדומה לצנתור עורקי הלב, המצנתר מגיע אל העורק במוח, שולף את הקריש ומאפשר את חידוש זרימת הדם לרקמת המוח. הנוסחה היא: "זמן שווה מוח", וככל שקריש הדם החוסם עורק במוח יסולק מוקדם יותר, כך תקטן מידת הפגיעה במוח.

במרכזים רפואיים בהם פועלים שני מצנתרי מוח, כמו בשיבא ובבילינסון, אמור כל אחד מהם לבצע 15 כוננויות בחודש. זוהי דרישה לא אנושית. שלא לדבר על מרכזים רפואיים כמו רמב"ם, נהריה, סורוקה ואסף הרופא, בהם פועל רק מצנתר מוח אחד, שאינו מסוגל לעמוד בעומס  - עבודה של 30 כוננויות בחודש, שמשמעותן זמינות מתמדת סביב השעון.

בשל המצוקה המספרית של המצנתרים, מועברים חולים ממרכז רפואי אחד למרכז רפואי אחר, המוכן לקלוט אותם לצנתור, כאשר בתהליך הזה זמן יקר הולך לאיבוד. קיימים אזורים נרחבים בישראל שאין בהם מצנתר מוח בכלל. למשל, דרומה מגדרה ועד באר שבע, או מצפון לרעננה ועד חיפה. לא רק תושבי הפריפריה אלא גם תושבי מרכז הארץ סובלים ממחסור במצנתרי מוח זמינים. כך למשל, היחידה לנוירורדיולוגיה פולשנית (לצנתורי מוח) בבית החולים איכילוב הייתה סגורה במהלך השנה האחרונה בשל בעיות פרסונליות, ומצנתר המוח היחיד שהיה שם עזב את בית החולים.

ביטוי מוחשי למחסור המסוכן הזה ניתן לקבל מהמקרה הבא: תושב תל אביב שב ממכון הכושר כשהוא סובל מהפרעות בדיבור ומחולשה בפלג גופו הימני. רעייתו, שחשדה מיד שמדובר באירוע מוחי, פינתה אותו תוך דקות לבית החולים איכילוב. כעבור כשעה וחצי נרשם בגיליון החולה שעורק ראשי במוחו חסום וכי הוא מופנה לצנתור מוחי דחוף. לו היה הבחור מצונתר בזמן הזה ולא מאבד שעתיים יקרות, הסיכוי להחלמה היה טוב מאוד. אבל למרבה הפלא והצער, לא נמצא מצנתר זמין באיכילוב ואחרי התדפקות נואשת על דלתות בתי חולים שונים בגוש דן, לא נותר אלא להעביר את החולה לצנתור מוח בבית החולים סורוקה בב"ש. האיש הוכנס לצנתור בחלוף יותר מ-6 שעות מתחילת האירוע המוחי, כאשר האוטם במוח כבר היה נרחב ונגרם לו נזק בלתי הפיך. הוא נפטר כעבור חודשיים. לאחרונה דווח על מקרה דומה שבו הועברה חולה עם שבץ מוחי מסורוקה לבילינסון, לאחר שלא נמצא בבאר שבע מצנתר שיטפל בה.

בעולם אוטופי היו מספר מצנתרי מוח בכל בית חולים. אולם בעולמנו תמונת המצב העגומה מחייבת את משרד הבריאות לנקוט עמדה. במטרה לקדם את נושא הטיפול בלוקים בשבץ מוחי, יש צורך בראש ובראשונה לעבות את מרכזי העל הקיימים שאליהם יועברו החולים הזקוקים לצנתור, בזריזות ראויה, ולהימנע מהקמת יחידת צנתורים חדשה בירושלים. בהדסה עין כרם נמצא מצנתר מוח עתיר נסיון עם יחידה משומנת היטב, ולכן אין הצדקה להקים מרכז נוסף בשערי צדק. אין גם הצדקה לפתוח יחידות חדשות במרכז הארץ, כמו זו שנפתחה באחרונה באסף הרופא, הנמצא כעשר דקות נסיעה מתל השומר, שם פועלת יחידת שבץ מאורגנת, הכוללת מצנתרי מח, ולא פחות חשוב גם יחידה ייעודית לטיפול בחולים לאחר הצנתור.

במרכזים בהם אין יחידת צנתורים חייב להיות "צוות שבץ" זמין בכל שעות היממה, כך שכל נפגע שמגיע למיון "יטוס" מיד לביצוע הדמיית מוח ולא ימתין במיון עד אשר הנוירולוג התורן יגיע ויטרח למלא את ההזמנה ל-CT. משרד הבריאות חייב לתכנן את שיתוף הפעולה בין מרכזי העל לבין צנתרי המוח, במטרה לכסות את כל ימות השבוע בכוננים ולחסוך זמן של חיפושים אחר מצנתר פנוי או מרכז רפואי זמין. על הרגולטור להיות מעורב בפתיחה של יחידות חדשות, לדאוג לרופאים צעירים בעלי מומחיות בנוירולוגיה, בהדמיה או בנוירוכירורגיה, ולהפנותם להתמחות בצנתורי מוח. ולא פחות חשוב - להשקיע ביחידות שבץ מוחי תקניות, שכן לא מספיק לאבחן ולצנתר, אלא גם לדעת להעניק את הטיפול הראוי לאחר הצינתור.

הכותב הוא מומחה לנוירוכירורגיה ועו"ד המתמחה ברשלנות רפואית