מכסת הייצור עולה אבל לא מדביקה את הביקוש

משק הלול בישראל הוא משק מתוכנן. חוק מועצת הלול מעניק למועצת הלול סמכות לתכנן את היקף גידול העופות להטלה. התכנון בענף הביצים נעשה באמצעות קביעת מכסות ומחירים. החוק בישראל למעשה אוסר את העיסוק בייצור ושיווק של ביצים ללא מכסה אישית. החוק מסמיך את שר החקלאות, בהתייעצות עם המועצה, לקבוע מכסת ייצור ארצית להטלה. בקביעת המכסות ניתנת העדפה לאזורי עדיפות לאומית וליישובי הגליל והגולן. המכסה הארצית לייצור ביצים נקבעת לטענת מועצת הלול בהתאם לנתונים בדבר ביקוש וצריכה, אולם אין התאמה בין הגידול באוכלוסייה בישראל שמוביל לעלייה בביקוש, לבין המכסה שנקבעת.

בחודש דצמבר האחרון אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את הכללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016, שהוגשו לאישור על ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל. המכסה שאושרה הנה בהיקף של 2 מיליארד ו־220 מיליון ביצים. מדובר בעלייה של כ־7% ממכסת הביצים בשנת 2015.

כמו כן, אושרה תוספת מכסה של כ־40 מיליון ביצים ליצרנים חדשים, וכן תוספת מיוחדת של 4% נוספים ליצרנים שיגדלו בלולי מעוף ללא כלובים. התוספות הוסברו בכך שמטרתן להביא לצמצום היבוא ולחיזוק היצור המקומי. עם זאת, כיוון שבשנת 2015 הסתכם היבוא ביותר מ־300 מיליון ביצים ומאחר שצפויה עלייה בביקוש לביצים במהלך השנה, תוספות אלו לא ימנעו לגמרי את הצורך ביבוא משלים מחו"ל.