אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההאקרים על הגדרות: האמריקאים מפחדים מסייבר

דו"ח טכנולוגי

ההאקרים על הגדרות: האמריקאים מפחדים מסייבר

בארה"ב מפחדים מסייבר כמעט כמו מדאעש, ופייסבוק משיקה את Moments באירופה ללא זיהוי פנים

11.05.2016, 13:40 | יוסי גורביץ

לא לפחד כלל

סקר של מכון Pew בחן אלו מהאיומים הבינלאומיים שמסכנים, לכאורה, את ארה"ב הכי מפחידים את האמריקאים. במקום הראשון נמצאת דאעש, מה שלא מפתיע במיוחד. ספק אם הכוח הצבאי של דאעש מספיק כדי להתמודד עם אוגדה אמריקאית, אבל הקבוצה הזו מתמחה במעשי טרור מזוויעים במיוחד, ואם היא לא מבצעת אותם בפועל, היא לא מהססת לפברק אותם. הגיוני, בהתחשב. אבל במקום השני נמצא איום הסייבר.

מי מפחד ממתקפת סייבר?, צילום: שאטרסטוק מי מפחד ממתקפת סייבר? | צילום: שאטרסטוק מי מפחד ממתקפת סייבר?, צילום: שאטרסטוק

72% מהאמריקאים מאמינים שהתקפת סייבר היא איום משמעותי, בעוד ש-22% מאמינים שהיא איום שולי. היא נתפסת כמאיימת יותר, למשל, מההתחממות הגלובלית. הגיוני שאנחנו מדחיקים את ההתחממות הגלובלית – היא הולכת להפוך את החיים שלנו לגיהנום ולא נראה שאנחנו עושים משהו בנידון – אבל מתקפת סייבר? באמת?

מתקפת הסייבר שכולם חושבים עליה היא התקפה על תשתיות לאומיות – שיתוק רשת החשמל במקרה הטוב, חדירה לכור גרעיני במקרה הרע. זה יכול לקרות, אבל הסבירות היא נמוכה למדי. אנחנו נמצאים תחת התקפות סייבר על בסיס יומי. אם אתם חשים באיטיות בגלישה שלכם, לעתים קרובות זו תוצאה של מתקפת סייבר. זה לא נעים, אבל זה לא נורא. זה לכל היותר מטרד.

אז למה איום סייבר נתפס כמסוכן כל כך? קודם כל, בגלל המילה. אתה שומע "סייבר" ואתה כבר משלים לבד ל-cyborg, קרי חצי-אדם-חצי-רובוט. המילה מקושרת לכל האיומים הערטילאיים שהעולם הדיגיטלי מכיל. שנית, אנשים לא יודעים מה זה אומר בעצם. ראשי ממשלה מסוימים משפריצים את המילה "סייבר" לכל עבר וגורמים לה להישמע כשילוב בין לוחמה ביולוגית וכימית. גנרלים מדברים על "לוחמי סייבר" (ולעתים קרובות מבלבלים בינם ובין לוחמי תעמולה) והציבור מקבל את הרושם שזו מלחמה של ממש. כי, הרי, אם זו לא היתה מלחמה, למה גנרלים מדברים עליה?

כי הם רוצים את הכסף שלכם, כמובן. לצבא ארה"ב אין אויב של ממש כיום – על כל פנים, לא כזה שיצדיק את הסכומים המטורפים שמוצאים על הצבא. לישראל היו פעם מספר אויבים רציניים על גבולותיה: מצרים, סוריה וירדן. מצרים וירדן יצאו ממעגל האיבה. הצבא הסורי חדל להתקיים. כן, יש מיליציות פלסטיניות ומיליציה שיעית בלבנון וכמה כנופיות עם מיתוג של דאעש בסיני. אבל יש צבא, והוא צריך להגן קודם על קיומו. אז מה עושים? מדברים על סייבר. אף אחד לא יאלץ אותך להסביר, ואם בכל זאת תדרש – כל מומחה סייבר ראוי לשמו יוכל לגרום לשואל, או לפחות למאזינים שלו, להזדגג תוך 30 שניות.

אם היו מבהירים לאנשים שהמשמעות של איום סייבר היא שמישהו יגנוב את התמונות האינטימיות שלך ששירותי המודיעין ממילא כבר גנבו, אנשים כנראה היו מודאגים אבל לא היו חושבים שאשכרה צריך גנרל שיטפל בזה. ערפל תמיד טוב לעסקים. נקנח בדבריו של יוחנן פאולוס השני: לא לפחד כלל.

מתחילים להיזהר

פייסבוק מתחילה לחוש את הזעם של הרגולטורים האירופאים ואת חוסר שביעות הרצון הציבורי. אפשר לראות את זה, קודם כל, בהחלטות השיווק שלה.

החברה שחררה אתמול (ג') גרסה של אפליקציית Moments שלה באירופה וקנדה. אבל בעוד שהגרסה האמריקאית נשענה על זיהוי פנים – פייסבוק היתה עוברת על התמונות שלך, מזהה את האנשים שבהן ומקבצת את התמונות על פי החברים שזוהו – הגרסה ששוחררה באירופה וקנדה לא כוללת זיהוי פנים.

פייסבוק לא רוצה להסתבך פייסבוק לא רוצה להסתבך פייסבוק לא רוצה להסתבך

היא עדיין מקבצת תמונות, אבל בדיוק נמוך יותר, ואומרת ש"נראה" שאנשים מסוימים מופיעים בתמונה. החברה אמרה לטק-קראנץ' שהסיבה לכך היא אכן חוקי הפרטיות של אירופה וקנדה, והחשש להסתבך שם.

נו, אז פייסבוק – או, על כל פנים, המחלקה המשפטית שלה – היא אורגניזם לומד. סוג של חדשות חיוביות, אני מניח.

קצרצרים

1. גוגל מציעה שורה של אמוג'י חדשים, שמתמקדים בדמויות של נשים בהייטק, במדע ובתעשייה, מתוך תפיסה שאם יהיו יותר אמוג'י כאלה, אנשים יתחילו לחשוב על נשים כפעילות בתחום: שינוי מציאות באמצעות שינוי השפה, במילים אחרות. עובדי גוגל שהעלו את ההצעה ציינו ש-92% מהמשתמשים עושים שימוש באמוג'י, ושכ-78% מהמשתמשים העקביים בהם הן נשים. יש לקוות שבגוגל ערוכים לגל מכת הנגד של שונאי הנשים, גיימרגייטים ואחרים, שצפויים לצאת להתקפות אישיות על המעורבים במה שנראה בעיניהם כעוד פלישה נשית למתחם גברי.

שינוי דרך האימוג שינוי דרך האימוג'י | צילום: Unicode שינוי דרך האימוג

 

2. אובר מוצאת את עצמה לחוצה מכל כיוון, במיוחד בכל מה שקשור ליחסה לעובדים – שבהם היא כלל לא רואה עובדים. בצר לה, היא העלתה תרגיל מוכר: היא מקימה "גילדה" של עובדי אובר, שבמסגרתה העובדים יוכלו לדבר עם ההנהלה וזו בתורה תעביר את ההצעות שלהם ישירות למגרסה. לגילדה יש יתרון אחד – העובדים יוכלו לערער על ההחלטה לפטר אותם - ושורה של חסרונות: הם לא יוכלו לשאת ולתת על שכרם, כמו גם על ההטבות שהם מקבלים. זו שיטה ישנה של מעבידים מנצלים: ליצור כאילו-איגוד כדי למנוע מהעובדים להתאגד באמת. יש לקוות שעובדי אובר ידחו את ההצעה, וייקחו ממנה את הדבר היחיד שחשוב בה: אם אובר מכירה ביכולת של עובדיה להתאגד, אפילו חלקית, היא שומטת את הקרקע מתחת לתפיסה שהם קבלנים עצמאיים.

שביתה של נהגי אובר ב ניו יורק , צילום: איי אף פי שביתה של נהגי אובר ב ניו יורק | צילום: איי אף פי שביתה של נהגי אובר ב ניו יורק , צילום: איי אף פי

3. משחק חדש בסדרת Call of Duty צפוי לצאת היום: הוא נקרא Infinity Warfare ועל פניו, נראה שהרשת שונאת אותו. הטריילר של המשחק ביוטיוב זוכה להרבה יותר דיסלייקים מלייקים. למה? ככל הנראה, משום שהוא מתרחש בחלקו בחלל ועושה צעד ענק לכיוון המדע הבדיוני. פה צפים ועולים שברים עתיקים בקהילת הגיימרים: המחלוקת העמוקה בין שחקני מלחמה ושחקני מד"ב ופנטזיה, ששורשיהם בשנות השבעים. שחקני מלחמה הם שחקני סימולציה: הם רוצים שהכל יהיה מדיד ומדויק. הנשק צריך להיות העתק מדויק ככל האפשר של הנשק האמיתי מהמלחמה המדוברת, שחקן צריך לדעת בדיוק כמה מרחק יכולה הדמות שלו לעבור תחת תנאים שונים ואיך הם ישפיעו על יכולת הירי שלו. שחקני מד"ב ופנטזיה שם יותר בשביל החוויה ולא בשביל הדיוק – מה זה משנה איזה סוג של להביור זה, זה אש! זה מגניב! והשסע הזה, כמסתבר, עדיין איתנו. מי שזוכר איך משחקי התפקידים המוקדמים התפתחו ממשחקי המלחמה, עם סימונים של כמה אינצ'ים הדמות יכולה להתקדם על מפה והצורך לשרטט מפות בהקסגונים (אל תשאלו) צריך לומר לעצמו שהוא חי יותר מדי זמן ואגר יותר מדי מידע מיותר.

4. ונקנח בסוג של חדשות טובות: מדענים הגיעו למסקנה שיש בגלקסיה שלנו עשרות מיליארדי פלנטות שעשויות לתמוך בקיום אנושי. כך עולה מהנתונים ששולח טלסקופ החלל קפלר חזרה לכדור הארץ. בנאס"א מקווים להספיק לקטלג את הממצאים של קפלר עד אוקטובר הבא, ואז להתחיל את התהליך הארוך של זיהוי הפלנטות הסמוכות לכדור הארץ. איך נגיע לשם, זה כבר חתיכת סיפור אחר.  
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות